comfort shoes

אין ספק ש"הנעליים" תפסו מקום מרכזי באופנה בשנים האחרונות ודחקו את ה "IT BAG" מכסא מריבונותו בפינת האקססוריז. האובססיה העמוקה של נשים למנעל המוגבהה זכתה ללגיטימציה ויצאה מהארון בזכות סקס והעיר הגדולה, שהייתה לדעתי נקודת האל חזור שהפכה את "התשוקה לנעלי עקב" לטרנד שלא עוזב אותנו כבר יותר עשור.
מוקסינים, הנעל שמזוהה יותר מכל עם העם האיטלקי, לא נכנסה להיכל הקודשים של קרי ברדשו בסדרה המליצחה. גם לא לספר העיצובים של מנולו בלניק או כריסטיאן לבוטון המאמין שנעליים, נועדו לשם פיתוי ולכן הנוחות של האישה הנועלת אותן בכלל לא רלוונטית. אולם אילו מרצפות המדכרות ברחוב היו יכולות לדבר, הן היו מספרות סיפור אחר לגמרי.

(משמאל למעלה עם כיוון השעון: Miu Miu, Chloe, Car Shoes, Marc By Marc Jacobs, TopShop,Miu Miu)

עד לפני כמה שנים, אי אפשר היה לשכנעה צעירים (מתחת לגיל 40) שיש ערך אופנתי כלשהו בנעילת הנעל בעלת השוליים המוזרים והסוליה המתעקלת כלפי מעלה מאחור, לפעמים בתוספת שרוכים, בווריאציה של נעלי סירה ולעיתים עם טסלס (ציציות) בוריאציה הבריטית והאלגנטית. בעבר, המוקסינים היום יומיים יותר, שנלבשים פעמים רבות ללא גרביים (בניגוד לטרנד שהפך כאן לידוע לשמצה) היו בגדר "הורסי תאבון" עבור פשניסטות/ים רבים.
אולם היום, מדובר בנעל המוגנת בטאבו האופנתי. למעשה, הטענות ששמעתי מנשים שונות לאחרונה על כך ש"היא לא סקסית" או "מוזרה וקשה לעיכול, ולכן אני לא בטוחה אם כדאי לי לקנות" כבר ממש לא תקפות. באשר לסקסיות: יש הרבה מעבר ל"סקס" בנעל הזו, היא יוצרת מעיין מראה נון שלנטי והליכה "מתגלגלת", כמעט "פלרטטנית". אומנם היא לא מינית, אבל מלאת צ'ארם אלגנטי ואריסטוקרטי שכזה. מומלץ ביותר, לכל אותן בנות שמאסו בנעלי הבובה או לא מסוגלות ללבוש כפכפים (אם יש דברים כאלה היום, חוץ ממני).

(Rockfort boat shoes)

כדי להעמיד את הדברים על דיוקם, לא כל נעל שטוחה ללא שרוכים היא מוקסין. כולם מדברות באותה השפה, אך בעלות מאפיינים אינדיבידואלים. הוריאציות הכוללות את הלופרס, הבואוט שוז (נעלי הסירה) והסליפרס מהבד, בנוסף למוקסינים המוכרים. ולמי שעדיין נרתעת מרכישה שכזו אומר שבתרבות קניה של היום, "המאפשרת לנו לקנות נעליים כמו גרביים", כל אחד יכול להרשות לעצמו לקחת את הסיכון, לצאת מגבולות המוכר והטוב ולהתנסות בהרפתקה.

אבולוציה, זוחלים ומצולות הים.

הקולקציה שהציג אלקסנדר מקווין עלתה על כל הציפיות והייתה עוצרת נשימה. המעצב שהספיק למרוד בכל המוסכמות והשאיר רבבות של פיות פתוחים בקולקציות העבר שלו הצליח לעשות זאת שוב, והפעם, אפילו טוב יותר. קולקציה של שמלות מפוסלות ומעוצבות עם גזרות זוויתיות והדפסים קולידוסקופים בעיבוד מחשב, צורות גרפיות של לטאות, נחשים, גלגלות וחרקים בגווני כחול, חום ירוק וצהוב איפינו את הקולקציה. מעבר מהיבשה- שהתאפיינה בדפסים שדמו לבע"ח דו חיים, זוחלים או דינוזאורים ועברה של מצולות האוקיינוס בהדפסים של דגים, תמנונים ושמלות ניילון הנתמכות טייל שהזכירו קרחונים ומים כחולים. היו גם שמלות מגומי וחליפות צלילה מצופות אבנים נוצצות, הולוגרפיות, שמלות שהזכירו מדוזות או קשקוש אלקטרוני תלת מימדי על המחשב.

