Michael Jackson: style icon

אין צורך להאריך במילים,
מיקל ג'קסון הצליח ב50 שנות חייו להשאיר את חותמו בהיסטוריה. לא רק הוירטואוזיות המוזיקלית שלו והמון המעריצים שסחף אחריו, אלא גם המהפכה שייצר בעולם האפרואמריקאי, הגבולות שנשברו בתחום הניתוחים הפלסטיים, התקדימים המשפטיים ושאלת ההטרדות המיניות, הפדופיליה- והיותו קורבן למעשים כאלה בעצמו כמו גם מחיר התהילה והפרסום (בעיקר כשאלה מגיעים בגיל כל כך צעיר; 3).
בתחום האופנה- נראה שהשפעתו נמשכת גם ערב מותו.
רוחו של ג'קסון תמשיך להלך בקרבינו, לפחות עד הקיץ הבא.

מיקל ג'קסון במשפט האחרון שלו בלוס-אנג'לס, בליווי שני מאבטחיו ותמונות מקולקציית הקיץ 2010 של Dries Van Noten, שהוצגה בפאריס לפני יומיים.

DSQUARED²: lets go camping in the Canadian woods

מטפסי הרים, שוכרי מחנאות קמפינג, אוהבי הטיולים הרגליים בטבע או הספורט האתגרי היו הפעם מקור ההשראה שלזוג התאומים הקנדים, שהציג השבוע במילנו את קולקצית הגברים שלהם לקיץ 2010. הקריאה לחזרה לטבע, כנראה מתבטאת מילולית, ולא רק בeco-friendliness . השניים חזרו לילדותם ולימים בהם נהגו לחכות בציפייה לטיולי מחנאות קיץ (camping) ביערות השופעים של קנדה.
על המסלול הדוגמנים לבשו מכנסי טיפוס הרים קצרים מג'ינס או בד בצבע חקי מקופלים עד מעל הברך וישבו נמוך על המותן בצורה מרושלת, קז'ואל (לעיתים בליווי חגורה פתוחה, לעיתים בליווי גטקס כותנה). וסט הצלה או מעילי דובון ומעילי גשם מניילון בצבעים של כחול, ירוק אדום או צהוב יגנו עליהם מפני הקור של היער, או זה המגיעה מכיוון ביקורות המבקרים.
גרבים עבות בצבעים של כתום או צהוב עז בצבצו ממגפי עבודה, גומי, נעלי טיפוס הרים או סנדלים שננעלו לרגליהם של הדוגמנים. כובעים רחבי שוליים, רתמות טיפוס, תרמילי גב למטיילים השלימו את ההופעה. השורה התחתונה: צעיר, קליל יומיומי, לביש אבל היו להם קולקציות מוצלחות יותר. מדי עונה, הקולקציות שמציגים השניים (הן לגברים והן לנשים), מהוות חלק מרשימת "חובה לראות", השנה הם די אכזבו. זו גם אולי הסיבה שהחלטתי לכתוב את הפוסט הזה כמעט באופן אינטואיטיבי. כאמירה כללית, שבוע האופנה במילאנו הפך בשנים האחרונות למסחרי וטרנדי, כזה שהולך יותר מידי על בטוח ופונה ישירות לכיס הצרכנים. הדבר יצר חיפוש אחר אלטרנטיבות: מעבר לבנאלית-פאריס, ובייחוד המעצבים מאנטורפן שמציגים בו, לונדון, טוקיו ועוד- מסתמנות כהבטחה. Dean & Dan Caten, הם שמותיהם שני התאומים שהצליחו להפוך את המותג שהקימו, והתמקד בתחילה רק בג'ינסים- למותג מצליח, מוערך ונחשק. הקלילות, הנונשלנטיות, שביבי חוצפה, סקס אפיל, רוח צעירה והמון "אדיטוד", הפכו את הקולקציות שלהם למוצלחות כל כך. השניים גדלו במשפחה חסרת אמצעים בקנדה, ובתור נערים, בתקופה שבה הג'ינס היה "שלאגר רציני", אביהם השמרן- אסר עליהם ללבוש אותו; כדי שלא יחשבו שהם עניים. השניים מיחסים לכך את הקיבעון והרדיפה שלהם אחרי בד זה, מעין מרד נעורים מתמשך.
המותג " Dsquared²", שחגג לא מזמן עשור, נקנה לאחרונה ע"י דנסו רוסו, מנכ"ל תאגיד דיזל (החולש גם על מיסון מרטין מרג'יאלה, ויקטור ורלף, מיס סיקסטי ועוד). הם גם עיצבו את התלבושות למופע האחרון של בריטני "Circus" ובקרוב תעלה תוכנית בהנחיתם בערוץ "Bravo".

