יום חמישי, 14 ביוני 2012

על עקבים

נעלי עקב הן הרבה מעבר לסתם עוד פריט אופנה שגרתי או אביזר פונקציונאלי בעל תפקיד שימושי. עקבים מקנים ביטחון באופן מיידי לכל אישה שנועלת אותן ומאפשרים לה להתחבר לנשיותה מהר יותר מאשר כל פריט לנז'רי או בגד אחר. הם משרים יציבה נכונה ואצילית; גב זקוף, מבליטים את הישבן ומהדקים את הירכיים. הם מבליטים את תנועתיות האגן בזמן ההליכה ויוצרים את צללית "שעון החול" הכל כך נחשקת (על פי הסיפורים, נהגה מרלין מונרו להזמין את נעלי העקב שלה עם הפרש של שני סנטימטרים בין נעל שמאל לנעל ימין, על מנת להדגיש תנועתיות זו). התנוחה הזקורה שהן משרות על הנועלת אותן, התגלתה על ידי מדענים אנתרופולוגים כאותה תנוחה המשמשת את נקבת הקוף לבשר לבן זוגה כי היא מוכנה לאקט של רבייה. אין פלא שגברים רבים כל כך מוצאים את נעלי העקב, ואת הנשים הנועלות אותן, סקסיות. כל זה, עוד לפני שהתחלנו לדבר על הפטיש שחלקם מפתחים כלפי נעלי העקב עצמן או כפות הרגליים שהילכו בהן.

(נראה כמו "שוקולד מנטע מסטיק", Guy Bourdin - Vogue Paris- June 1979)

יש שיטענו כי עצם נעילת נעלי עקב, הוא מעשה משפיל ומביך עבור כל אישה ברת דעת בעת המודרנית. אולם אם נחשוב על זה קצת יותר, העובדה כי עקבים מוסיפים כמה סנטימטרים לא מבוטלים לנשים הנועלות אותם, מאפשרת להם להדביק את פער הגבהים עם העם הגברי. פרט לכך, כל סנטימטר בגובה, מוריד קילוגרם אחד במשקל, כך שסך הכל נעלי העקב משרתות את זו שנועלת אותן ואותה בלבד.

(תמונות שצילם גיא בורדין המהולל עבור הקמפיין של מעצב הנעליים האהוב ביותר על פטרישיה פילדס, צ'רלס ג'ורדן, 1979)

היוונים הקדומים תארו את אפרודיטה בנעליים מוגבהות ומאות שנים מאוחר יותר, בתקופת שלטונו של לואי הארבע עשרה, הפכו נעלי העקב בעלות הסוליה האדומה לפריט חובה עבור כל אריסטוקרט ובן אצולה שהשתייך לחצר המלוכה. אחרי מלחמת העולם השנייה, נולד גם עקב הסטילטו, כשהחיילים שבילו את מיטב שנות נעוריהם בחלומות אחר נעלי עקב מרקיעות שחקים, חזרו לבתיהם אל נשים שנאלצו למלא את תפקיד בעליהן ובהתאם, נעלו נעליים נוחות יותר. עם חזרת האישה לאורח החיים הביתי בשנות ה50, נולד מבחר רחב יותר של נעלי עקב, והסטילטו בפרט. אחדים טוענים כי היה זה סלבטורה פרגמו האיטלקי, שהגה את הרעיון לעקב הסטילטו מפורסם, אחרים טוענים כי היה זה רוג'ר ויוייר הצרפתי. אולם הסברה הרווחת היא שמדובר במספר מעצבים שפיתחו את הרעיון באותה תקופה במקביל. ואם הכל נראה כל כך נפלא, האם יתכן ויום אחד יחזרו גם הגברים לנעול עקבים, כפי שהיה נהוג בתקופתו של לואי ה14 לדוגמה? פטרישיה פילדס, הסטייליסטית המפורסמת של הסדרה המצליחה "סקס והעיר הגדולה", חושבת שלא. "האופן בו אנו מתלבשים הופך לפשוט יותר ויותר ככל שעובר הזמן, הרבה יותר פונקצנאלי ויעיל. זהו טבעו של העולם", אומרת פילדס. "פאר ורהבתנות עם נחלתו של העבר", היא מוסיפה.

(עוד תמונה של גיא בורדין)

כיוון שלא כל אחת נולדת "שרה ג'סיקה פרקר", ההסתגלות להליכה על נעלי עקב עשויה לקחת זמן ממושך, לעיתים אף ארוך יותר מהזמן שלוקח לתינוק ללמוד ללכת. מומחים אחדים, ממליצים ללכת על השיטה ההדרגתית, "Baby Steps" ולהתרגל להליכה על נעלי עקב באופן מדורג; להתחיל ב"עקבים חתוליים", Kitten Hils", כפי שנאלצה ללבוש קרלה ברוני, דוגמנית העבר ורעייתו של ניקולה סרקוזי, על מנת לא להיראות גבוהה ממנו בראש) ולהמשיך בעקב בינוני עד ל12 הסנטימטרים הנכספים. אחרים, ממליצים ללכת על "הכל או כלום" ולקפוץ ישר למים העמקים, או במקרה שלנו, לדלג אל העקבים הגבוהים, בדומה לאלה שניקול קידמן, (מטר ושמונים סנטימטרים), לא יכלה להרשות לעצמה בעת שיצאה עם טום קרוז, (מטר ושבעים ואחת סנטימטרים). תקופת ההסתגלות אומנם תהיה כואבת ורצופה ביבלות, אך לבסוף זה ישתלם. בדרך החתחתים הזו עד להליכה הבטוחה והחלקה על נעלי העקב, מומלץ להיעזר בשלל כריות הג'ל, הפלסטרים הנסתרים והעקביות שמציעים בתי המרקחת וחנויות הנעליים על מנת להקל על "כאבי הגדילה".

(אחד מדגמי נעליים האהובים עלי, טום פורד עבור גוצ'י, קיץ 2004)

וכאשר מגיעים ליעד הנכסף, רצוי גם לא לזייף בהתאמת הנעל הנכונה לפריט הלבוש המתאים, על מנת שלא לפספס ולא קמצוץ מהפוטנציאל של נעלי העקב הנכונות לשדרוג ההופעה. נעלי סטילטו (עקב מחודד) יחמיאו לשמלות או חצאיות עיפרון באורך מתחת לברך. פלטפורמות, או עקבי יתד עשויים משעם, יתאימו להינעל בחוף הים והשאר יחמיאו למכנסיי קצרים או ארוכים ומתרחבים. סנדלים על עקבים יתאימו לכל שמלה קיצית ואילו נעלי סירה עם עקב רחב ועבה יהלמו שמלות ערב לאירועים רשמיים. על פי חוקי "החברה הישנה", ה"אולד סקול", את סגנון הנעל וצבעה, יש להתאים לתיק ולחגורה. אולם בעת המודרנית ועידן "הסטייל החופשי והאישי", החוק היחיד הוא ש"אין חוקים".

(עוד תמונות של בורדין עבור צ'רלס ג'ורדן)

יום ראשון, 10 ביוני 2012

בסגנון מלכותי

השנה חוגגת מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, את "יובל היהלום", לציון 60 שנים לשלטונה המלכותי במסכת אירועים שהחלה בסוף השבוע שעבר. ערוץ הYouTube הרשמי של בית המלוכה, המונה מעל ל 37 מיליון נרשמים (כמחצית ממספר תושבי בריטניה ויותר מכל מותג אופנה אחר) משדר סרטונים הסוקרים את האירועים החגיגיים המתקיימים ברחבי הממלכה ואתרי האינטרנט מלאים בכתבות העוסקות במלכה ומשפחתה. את כס המלכות, קיבלה אליזבת ב1952, לאחר פטירתו של אביה, המלך ג'ורג' השישי (שהוכתר למלך רק מכיוון שאחיו הבכור, אדוארד, ויתר על תואר יורש העצר על מנת להינשא לואליס סימפסון, שהייתה גרושה). את הבשורה המפתיעה קיבלה בביקור בקניה. התפקיד שנכפה עליה באורח פתאומי ובנסיבות מצערות, אילץ את המלכה, שעל פי עדויות היסטוריוני אופנה מעולם לא התעניינה בבגדים, לעטות חזות אצילית ולשדר "עסקים כרגיל". "הבגדים הם סוג של שריון עבורה", טענו מבקרי האופנה הבריטיים והיה עליה לאמץ הופעה שתהיה מזוהה עימה.

(מזל טוב, אליזבת השנייה)

המלכה, שחגגה באפריל האחרון 86 אביבים, מעולם לא הצטיירה כ"פאשניסטה" בעיני הציבור הבריטי או מבקרי האופנה בעולם: בצרפת טענו כי היא יכולה להיראות "יפה", אך לעולם לא בעל "שיק", ובארה"ב ראו את המראה שלה כ"מרושל". היא מעולם לא הקפידה להתלבש בהתאם לצו האופנה, אך הייתה דקדקנית בנוגע לבגדיה. הופעתה הכללית נראתה תמיד מוקפדת ואצילית כיאה למעמדה, אך לעיתים מעט שמרנית ומשעממת יתר על המידה. עד היום, המלכה שוקלת בכובד ראש את האופן בו היא מתלבשת, כך לדוגמה, היא מקפידה לבדוק אילו צבעים אסורים במדינות מסוימות ומהו הלבוש המסורתי ומתאימה עצמה אליו.

בציבור, נוהגת המלכה ללבוש חליפות החצאית באורך ברך והמעיל עליון העליון התואם בצבעי הפסטל, נתפרים במיוחד עבורה בצורה מחושבת על מנת למנוע "תקלות מלתחה"- באמרת החצאיות מושחלות שלשלאות מתכת (כדי למנוע מהן להתנופף ברוח) ופתחי הידיים במעילים והז'קטים שלה נחתכים בנדיבות על מנת למנוע כפלים או כתמי זיעה. זוג כפפות, כובע, תיק קשיח בעל רוצעת יד קצרה לאמה, נעלי סירה על עקב רחב ונמוך וסיכת דש, הפכו גם הם לחלק מסימני ההיכר המזוהים עימה. את לבני הנשים שלה, היא רוכשת בחנות הכלבו "הרודס" (המספקת לה אותם בכרכרה ירוקה ומיוחדת) וחיבתה לרכיבה על סוסים, צייד וחיק הטבע בכלל, הפכה אותה לאספנית צעיפי המשי החשובה ביותר של מותג היוקרה "הרמס" (הצעיפים משלימים את המלתחה הכפרית והולמים את מלתחת הכפר שלה, המלכה שנחשבה תמיד ל"קנטרי גירל" אמיתית).

(למעלה- המלכה רכובה על סוס, אחד התחביבים האהובים עליה. למטה- עם כלב מגזע הקורגי האהוב עליה)

בתי אופנה (כמו "אקווקוסטום", "פרינגל אוף סקוטלנד" או "ברברי"), חנויות כלבו (כמו "הרודס", "הרווי ניקולס", "ג'ון לואיס"), מותגי תיקים או תכשיטים (כמו "אספרי"), וגם חברות מזון (כמו "קלוגס" או "היינץ") המספקים סחורות לבית המלוכה, זוכים לאות היוקרתי המאפשר להם לשאת את הכיתוב "By Appointment to HRH" לצד הלוגו שלהם ולפרסם את היותם ספקי השירות של בית המלוכה. לפני כמה שבועות, נחשפה עוד בעלת מקצוע שמצאה עבודה בארמון בקינגהם וקיבלה את ההזדמנות להיכנס לנעליה של מלכת אנגליה, בעודה מרככת את העור בנעליים החדשות של הוד מלכותה והופכת אותן לראויות להינעל על ידי כפות רגליה האציליות.

(פורטרט מלכותי- ההכתרה)

בנשפים, סעודות מדיניות ואירועים מלכותיים, המלכה נוהגת ללבוש את מיטב שמלות הנשף, שנתפרו במיוחד עבורה לפי מידותיה (ברוח ה"הוט קוטור"), מהבדים היקרים והנדירים ביותר. חלקן, שובצו בקריסטלים, פנינים נדירות ואפילו יהלומים. בין מעצבי השמלות החביבים על המלכה, נמנים Norman Hartnell, Hardy Amies, קוטוריירים אנגלים ששירתו את המלכה נאמנה עד יום מותם (הראשון היה חביב עליה במיוחד והוא זה האחראי לשמלות שלבשה בחתונתה ובהכתרתה למלכה). הבגדים שברשותה מקוטלגים לפי שם, לצד תמונות מהאירועים בהם הם נלבשו, על מנת לא לחזור על אותו הלוק פעמיים בנוכחות אותם האנשים, היות ולוח הזמנים הצפוף שלה דורש לעיתים החלפה של עד 5 אאוטפיטים ביום. בפועל מה שקורה הוא שהאחראי על "ארון הבגדים" (כנראה סוג של אולם או מחסן ענק) מקבל טלפון מהמלבישה שמבקשת את שמלת "שרלוט", ושולחים לה את "שרלוט"...