ברקע, על מסך אלקטרוני ענק הוקרנו תמונות שצילמו שני רובוטי מסיבים הניצבים ונעים על מסילות בשני צידי המסלול ועוד כ 6 מצלמות.

הנושא שמעסיק את מקווין לאחרונה הוא איכות הסביבה, האקולוגיה ועתידו הירוק של כדור הארץ. זיהום, ערמות הפסולת המצטברת כמו גם הכחדת מינים של בע"ח. כל אלה, זכו לייצוג בקולקציות החורף והקיץ האחרונות של מקווין. כעט ניגש המעצב לעניין המסת הקקרחונים, התחממות כדור הארץ וזיהום האוקינוסים. אחת מההשראות לקולקציה הייתה התיאוריה הדרויניסטית של מוצא המינים (שגילוי שלד אדם לאחרונה הביא להטלת ספק בנכונותה). הסיפור שסיפר מקווין בקולקציה עוסק באישה העוברת מטמורפוזה ליצור מימי וכך מקבלת חזרה את השליטה בכדור הארץ (דרך אגב, בכתבה במוסף "7 ימים" השבוע, הובאו הנחות, סברות ומחקרים על כך שעתיד האנושות והמדע שוכן במצולות- מקור לאנטיביוטיקה וכו', מעניין...).

אומנם הבגדים היו אוונגרדים ומיוחדים- הכוכבים האמיתיים של הקולקציה היו נעלים מרקיעות שחקים מעור פיתון או מעוטרות קריסטלים, שהיו בעלות צורה לא שגרתית שדמתה לכף רגלו של זוחל, פיל או חייזר מימי: עקב עם קשת קעורה בגב הנעל וללא אזכור לאצבעות. דגם אחר של נעליים היה כל כך מפוסל ופיתולי, ממש בדמות שלד של דינוזאור.

שערן של הדוגמניות היה אסוף לשני חרוטים או שני תלים גבוהים עם או בלי צמות בצידיהם. חלק מהדוגמניות היו מאופרות בצבעים מטאליים מבריקים ולחלקן הדביקו תוספת זוויתית ומפוסלת של עצמות לחיים שיצרו מראה חייזרי. המוזיקה השתנתה ממוזיקה קצבית בעלת גוון דתי, לרשרושי מים וצלילי מובייל עד לנשימות, שאיפות ודפיקות לב שנראו כאילו בקעו ממסכת צלילה או כאלה הנוצרים באופן מלאכותי במכונת הנשמה, היה לה גוון חוצני שכזה.

נעלים שחשקה בהן נפשי

בשבילי, קנית נעלים זה עניין של תשוקה. ריטואל שלם המערב פרץ של אושר וסיפוק (אני בטוח שרבים מכם מבינים בדיוק את כוונתי). נעליים, בניגוד למה שאימי מאמינה וניסתה ללמד אותי: לא מחפשים (כשהישנות מתבלות ונוצר הצורך), נעלים מוצאים. הן מוצאות אותך. בדיוק ברגע שלא ציפית לכך, אתה נתקל בתדהמה בזוג המושלם ששובה את ליבך. כולנו מכירים את פרץ האדרנלין והאנדורפין הממלא את דמינו כאשר זה קורה, זו נקודת אל חזור: חייבים לקנות. בכל אופן הנסיבות הללו הן הנסיבות המוצלחות ביותר לקניית נעלים עם הרכישות האהובות, השימושיות והמספקות ביותר. הגרסיונר- בלוג אופנה גברית, הנכתיו ע"י סהר שלו ואייל דה ליאו צמד רווקים בעלי הטור הדו שבועי "מועדון הג'נטלמנים" במוסף "גלריה שישי" של הארץ, הקדישו השבוע טור שלם לנעלי הגברים- כפי שבאמת מגיע להן. הטור השרה אותי להגיב על הדברים הכתובים בו- בבלוג, ולהביא לכם כמה בחירות חביבות עלי מהאתר asos ו oki-Ni .
(הסתיגות- אני מת על שילוב העור נחש בנעל, לא על נעלי הסירה...)

קדחת בתא המדידה! "Fever in the Cabine"

מאמר מוסדר: בדיור כנראה התבלבלו, ובמקום להציג את קולקציית ההוט קוטור של בית האופנה לחורף 2010, הם העלו מין מישמש של פלשבקים ודגמים מעונות קודמות ומקולקציות קוטור קרוז או רדי טו וור מהעבר. אל תבינו אותי לא נכון, העיצובים מדהימים, מורכבים ומעניינים, אבל זה לא ה"קוטור" שאנו מכירים, בטח לא של ג'ון גליאנו! נראה שמשהוא התפספס פה, אולי הבעיה היא הציפיות הגבוהות והיחס בין רף העיצוב והעלות. יתכן והשילוב של ביגדי הלבניפם הוריד "מההוט" (העילית) שבקוטור. הייתי מצפה מגליאנו משהוא חדש מדי פעם. למחזר זה טוב כשזה נוגע לנירות.

ועכשיו לקולקציה:
דמינו לעצמכם את Monsieur Dior עומד במרכז הסטודיו שלו בחברתה של דוגמנית צרת מותניים, כאשר סרט מדידה וכריתסיכות בידו והוא מבצע את כל ההתאמות והמדידות לשמלתה בכבודו ובעצנו. תמונות משנות ה50' המתארות את הסיטואציה הנ"ל היו ההשראה מאחורי הקולקציה העונה שהוצגה ממש באותו הסטודיו בו עבד דיור ב- the Avenue Montaigne. ג'ון גליאנו כינה את הקולקצייה: ""‘cabine’ fever.חצאיות שנלבשו עם חזיות מעוצבות למשעי בגוון גוף, ז'קטים עם מחוחים וביריות או תחתוני תחרה פריזאים שחורים. אפילו שמלת הנשף הוורודה כללה שסע עמוק בחלקה התחתון מבעדו הציצו לבניה של הדוגמנית. השימוש בלבנים המחטבים ובמחוכים שימש את גליאנו בצורה דיי מתוחכמת כדי להדגיש את צורת "שעון החול" המאפיינת את עיצוביו האייקונים של דיור וה- "New Look" שהמציא. גליאנו יצר קונטרסט חד בין העדינות של חזיות בצבע הבז' או תחתוני התחרה השחורים לבין עיצובי הבגדים הכוחניים והגזרות החדות בצבעים אלקטריים. הקולקציה לא העבירה תחושה גסה או וולגרית, הזונות שאפינו קולקציות עבר של גליאנו- נשארו הפעם בבית. התצוגה נפתחה בז'קט "bar" אייקוני של דיור בצבע מגנטה עם עיטורי פרחים ואבנים יקרות, מהודק בחגורת מותן. מעיל סגול או שמלת קלוש מצמר בצבע כתום עם אימרה מעוטרת פרחים, לצד שמלות שיישבו הדוקות על הגוף בפוקסיה ואדום או הדפסי חיות. חצאיות פליסה קלילות, שמלות וז'קטים מבדי רשת מנוקדים וטול על גבי מחטבים או חזיות ומחוחים הוצגו גם הפעם- כהרגלו של גליאנו. ז'קט צהוב עם עיטורי פרחים לבנים בסגנון לואי ה14 מצא חן העני במיוחד, כמו גם שילוב של בד רשת מנוקד מעל דש של מקטורן אפור שהיה מהודק על מותנה של הדוגמנית בחגורת לק שחורה. ההלבשה התחתונה פלשה גם לעיצובי הנעליים- הרצועות עוצבו בהשראת הביריות וכתפיות של חזיות. שאפו, לסטפאן ג'ונס על הכובעים המדהימים! לא ציפיתי לפחות מזה.

גם כאן הורגש המצב הכלכלי הקשה: בית האופנה וויתר על האולמות המפוארים והתצוגות האקסטרווגנטיות הומות המוזמנים וסלבריטאים שהינו רגילים לקבל מדיור- הפעם הם הלכו על תצוגה צנועה ואינטימית יותר בסטודיו המעצב.Bernard Arnault , יושב ראש ומנכ"ל LVMH, החברה שבבעלותה בין היתר בית האופנה דיור, לא חשב לרגע לוותר על התצוגה, לדבריו, קולקציית הקוטור היא לב המותג, הקודקוד שבפירמידה, וממנה נגזרים שאר הקווים. הדוגמניות אולי לבשו לבנים, אך את הבמה קישטו סידורים מכ-4,000 ורדים.
מעניין מה יחשבו 120 הלקוחות הפוטנציאלים ("מחוג הקוטור") על הקולקציה. מנהלת דיור קוטור, הגברת Madame Catherine Riviere, הבטיחה שיהיה ניתן להשיג את הג'קטים עם חצאיות תואמות, את החצאיות עם ג'קטים תואמים ולבקש בטנה לדגמים השקופים.

נעלולי פלא

ברצוני לשתף אתכם בכתבה הראשונה שלי שהתפרסמה באתר Bamoda.

אני קראתי לה: Top Flip Flops, אך במערכת העניקו לה את השם הראוי יותר "נעלולי פלא" (גאוני, לא? תבינו לאחר שתראו את התמונות).

הדגמים השונים, רק כדי לסבר את העין, שלא הופיעו בכתבה.

הינה כמה הצעות הגשה שלי:

אתם מוזמנים להגיב, ואם מתחשק לכם, לשלוח את ההצעות המקוריות שלכם לנעלים, אני מבטיח לפרסם הכל!

Jimmy Choo + H&M

אחרי שיתוף הפעולה של ענקית ההלבשה ההולנדית עם Matthew Williamson , לא ציפיתי שיכול להיות משהוא שיתעלה עליו. היום הודיעה H&M כי המותג הבא שיעצב עבורם קולקציית עילית במחירים שווים לכל נפש הוא Jimmy Choo.

Tamara Mellonמנכלית החברה והיזמית מאחוריה (שברשותה ארון בגדים ובו אוסף של יותר מ- 500 נעלי ג'ימי צ'ו ותיקים, כולל אוצרת האחראית על מיון, רישום ועידכון הארכיון), אישרה את הידיעה.
הקולקציה תכלול נעלים, תיקים ואביזרים לנשים, אך שימו לב!, גם לגברים!!!!! יחי השוויון.
בנוסף, המותג יעצב גם בגדים לבישים, דבר שהוא חדש עבורם.

הקולקציה תגיע לחנויות ב 14 בנובמבר, העזרו בסבלנות...

הצצה לדגם מתוך הקולקציה...נראה מבטיח!

לפני שפגש את תמרה מלון, ג'ימי צ'ו היה יצרן נעליים כמעט אנונימי בלונדון, שייצר נעלים בהזמנה במידתה ולפי דרישותיה של הלקוחה. תמרה מלון, שהיתה אז עורכת האקססוריז של "ווג" הבריטי, הייתה נוהגת לבצע הזמנות בתדירות גבוהה, כמו גם חברותיה ושאר נשות חברה הגבוהה.
ב 1996 יסדו מלון וצ'ו את המותג. מלון ואחייניתו של צ'ו הן המעצבות הראשיות כרגע. ג'ימי צ'ו עצמו ממונה על עיצוב וייצור קו ה"קוטור" של המותג.

פיסות אומנות- ממש בקצות האצבעות.

(הדגמים, מימין למעלה עם כיוון השעון: Tennis 91 Polynesia", "Revan 3 NYC", " Tiller Egypt, "Tennis 91 Africa" )