Window Shoping בלי לצאת מבית!

על Vetrina's כבר שמעתם?
לא מזמן נפתח אתר חדש שכולו על טהרת חלונות הראווה. כשמו, Vetrina's, האתר מציע צילומים של חלונות ראווה מכל העולם. בלחיצה אחת או שימוש במנוע החיפוש, תוכלו לצאת למסע של "Window shoping" בשדרה החמישית בניו יורק או ב Avenue Montaigne בפאריס. הנאה הצרופה המתקבלת מצפיה בחלונות ראווה מעוצבים לעילה ולעילה, בגדים ואביזרי אופנה, עבודות העיצוב והעמדת חלונות הראווה של המומחים הגדולים בעולם או הכישרונות המבטיחים וצילומים של צלמים מכל העולם. הכל, בלי לזוז מהמחשב והמזגן. בעתיד יתאפשר גם להמשיך את החוויה ולרכוש מוצרים on line.
אבל לאתר הזה יש גם יתרון משמעותי נוסף הוא לא סתם אתר אופנה או שיווק, אלא רשת חברתית, דרכה תוכלו להגיב על חלונות שאהבתם, ליצור קשר עם צלמים שתמונותיהם מצאו חן בעינכם, להעלות תמונות של חלונות ראווה שאתם צילמתם בעצמכם ולקבל משוב ותגובות עליהם. האתר מציע שפע של אפשרויות, שבטח רק יתעדכן ויגדל עם הזמן.
אני ממש נהנה מהגלישה באתר: יש שם כמה צלמים ממש מוכשרים, שמעבר לאופנה המדהימה שהם מביאים עם ניחוח של חול ו"הוט קוטור", יש להם גם תמונות מדהימות. בין הצילומים ניתן למצוא גם תמונות מהארץ. מעניין לצפות בעבודת העיצוב של חלונות הראווה: תחום שתופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות, בתי ספר להכשרת מעצבים נפתחים בעולם ובארץ, והתמונות באתר מהוות פלטפורמה לביטוי של רוח יצירתית חדשה.
ביקור באתר מספק חווית הנאה בטוחה לכל שוכרי האופנה, הצילום, העיצוב או סתם חובבי קניות טראנס אטלנטיות (זה בדוק!). אני גם מגיב שם מדי פעם על חלונות ראווה, ומאוד נהנה מהגלישה באתר. אפילו כתבתי להם פוסט אורח...על חלון ראווה של Chanel, Avenue Montaigne , Paris .

Here comes the sun!

בשנים האחרונות, המראה השזוף הפך לאופנתי, מעין "פריט חובה" לכל בחורה המעוניינת לשפר את מראה ולזכות במחמאות. גוון העור השחום הפך לאין ורבים מאיתנו עושים מאמצים רבים כדי "להעמיק את גוון עורנו" מבלי להשאיר זכר ללובן טבעי.
שנייה לפני פתיחת עונת הרחצה והגעתו של הקיץ החם, רגע לפני שכולנו נוהרים אל חופי הרחצה והבריחות במטרה לטגן את עורנו ולזכות בגוון זהוב, בואו נעשה רגע חושבים.
אמנם קימות טכניקות רבות להשיג את השיזוף הנחשף: החל מהתזת צבע על העור, קרמים לשיזוף עצמי, מיטות שיזוף ועוד, רובינו עדיין בוחרים בשיטה הקונבנציונלית ועתיקת היומין: שיזוף טבעי על ידי לאור השמש. המחיר הזול, השיזוף האחיד והחוויה החברתית של בילוי עם חברים על חוף הים או שפת הבריחה הם רק חלק מהסיבות.
מטבעי אני לבן עור, כל כך לבן שאפשר להשתמש בי כמסך להקרנת שקופיות. (סתם, לא עד כדי כך...)
אבל, איפה שהוא בגיל 16, נימאס לי, ובתקופה ששיזוף היה אין לחלוטין, החלטתי "להכהות", הבעיה שזה לא היה כל כך פשוט. אנו הלבנים נשרפים בקלות, ועורינו מסרב להשחים. לכן, משימה שכזו דורשת התמדה ונחישות. לצורך המשימה, היתי נוהג ללכת עם חברים לבריחה או לים, ויחד, הינו שוכבים כמו פגרים ומשתזפים, בטן גב, וחוזר חלילה. הינו מזמזמים תמיד את השיר "Slow", של קילי: יש בו מין קלילות, הוא משרה שלווה והקליפ לא יכול היה להיות מתאים יותר לסיטואציה. זה הפך לשגרה של שבתות או ימי שישי ובחופשים, הינו מבלים תחת השמש מדי יום (כדי למזער את הנזק, היתי נמרח בקרם הגנה, והשיזוף היה עדין יותר). היתי כל כך נחוש, שיום אחד הלכנו להשתזף כשהיה ליקוי חמה, ולא הבנו למה דיי קריר באמצע יולי (על הליקוי שמענו אחר כך).
אין ספק שזה לא היה בזבוז זמן: הינו מרחלים, מדינים עניני אופנה, מבקרים קולקציות ועוד שפע פעילויות חברתיות. אבל אז משהוא השתנה, קלטתי כמה השמש מזיקה לעור.
פיגמנט הצבע שנקרא "מלנין" ומופרש ע"י תאים מיוחדים הנקראים מלנוציטים, הוא דרכו של הגוף להגן על הדנ"א שלנו מפני נזקי קרינת השמש. הקרינה יוצרת שברים בחומר התורשתי של גופינו וכך תורמת לשינויים בתאים שעלולים לרכוש תכונות של ממאירות. המלנין ממסך על הגרעין של התא (בו מצוי הדנ"א) וכך ממזער את הנזק. בנוסף לסכנה הסרטנית, הקרינה יוצרת גם נגזרות חופשיות של חמצן ורדיקלים חופשיים, התורמים להזדקנות העור. כן, אחד מסודות הנעורים החשובים ביותר הוא שימוש בקרם הגנה עם מקדם גבוה (מספיק עד 33), ומיעוט החשיפה לשמש. כוכבים רבים כמו ניקול קידמן, ששומרת על עורה זח ולבן ע"י קרם הגנה, או מדונה, שמצולמת ביום יום חובשת כובע מצחייה ומרכיבה משקפי שמש, הם רק חלק קטן לדוגמאות של מפורסמים השומרים על עורם מפני ההזדקנות. ! עם השנים, חשיפה ממושכת לקרינת UV עשויה לגרום לכתמי פיגמנטציה לא אחידים בפנים, הופעת נקודות חן חדשות, כמתים ופטריות עור.

הצעות לדגמים "מגנים ובטוחים" יותר לבגדי ים וחוף: פוצי, פוצי שמלת חוף, מיסוני, Milly, Milly, סטלה, דיאן ון פרסטנברג.

אני חושב שזה מידע חשוב שיש להעביר עם בוא הקיץ הקיץ, במיוחד במדינתנו שטופת השמש. המסר הכי חשוב הוא שאפשר, מותר ואף רצוי הכל, אך במידה! גם שיזוף מוגזם עשוי להראות איום ונורא. (אף אחד לא היה מעוניין להראות כמו כהה ומכומת כמו ולנטינו או ארמני).

וכעט, נעבור לאתנחתא הקומית: איזה מהרקעים הבאים יגרום לדונטלה ורסצ'ה להראות הכי פחות שזופה?

נעלולי פלא

ברצוני לשתף אתכם בכתבה הראשונה שלי שהתפרסמה באתר Bamoda.

אני קראתי לה: Top Flip Flops, אך במערכת העניקו לה את השם הראוי יותר "נעלולי פלא" (גאוני, לא? תבינו לאחר שתראו את התמונות).

הדגמים השונים, רק כדי לסבר את העין, שלא הופיעו בכתבה.

הינה כמה הצעות הגשה שלי:

אתם מוזמנים להגיב, ואם מתחשק לכם, לשלוח את ההצעות המקוריות שלכם לנעלים, אני מבטיח לפרסם הכל!

Jimmy Choo + H&M

אחרי שיתוף הפעולה של ענקית ההלבשה ההולנדית עם Matthew Williamson , לא ציפיתי שיכול להיות משהוא שיתעלה עליו. היום הודיעה H&M כי המותג הבא שיעצב עבורם קולקציית עילית במחירים שווים לכל נפש הוא Jimmy Choo.

Tamara Mellonמנכלית החברה והיזמית מאחוריה (שברשותה ארון בגדים ובו אוסף של יותר מ- 500 נעלי ג'ימי צ'ו ותיקים, כולל אוצרת האחראית על מיון, רישום ועידכון הארכיון), אישרה את הידיעה.
הקולקציה תכלול נעלים, תיקים ואביזרים לנשים, אך שימו לב!, גם לגברים!!!!! יחי השוויון.
בנוסף, המותג יעצב גם בגדים לבישים, דבר שהוא חדש עבורם.

הקולקציה תגיע לחנויות ב 14 בנובמבר, העזרו בסבלנות...

הצצה לדגם מתוך הקולקציה...נראה מבטיח!

לפני שפגש את תמרה מלון, ג'ימי צ'ו היה יצרן נעליים כמעט אנונימי בלונדון, שייצר נעלים בהזמנה במידתה ולפי דרישותיה של הלקוחה. תמרה מלון, שהיתה אז עורכת האקססוריז של "ווג" הבריטי, הייתה נוהגת לבצע הזמנות בתדירות גבוהה, כמו גם חברותיה ושאר נשות חברה הגבוהה.
ב 1996 יסדו מלון וצ'ו את המותג. מלון ואחייניתו של צ'ו הן המעצבות הראשיות כרגע. ג'ימי צ'ו עצמו ממונה על עיצוב וייצור קו ה"קוטור" של המותג.

Lanvin-Paris-Acapulco ?

הרוח שעמדה מאחורי קולקצית ה Resort 2010 של אלבר אלבז ל"לנוון" הייתה נערית, שובבה ומלאה בקסם מקסיקני. שפע של צבעים, חומרים, בדים וסגנונות אפינו את הקולקציה האקלקטית ומלאת החן.
שמלות באורך ברך או כאלה הנשפכות עד הרצפה, חליפות מכנסיים, טישרטים מודפסים או שמלות כלה, אלבז חשב על כוווולם העונה. עושר עצום של צבעים אפיין את הקולקציה: צהוב מלוכלך, ירוק עז של דשא, או אדום בוהק לצד גוונים נייטרלים יותר ונגיעות של שחור.
האביזרים גם הם הוסיפו רוח עליצות לקולקציה וכללו שרשראות עם תליוני מלון ולימון, כובעי קש ופרחים אקזוטיים וכמובן מוון רחב של תיקים, נעלים שטוחות ודגמים נוספים לנעלי הספורט שהפכו מפורסמות לאחר שנעלה אותן מישל אובמה.

קולקציות ה Resort 2010 המוצגות מעבר לים.

Resort, פרוש מילוני: מקום נופש; מִפְלָט, מַחֲסֶה.

בשבועות האחרונים הציגו כמה ממעצבי האופנה ובתי האופנה הגדולים את קולקציית ה"נופש" שלהם לשנת 2010. אמנם במצב כלכלי של היום לא לכולם יהיה כסף לצאת להפלגה בסנט ברטס, לנפוש לחופי הקריבים או ברבירה במונקו, אבל כנראה שלמעצבים ובעלי האינטרסים זה לא משנה. למה? (אם אתם שואלים...)
קולקציות הResort היא מעין קולקצית מגשרת בין הקולקציות שעיצבו לעונת הקיץ והחורף. הדגמים המוצגים בה נועדו לאפשר מעבר קל ופחות חד בין קונספטים שונים שהמעצבים מציגים בכל קולקציה, כדי שהלקוחה תוכל להתרגל לקונספט החדש ולקבל, או להבין טוב יותר את אשר אליו התכוון המשורר (או המעצב במקרה שלנו) .
הקולקציה נמכרת בבתי הכולבו ובאינטרנט במחירים נמוכים יותר, דבר שהופך אותה לנגישה ואטרקטיבית עבור יותר לקוחות. זהו למעשה הפוטנציאל והתכלית שלה. את קולקציות ה"קוטור" של דיור או שאנל, לדוגמה, יכולות להרשות לעצמן רק מעט מאוד נשים (השייכות למועדון הקוטור, שמונה כד 500 נשים בעולם), השנה, רק קומץ מועט מהן באמת יעשה הזמנות. קולקציית הריסורט מהווה פשרה משתלמת: יש בה את תמצית העיצוב והאמירה של המעצב, היא חדשה ומעודכנת בהתאם למגמות הנוכחיות ומחיר הדגמים בה סביר יותר. רוב הקולקציות התאפינו ב מישמש של סגנונות- כדי שכל לקוחה תוכל למצוא פריט לטעמה. לכאורה, כולם מרוויחים. כמובן שהמותג יוצא כמנצח הגדול, זו דרכו למכור יותר!

