כבר בראשית דרכה כמעצבת, היא הצהירה בגלוי, שהקו שלה מושפע מסגנונה וארונה האישי. וכיאה לכל דוגמנית, ארונה הרי מלא מכל טוב בגדי המעצבים המובילים ביותר- עבורם היא דגמנה: משאנל עד לוויואן ווסטווד וקלוין קלין. מישמש של סגנונות. ואכן, בקולקציות שלה ניכרת השפעתם של חבריה המעצבים: בקולקציה הראשונה הופיעה שמלה צהובה שהזכירה יתר על המידה שמלה שעיצב אלקסנדר מקווין, שמלוה ירוקה שעיצב רוברטו קוואלי באותה שנה, ז'קט טוויד שחורים המשלבים חוטים מבריקים וכפתורי זהב כמו זה של שאנל ועוד. כל זה התקבל על הדעת ועבר בשתיקה. אחרי הכל, טופשופ ידועה בדמיון הרב שבין הבגדים שהם מוכרים ואלה שמציגים מעצבי על (שלא אומר מעתיקים).
אבל אף אחד לא ציפה ממנה להתפשר בתחום המקצוע שלה- שהרי בגללו היא זוכה לתהילה ולהערצה.
מוס, לא רק מעצבת למותג, אלא גם מדגמנת את הדגמים שבקולקציה שלה. (בתמונה למטה הקולקציה שעיצבה הדוגמנית לTOPSHOP, והפוזות בכיכובה, כפיש יופיעו במודעות המותג ). בקמפין האחרון, ניתן להבחין בפוזות חד גוניות שנראו כבר בקמפיינים קודמים שלה למותגים אחרים. גם הסטילינג כמעט זהה. (התמונות מדברות בעד עצמן).
הייתכן שקסמה והוירטואוזיות שלה כדוגמנית על דעכו? איך יתכן שדוגמנית על ברמתה יכולה להרשות לעצמה להראות כל כך מונוטונית ומשעממת בקמפיין לקולקציה הנושאת את שמה?
כיוון שהיא אינה מעצבת אופנה, אלא דוגמנית סלבריטאית, הצגת דגמים המזכירים בגדי מעצבים אחרים אינה צורמת כמו מחזור הפוזות שנראו כבר בעבר בפרסומות לאותם המעצבים.
(מתוך קמפיין של מוס ללואי וויטון ורוברטו קואלי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה