יום שני, 22 ביוני 2009

Here comes the sun!


בשנים האחרונות, המראה השזוף הפך לאופנתי, מעין "פריט חובה" לכל בחורה המעוניינת לשפר את מראה ולזכות במחמאות. גוון העור השחום הפך לאין ורבים מאיתנו עושים מאמצים רבים כדי "להעמיק את גוון עורנו" מבלי להשאיר זכר ללובן טבעי.
שנייה לפני פתיחת עונת הרחצה והגעתו של הקיץ החם, רגע לפני שכולנו נוהרים אל חופי הרחצה והבריחות במטרה לטגן את עורנו ולזכות בגוון זהוב, בואו נעשה רגע חושבים.
אמנם קימות טכניקות רבות להשיג את השיזוף הנחשף: החל מהתזת צבע על העור, קרמים לשיזוף עצמי, מיטות שיזוף ועוד, רובינו עדיין בוחרים בשיטה הקונבנציונלית ועתיקת היומין: שיזוף טבעי על ידי לאור השמש. המחיר הזול, השיזוף האחיד והחוויה החברתית של בילוי עם חברים על חוף הים או שפת הבריחה הם רק חלק מהסיבות.
מטבעי אני לבן עור, כל כך לבן שאפשר להשתמש בי כמסך להקרנת שקופיות. (סתם, לא עד כדי כך...)
אבל, איפה שהוא בגיל 16, נימאס לי, ובתקופה ששיזוף היה אין לחלוטין, החלטתי "להכהות", הבעיה שזה לא היה כל כך פשוט. אנו הלבנים נשרפים בקלות, ועורינו מסרב להשחים. לכן, משימה שכזו דורשת התמדה ונחישות. לצורך המשימה, היתי נוהג ללכת עם חברים לבריחה או לים, ויחד, הינו שוכבים כמו פגרים ומשתזפים, בטן גב, וחוזר חלילה. הינו מזמזמים תמיד את השיר "Slow", של קילי: יש בו מין קלילות, הוא משרה שלווה והקליפ לא יכול היה להיות מתאים יותר לסיטואציה. זה הפך לשגרה של שבתות או ימי שישי ובחופשים, הינו מבלים תחת השמש מדי יום (כדי למזער את הנזק, היתי נמרח בקרם הגנה, והשיזוף היה עדין יותר). היתי כל כך נחוש, שיום אחד הלכנו להשתזף כשהיה ליקוי חמה, ולא הבנו למה דיי קריר באמצע יולי (על הליקוי שמענו אחר כך).
אין ספק שזה לא היה בזבוז זמן: הינו מרחלים, מדינים עניני אופנה, מבקרים קולקציות ועוד שפע פעילויות חברתיות. אבל אז משהוא השתנה, קלטתי כמה השמש מזיקה לעור.
פיגמנט הצבע שנקרא "מלנין" ומופרש ע"י תאים מיוחדים הנקראים מלנוציטים, הוא דרכו של הגוף להגן על הדנ"א שלנו מפני נזקי קרינת השמש. הקרינה יוצרת שברים בחומר התורשתי של גופינו וכך תורמת לשינויים בתאים שעלולים לרכוש תכונות של ממאירות. המלנין ממסך על הגרעין של התא (בו מצוי הדנ"א) וכך ממזער את הנזק. בנוסף לסכנה הסרטנית, הקרינה יוצרת גם נגזרות חופשיות של חמצן ורדיקלים חופשיים, התורמים להזדקנות העור. כן, אחד מסודות הנעורים החשובים ביותר הוא שימוש בקרם הגנה עם מקדם גבוה (מספיק עד 33), ומיעוט החשיפה לשמש. כוכבים רבים כמו ניקול קידמן, ששומרת על עורה זח ולבן ע"י קרם הגנה, או מדונה, שמצולמת ביום יום חובשת כובע מצחייה ומרכיבה משקפי שמש, הם רק חלק קטן לדוגמאות של מפורסמים השומרים על עורם מפני ההזדקנות. ! עם השנים, חשיפה ממושכת לקרינת UV עשויה לגרום לכתמי פיגמנטציה לא אחידים בפנים, הופעת נקודות חן חדשות, כמתים ופטריות עור.

הצעות לדגמים "מגנים ובטוחים" יותר לבגדי ים וחוף: פוצי, פוצי שמלת חוף, מיסוני, Milly, Milly, סטלה, דיאן ון פרסטנברג.


אני חושב שזה מידע חשוב שיש להעביר עם בוא הקיץ הקיץ, במיוחד במדינתנו שטופת השמש. המסר הכי חשוב הוא שאפשר, מותר ואף רצוי הכל, אך במידה! גם שיזוף מוגזם עשוי להראות איום ונורא. (אף אחד לא היה מעוניין להראות כמו כהה ומכומת כמו ולנטינו או ארמני).

וכעט, נעבור לאתנחתא הקומית: איזה מהרקעים הבאים יגרום לדונטלה ורסצ'ה להראות הכי פחות שזופה?

3 תגובות:

sefi אמר/ה...

שיזוף כבר ממש לא אין, כל מה שלא בריא זה הכי לא שווה. אני בתור לבנה כבר לא נלחמת בזה. אחלה כתבה. אני שמחה שיש לך אינפוטים כאלה חשובים לתרום לקוראים שלך. מהמם.

the eye אמר/ה...

כיף לקבל ממך כזה פידבק! :-)

לובה אמר/ה...

אני חושבת שלכל אדם לבן ומסנוור מטבעו הייתה תקופה שהוא החליט להיות שחום.
אני השלמתי עם הלובן הבוהק שלי רק בשנה האחרונה.
אגב, ולנטינו הוא דוגמא ל-tanning gone bad! מה זה הדבר הזה??