חדש ברשת

אינני יודע איזו קדחת תקפה את הסטייליסטים בעולם בזמן האחרון, אבל לפי כל הסימנים, מישהו כנראה פרסם תחזית המבשרות על שובה של "המלריה". אחרת, איך אפשר להסביר את השימוש הרב של כך ברשתות המכסות את פניהן של הדוגמניות בכל כך הרבה הפקות אופנה? "רשת"\"כילה", הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד האמצעים היעילים ביותר למניעת המלריה באזורים בהם היא עדיין אנדמית (בעיקר באפריקה שמתחת לסהרה, אסיה, מרכז ודרום אמריקה). פרזיט המלריה מועבר על ידי עקיצת יתוש, אנופלס שמו, והוא גורם ל250 מיליון מקרי חום בעולם ועדיין נחשב לאחד מגורמי התמותה המשמעותיים בילדים מתחת לגיל 5 בעולם השלישי. כשחושבים על זה, הרשת עשויה למנוע גם את עקיצתו של זבוב החול, הפלבוטמוס, שמעביר את טפיל הלישמניה. הוא מצוי גם בארץ ואחראי לנגע בעל השם האקזוטי- "שושנת יריחו", למרות שמראה הנגע העורי הזה הרבה פחות מושך...

(משמאל למעלה: דפני גינס באזכרה של מקווין, ארין אוקונר. למטה: שרה ג'סיקה פרקר בווג ספטמבר)

דפני גינס לובשת אותם כבר תקופה ארוכה, למעשה, בביקורה האחרון בארץ לכבוד התערוכה של דיוויד לשאפל לפני כחודשיים, היא הגיע למוזיאון תל אביב לבושה בשמלת זהב כאשר כילה לבנה מכסה את פניה החיוורות. אני עצמי עמדתי אולי 2.5 מטר ממנה, כך התברר בדיאבד, ולמרות זאת, הצלחתי לפספס אותה, דבר שאני מתקשה לעקל עד היום. בחגיגות ה90 לכבוד ווג פאריז שמערכו בשבוע שעבר, ניתן היה להבחין בעושר רב של "מלכות שבת" שהשאירו את מטפחת הרשת אחרי הדלקת הנרות. בין המשתמשים "המוזרים" ברשת בלטה טיירה בנקס, שנראתה כאילו השאילה את הרשת מקרטון הענבים וצבעה אותה בשחור לפני שמתחה אותה על פניה. בקטגוריית "המביכים" הייתי משבץ את אנטואן ארנו, בנו של ברנרד ארנו בעליו של קונצרן המותרות LVMH, שחשב שלקשור רשת תחרה שחורה סביב העניים זה משהו גברי ומסוקס. "מסוקס" לא פחות מחצאית שלבש ג'יקובס.

(מתחת לרשת: דפני גינס, נטליה ודינובה בנשף המסכות של ווג פריז, פניה בורוד, דולצה וגבנה והבגדים של YSL)

רשתות מופיעות בתצוגות אופנה לעיתים קרובות, ללא קשר לעונתיות או מגמה מסוימת. פיליפ טרייסי, הכובען החביב על איזבלה בלואו RIP, עיצב את הכובעים בתצוגת חורף 2006 של אלכסנדר מקווין RIP. לצד פוחלצי העופות שפרשו כנפיים על פדחתן של הדוגמניות, הייתה גם כילה שנמתחה בין שתי קרניים על ראשה של דוגמנית. הלוק המוצלח והבלתי נשכח הזה ייזכר הרבה אחרי שנומר RIP על שלושתם. מאחורי הכובעים בתצוגות האחרונה של ג'ון גליאנו ניצח כמידי שנה סטפן ג'ונס (השניים חברים עוד מתקופת הלימודים בסנטרל סנט מרטינס). הדוגמניות נשאו על פניהן יריעות טול בגווני אוף וייט, בדומה לכילה ששימשה את גב' גינס בציון. גליאנו עצמו, עלה לפינאלה של תצוגת ההוט קוטור האחרונה שעיצב לדיור כשרשת שחורה ודקיקה עוטפת את פניו ואת כובע הקש שעל ראשו. במקרה הנ"ל, אינני חושב שהטול שימש להרחקת יתושים או חרקים ב"גן הבוטני שעיצב", אלא פרזיטים אחרים: שהרי יהיה מאוד קשה לנשקו לחי ללחי ("fashion kiss"). דולצה וגבנה החליטו גם הם להצטרף לחגיגה והצטלמו לפורטרט זוגי כשרשת מכסה את ארשת פניהם הדרמטית. זו הייתה יכולה להיות חלופה מעניינת להינומה בחתונתם, אבל כמו הסיגריה שאוחז סטפנו, גם הזוגיות בניהם נכבתה מהר משחשבנו. מזל שכל זה קרה לפני שכל הטול עלה בלהבות...