Oscar de la Renta הציג את גרסת הכיסוי שלו לשאנל. הקולקציה שלו היתה רווית טוויד ונגיעות של שיפון עם הגמוניה של השחור, לבן, בז והאדום. שמלות הקוקטייל והג'קטים השאנליים הקוקטים בגזרה הקלאסית מהטוויד עם כפתורי הזהב נראו לצד חלופות קלילות יותר כמו שמלות חוף וקפטאן או מובנות יותר כמו שמלות מפובלות מבד נוקשה באורך ברך בצבעים של סגול וירוק והדפסים נועזים יותר. היו גם שמלות ערב קלאסיות יותר מטפטה או מבד בשילובי טול. ב Prad, זנחו את האווירה הקודרת, אורבנית-אנדרואידית והספגנית שאפיינה את קולקציית החורף. העונה, החליטה המעצבת ללכת על בטוח: אווירת שנות ה70 העליזות, שפע הדפסים ופלטת גוונים חמים עם נגיעות של ירוק, תכלת ושחור. אלמנט העניבה עיטר כל סמ' על גופן של הדוגמניות, והיא שולבה בנעלים, תיקים, שמלות, בגדי ים ואפילו בקשר על צידי תחתון. התיקים היו בעלי צורה גיאומטרית פשוטה: גליל או מלבן, עשויים מעור יען או בד מודפס בצבעים מגוונים. הכל, רק תיקנו.
הקולקציה של Marc Jacobs, כיאה לקולקצית מעבר, ניסתה לשלב מרכיבים מקולקציות אחרות. ניתן היה להבחין בסגנון השבטי של קולקציית הקיץ שלו, השפעות אסיאתיות ושנות השמונים כמו בקולקציית החורף שלו. הבגדים קלילים, לבישים וחלקם אף מלאי הומור. הדפסים צבעוניים על רקע שחור, פסים, בדי סאטן בגוון מטלי, טוויד... היה שם הכל מהכל, כדי שכל אחד יוכל לבחור...

כנראה שקולקציית הקיץ של Christopher Kane הייתה מוצלחת במיוחד. קיין, שהציג בעבר שמלות גם הדפס של קינג קונג, המשיך גם בקולקציית הריסורט האחרונה שכללה שפע דגמים ועליהם הדפסים על רקע שחור.. הנושא הפעם, גם הוא אסון, אבל מסוג אחר: פיצוץ גרעיני. כל נעלי הפלטפורמה שליוו את הדגמים, היו מעוטרות באותו הדפס . בדגמיו, שילב המעצב משחק של סוגי בדים ושקיפויות שונות, והציג גם כמה מכנסי ג'ינס קרועים. בד הדנים הופיע גם בקולקציות הקודמות של המעצב. אחד הפריטים המעניינים בקולקציה היה מעיל עור שחור שעבר דקונסטרוקציה. הדגמים אולי אינם אידיאלים לשייט בקריביים, אבל הם ממש תפורים למסיבה בדאון-טאון ניו יורק.

עדכונים מהשטח

קריסטיאן לקרואה החליט שלא לקבל את הצעתה הנדיבה של אחת מלקוחות קולקצית הקוטור שלו- שהייתה מוכנה לקנות את החברה. המעצב מעדיף שלקוחותיו יישארו לקוחות, ולא יושבי ראש דירקטריון המנהלים. הוא החליט לחקות להצעות מקונים קונבנציונליים יותר.
המעצב עדיין ממשיך לעבוד, לצייר סקיצות ולהעסיק את התופרות המסורות שלו ואת שאר האומנים העובדים על קולקציית הקוטור, וזאת למרות הסיכוי שהקולקציה לא תראה את אור פנסים במסלול התצוגות.
לדבריו, הוא חייב את זה לתופרות המסורות שלו, שעבודה על הכנת הקולקציה בחודשים אלה של השנה- יוני- יולי, אותם הוא הגדיר "שבועות הקוטור"- נמצאת בדמם, מעיין שעון ביולוגי.
כולי תקווה שהבררנות שלו בדבר בחירת מנהליו וגישתו האמפתית לעובדיו לא תעלה לו ביוקר בסופו של דבר.

לקרואה, לצידה של לילי קול, בזמנים טובים יותר (קולקצית הקוטור לחורף 2007)

קיט מוס מאבדת את זה?

לפני מספר שנים קיט מוס הוסיפה לעצמהתואר נוסף לדוגמנית על: מעצבת (המחמד) של TOPSHOP, ומאז היא מתמידה להציג קולקציה עבור המותג מידי עונה.
כבר בראשית דרכה כמעצבת, היא הצהירה בגלוי, שהקו שלה מושפע מסגנונה וארונה האישי. וכיאה לכל דוגמנית, ארונה הרי מלא מכל טוב בגדי המעצבים המובילים ביותר- עבורם היא דגמנה: משאנל עד לוויואן ווסטווד וקלוין קלין. מישמש של סגנונות. ואכן, בקולקציות שלה ניכרת השפעתם של חבריה המעצבים: בקולקציה הראשונה הופיעה שמלה צהובה שהזכירה יתר על המידה שמלה שעיצב אלקסנדר מקווין, שמלוה ירוקה שעיצב רוברטו קוואלי באותה שנה, ז'קט טוויד שחורים המשלבים חוטים מבריקים וכפתורי זהב כמו זה של שאנל ועוד. כל זה התקבל על הדעת ועבר בשתיקה. אחרי הכל, טופשופ ידועה בדמיון הרב שבין הבגדים שהם מוכרים ואלה שמציגים מעצבי על (שלא אומר מעתיקים).
אבל אף אחד לא ציפה ממנה להתפשר בתחום המקצוע שלה- שהרי בגללו היא זוכה לתהילה ולהערצה.
מוס, לא רק מעצבת למותג, אלא גם מדגמנת את הדגמים שבקולקציה שלה. (בתמונה למטה הקולקציה שעיצבה הדוגמנית לTOPSHOP, והפוזות בכיכובה, כפיש יופיעו במודעות המותג ). בקמפין האחרון, ניתן להבחין בפוזות חד גוניות שנראו כבר בקמפיינים קודמים שלה למותגים אחרים. גם הסטילינג כמעט זהה. (התמונות מדברות בעד עצמן).
הייתכן שקסמה והוירטואוזיות שלה כדוגמנית על דעכו? איך יתכן שדוגמנית על ברמתה יכולה להרשות לעצמה להראות כל כך מונוטונית ומשעממת בקמפיין לקולקציה הנושאת את שמה?
כיוון שהיא אינה מעצבת אופנה, אלא דוגמנית סלבריטאית, הצגת דגמים המזכירים בגדי מעצבים אחרים אינה צורמת כמו מחזור הפוזות שנראו כבר בעבר בפרסומות לאותם המעצבים.

(מתוך קמפיין של מוס ללואי וויטון ורוברטו קואלי)

חורף עם ניחוחות עזים של גרניום

הגרניום, או בשמו הבוטני: Geranium sanguineum, הוא אחד ממיני הפרחים הנפוץ ביותר במחוזותינו.
אין לו ריח נעים, יש לו עלים שעירים, הוא לא מאפיין שום עונה בשנה, הוא אינו צמח אקזוטי אלא די נפוץ. אבל יש לו צבע משג ע! ושלל גוונים. לא לחינם הכתירו אותו מעצבי האופנה כצבע הבולט בקולקציות לחורף הבא.
גווני הגרניום שולבו ברבים מפרטי הלבוש ולא פסחו גם על האקססוריז (שבינינו, הם באמת כוכבי המלתחה בשנים האחרונות).

( מימין לשמאל: Lanvin, דרה ון נוטר, אלקסנדר מקווין, ארדם, דונה קארן, דיור).

אצל פראדה, שלט והלט הגרניום יותר מכל צבע אחר. הזדמנות מצוינת להתבונן על כמה מהדגמים בקולקציה.

והאקססוריז:

נ.ב

אם מישהו מעוניין לדעת מי עיצב את אחד הפריטים, שישאיר תגובה, והאיזקורים יוספו בהקדם...