(כל צבעי הקשת- מתוך ווג בריטניה, מאי 2012)

בסקר שערך הווג הבריטי לקראת יום הולדתה ה86, נמצא הכחול, על כל גווניו ומרקמיו, כצבע המועדף על המלכה בשנה האחרונה (אחריו עדיפים עליה הדפסים פרחוניים, ירוק, סגול וורוד, על פי סדר זה). אוסף התכשיטי המלכה, הוא אולי הדבר הבולט ביותר המבדיל אותה מכל בן תמותה אחר בעת המודרנית והוא כולל את התכשיטים המרהיבים של כל שושלת המלוכה לדורותיה. האוסף יוצג בארמון בקינגהם במהלך פגרת הקיץ של המלכה כחלק מתערוכה מיוחדת לכבוד יובל היהלומים (תערוכה“Diamonds: A Jubilee Celebration” , June 30 to July 8 ו July 31 to Oct. 7). מדי שנה, בשעה שהמלכה יוצאת לחיק הטבע, "הקאנטרי סייט", כפי שהבריטים מכנים אותו, ונהינית מהמלתכה הכפרית שלה בטירה אשר בבלמורל, סקוטלנד, ארמון בקינגהם פתוח למבקרים. לפני כ 6 שנים, ביקרתי שם בתערוכה בה הוצגו שמלות הנשף שלבשה המלכה לאורך השנים. ניתן היה לראות בבירור כיצד המותניים הצרות שאפיינו את גזרת נעוריה התרחבו במשך השנים ובהתאם להם גם הבגדים עצמם.

(המלכה ויקטוריה. הפגינה גינונים של מלכה אמיתית)
(כמה מהתכשיטים שיוצגו לציבור בתערוכה הקרובה, לרבות הכתר של ויקטוריה)

בין המיצגים הבולטים ניתן יהיה למצוא את נזר היהלומים שהחל את דרכו בשושלת המלוכה ב1821, ככתר הרשמי של המלך ג'ורג' הרביעי, המעוטר בקטיפה, פלומת נוצות יען, ונלבש מאז על ידי דורות מלכים. בתערוכה, יוצגו גם פריטים שעוצבו באופן אישי יותר עבור בני מלוכה מסוימים, כדוגמת ענק היהלומים של הנסיכה אלכסנדרה שנועד להסתיר את הצלקת בצווארה והוליד טרנד תקופתי בולט. פריט אייקוני נוסף שיוצג בתערוכה הוא כתר היהלומים המוקטן שעוצב במיוחד עבור המלכה ויקטוריה ב 1870לאחר שסירבה לכבוש את הכתר הרגיל בטענה שהוא כבד ולא נוח. העתקים של תכשיטי המלכה, שחלקם מוצגים במצודת לונדון (הטאוור של לונדון) לאורך כל השנה, ניתן לרכוש באתר זה המתמחה באביזרי במה.


(למעלה- הכתרים של הרודס. למטה- השמלות של ויויאן)

לרגל החגיגות, עוטרו חלונות הראווה ברחבי בריטניה ברוח משפחת המלוכה הבריטית. בית הכלבו היוקרתי "הרודס" יצר שיתוף פעולה שכחלק ממנו עיצבו מותגי על ומעצבים מובחרים כדוגמת אלבר אלבז, פול סמית', בולגרי, מלברי ורבים וטובים אחרים, כתרים עבור המלכה ובהרווי ניקולס, השיקו קו מרצ'נדייס יחודי עבור המלכה. ויויאן ווסטווד עיצבה ליין ייחודי של שמלות "שטיח אדום" בהשראת אליזבת השנייה וקרל לגרפלד, שהודה בעבר כי ביקש מהוריו לקנות לו את הטלוויזיה הראשונה כדי שיוכל לצפות בטקס ההכתרה של המלכה, פרסם בחשבון הטוויטר את הגרסה המאוירת שלו לתלבושת הראויה להילבש על ידי המלכה לכבוד החגיגות (ראינטרפרטציה לשמלה בעיצוב המעצבת הרשית בארמון, Angela Kelly). מותג התיקים מלברי הקדיש לה דגם מיוחד ודונטלה ורסצ'ה הצהירה שהייתה רוצה להלביש את המלכה יותר מכל פרסונה אחרת, אולם בניגוד ללגרפלד, ורסצ'ה לא הייתה משמרת את הסגנון הטבעי של המלכה, "הייתי מלבישה אותה בשחור (המלכה אף פעם לא לובשת שחור) ומוסיפה קצת עור. היא יכולה להרשות לעצמה כל דבר".

(המלכה אליבא דה קרל לגרפלד)

*נכתב על בסיס הפינה שלי בתוכנית "פאשן.נט", ששודרה ב10.6.12, ערוץ האופנה הישראלי.