(משמאל: מקווין+טרייסי+בלואו=לנצח, כובע וכילה בתצוגה של גליאנו לקיץ 2011, גליאנו בפינלה של דיור קוטור, ויקטור וראלף חורף 2006 ו"דווקא כשהיא מוזמנת לפאריז, היא עושה בושות", טיירה בנקס)

אולם את הפרס בתחרות על השימוש המוצלח ביותר ברשתות, ראוי להעניק לויקטור ורלף, שהציגו את קולקציית החורף 2006/7 בליווי מסיכות סייף שנקלעו מחומר קשיח יותר ונצבעו בשחור מטאלי, זהב או כסף מבריק. בתצוגת הקיץ 2011 של השניים, ניתן היה לראות שוב רשתות, למרות שהתוצאה הייתה מרשימה הרבה פחות מבעבר.
*ובאשר לאימוץ הטרנד, לא נראה לי שתהיה לנו הישראלים בעיה, שהרי יריחו, זה פה! לא? וכבר הספקתי לראות את אחד הספרים "העסוקים" בארצנו משתמש ברשת שחורה וגסה על דוגמנית שצולמה לנופי ירושלים. ומי שבכל זאת מתעקש, אך מתקשה לעבור את מחסום המבוכה, יוכל לנהוג כמו ה"ווגטס" ולהמתין עד ההזמנה לנשף תחפושות פורימי, זה כבר לא נראה כל כך רחוק...

עשן מכפות הרגליים...

בולנטינו שמרו על אותו הקונספט כמו גם על הקו הנשי והרך עם תוספת ה-"edge " ואפלוליות שאפינו את קולקציית ההוט קוטור (שהציג מותג לפני כ 4 חודשים). שיפון, תחרות, טול חצי שקוף, רפלס ופלטת צבעים עדינים עם נגיעות מעושנות כמו ורוד עתיק, לילך אפרפר, וצהוב לימון מאובק ולא מעט שחור. אדום, לא היה שם, בניגוד לקולקציות של ולנטינו שהשמלה האדומה הקלאסית הפכה להיות מזוהה איתו יותר מכל. רעיונות כמו הנשיות הגסה או הרכות האפלולית שניסו ליצור צוות המעצבים מיוצגים בצורה טובה ביותר באמצעות שמלות עור שנחתכו בליזר על מנת ליצור מראה תחרה ורפלס העשוי מרצועות עור ושיפון שתרמו גם הם למימוש אותו הרעיון. הקולקציה נראתה כאילו המתבונן צופה בה מבעד למסך של ערפל- מעושנת, אפלולית ומסתורית. המעצבים Grazia Chiuri and Pier Paolo Piccioli שירשו את מקומו של מייסד המותג, עבדו קודם לכן כמעצבי האקססוריז שלו. ואולי לא בכדי, הכוכבים של הקולקציה הזו היו הנעלים המיוחדות שעלו על המסלול. את הנעליים עיצב פיליפ טרייסי, שהיה אמון על עיצוב הכובעים (או יותר נכון הhead pieces) לקולקציית הקוטור ועשה זאת בהצלחה יתרה. זו הפעם הראשונה שהכובען המפורסם מעצב נעלים וההתרגשות הייתה רבה בהתאם. התחרה הייתה החומר העיקרי ואיתו שולבו סרטי סאטן ועור. בחלק מהדגמים את העקב המשיכה מעין להבת תחרה או רשת, ובדגמים אחרים היו סרטים הקשורים לפפיון על העקב.