כחלק מחגיגות ה 75+ של המותג החליטו בלקוסט לחלוק כבוד ללוגו האיקוני של המותג: הקרוקודיל. החברה יצרה קולקציה העונה לשם: 'Crocodile Mythology - Myth Vs Legend'. הקולקציה כוללת 9 דגמים, כל אחד בהשראת אלמנט או סיפור מיתולוגי הקשור בתנין- כפי שמסופר בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, נעל ה" Tennis 91 Polynesia" החומה, עוצבה בהשראת גילופי העץ המסורתיים, כמו עמודי התותם המיוצגים בעור שסביב עקב וחרטום הנעל. הגוונים השונים של הנעל מיצגים את גוני הקרוקודיל המקומי בניו גיני ושיריונו הקשיח. ה Tennis 91 Africa"" שואב השראה מהבגדים המסורתיים שלובשים הילידים במערב אפריקה, ואילו ה"" Tiller Egypt עוצב בהשראת התרבות המצרית העתיקה והארכיטקטורה, המתבטאים בדוגמת הפירמידות בצידי ובתוך הנעל. התפרים הלבנים בחרטום הנעל מיצגים את שיניו החדות של התנין של נהר הנילוס, שצבעו- כצבע הנעל. צבעי נעל ה"Revan 3 NYC" - הם צבעי מדי ה NYPD ודוגמת הקרוקודיל מסמלת את האגדה על הקרוקודיל הלבקו שחי בטעלות הביוב התפוח הגדול, וניזון מבעלי חיים שמאסו על בעליהם והושלכו לשירותים...
הדבר הראשון שמושך את תשומת הלב לנעלים הללו הוא הגוונים ושילובי הצבעים העזים שלהם, הלקה המבריקה או דוגמת עור הקרוקודיל. אבל אני בטוח שלאחר שמתגלה ההשראה שהובילה את תהליך העיצוב של כל נעל, הן הפכו לאטרקטיביות עוד יותר!

וכעט, פרט טריוויה שאולי יענין אתכם. רנה לקוסט, מיסד החברה היה טניסאי מפורסם ביותר בתחילת המאה, שהקים את חברה המתמחה בבגדים לענף זה. הסיפור העומד מאחורי התנין כסמל המותג הוא התערבות בין רנה לבין יריבו למשחק טניס, שהתחייב שבמידה והראשון יביס אותו במשחק, הוא יעניק לו את מזוודת עור הקרוקודיל שרנה אהב. לאחר הניצחון, ופירסום פרטי ההתערבות בעיתוני הספורט, הפף הקרוקודיל לכינויו של רנה...

ומאז הכל היטוריה.

התאם התיק לנעל

לפי תורת ה"How to wear it, the old fashion way", ממש כמו שאימא שלי לימדה אותי: תיקים מתאימים לנעליים. (הגברים מתאימים את נעליהם לחגורה ולגרביים). היום, עם אופנה יותר חופשית, יום יומית, מרדנית ואוונגרדית. הסטייליסטים והמעצבים מצפצפים במכוון על כל כללי הלבוש ויוצרים שילובים צורמים לעין- כדי למשוך תשומת לב ולהתבלט בשפע ובהיצע הגדול של בגדים ואביזרים. התאמות זה פסה, לא מודרני וארכאי.
אבל, כאשר יש מעצבי נעלים כל כך מוכשר, כמו קריסטיאן לבוטון, אפשר בקלות לוותר ולשכוח מזה. כישרונו והוירטואוזיות שלו מתבטאים לא פחות טוב גם בעיצוב תיקים תואמים.
ממש כמו הנעלים שמעצב, גם התיקים עשויים מחומרי הגלם המובחרים והמשובחים ביותר ומיוצרים בפריס בעבודת יד. ממש לפי הסטנדרטים של פעם (גם ביצור, וגם בקונספט ה"התאמות").
שימו לב לאבזם של התיק, בצורת נעלי העקב החתוליות האיקוניות של המעצב. מעורר הערצה והשראה.

נ.ב
קוריוז קטן על המעצב, שאולי לא כולם יודעים: בשעות הפנאי הוא נהנה מלהתנדנד ולבצע פעלולי אקרובאטיקה על טרפז! כן, המעצב המוערץ הוא גם לוליין חובב. יש לו אפילו נדנדה בסטודיו.
תודו שיש בזה משהו ארוטי, ממש כמו בעיצובי הנעליים שלו.

נשיות אלגנטיות סוחפת, חושניות מתפרצת...

אספתי כמה אביזרים מקולקציות הקיץ ל-2009 המשדרים אופטימיות, רומנטיות, עידון וניצחיות, בעידן של כלכלה קאותית ואופנה של הרד קור חשוך.

תיקים של Stella McCartneyקריסיאן לקרואה ובלנסיאגה

נעלים של Pierre Herdy, תיק של Proenza Schouler (מתוך הקולקציה החדשה והמדוברת של המותג) ונעליים של Nina Ricci.