Valentino מעולם לא נראה אפל, קודר ובוגר כל כך

“Young, fragile and dangerous” היה האופן בו תתארן את קולקציית הקוטור המעצבים החדשים לבית ולנטינו:Maria Grazia Chiuri ו- Pier Paolo Piccioli. זו קולקצית הקוטור השנייה של המעצבים שירשו את מקומו של ולנטינו ג'רווני כמעצבים הראשיים בבית האופנה הנושא את שמו (לאחר עזיבתה של אלסנדרה פשנטי). שמירת הרוח והקו העיצובי המאפיינים את דגמיו של המעצב, תוך הרחבת קהל היעד- לצעיר יותר והצעדת המותג אל העתיד הוא המוטו שחרטו השניים על דיגלם.
ההשראה לקולקציה הייתה "Black Ascot" , מרוץ הסוסים השנתי שנערך ב1910 לאחר מותו של אדוארד ה7 (אביה של אליזבט מלכת בריטניה של היום), ולכן כל הנוכחים בו לבשו בגדים וכובעים רחבי שוליים בצבע שחור. הדגמים, שהוצגו כמה ימים לפני התצוגה בפני עורכי אופנה, כתבים וצלמים נראו כצילומי רנגן מנימליסטים על רקע פואיה המעוצב בסגנון רוקוקו פריזאי והצליחו להעביר את "כוונת המשורר". הקולקציה כללה שמלות שחורות קצרצרות, תחרות, טול וסאטן. שמלות נשף מדוגמות בצבעי nude רכים עם שסע עד למוצא הרגל ומשחקים של שקיפויות וניגודים בין טול ותחרות שחור וצבע העור שנחשף מתחת לרשת- הגדירו לקוחה צעירה, אסרטיבית שלא מפחדת לחשוף מעט את חלקי גופה. ולמרות זאת, "ולנטינו" מעולם לא נראה אפל, קודר ובוגר כל כך. הפפיונים, הבדים הנשפכים, צבעי הפסטל והאדום בלטו בהעדרם. גם התכשיטים המצועצעים והנעליים או התיקים מעוטרי היהלומים לא נכללו הפעם בתצוגה. היא הייתה שלוה רגועה, קרה ומודרנית יותר, קלילה יותר במידה מסוימת, חסרת הפומפוזיות והתחושה המאולצת. קולקציה אסרטיבית- שאפילו ולנטינו ב65 שנות עבודתו כמעצב לא הצליח להגיע אליה.
היצירות המפוסלות שעיטרו את ראשן של הדוגמניות היו פרי עיצובו של Philip Treacy. Head Pieces, כפי שהיה מכנה אותן המעצב, עשויות מתחרה ורשתות שונות.

Chelsea Flower Show-מה לכובע ולפרחי גינה?

העם הבריטי ידוע בחיבתם לכובעים! כולנו כבר שמענו על מרוץ הסוסים המלכותי השנתי, שהפך למסורת ב"אסקוט", בו נוהגות הגברות הבריטיות להתהדר במיטב מחלוצותיהם ובכובעים יחודיים שהפכו לאחרונה ליותר מסתם אביזר אופנה נלווה, אלא לתכלית ההופעה כולה, לאמצעי הצהרה אופנתית, תקשורת חברתית ופוליטית. אפילו הגברים, שנהגו לכבוש מגבעות משעממות, השתחררו, והחלו להרשות לעצמם להתנסות ולהעיז עם כובעים לא שיגרתים.
הכובע, היה תמיד פריט חובה במלתחה בריטית מסורתית, אך לאחרונה נראה שהוא זוכה למרב תשומת ליבו של העם הבריטי, והם לוקחים אותו ברצינות כמעט באותה המידה בה הם מכבדים את שעת תה המנחה המסורתית שלהם.
תערוכת הפרחים של צ'לסי (שמוצגת החודש עד ה23) , גם היא אירוע שהפך למוסד ולאחד הסמלים האיקונים של העם הבריטי. התערוכה, המוצגת מידי שנה בצ'לסי, שבלונדון (בגנים שבסמוך לבית החולים של צ'לסי) בחסותה של בית המלוכה הבריטי, משלבת ביתני תצוגת פרחים ועיצובי גינה פרי ידיהם של אומנים וגננים מפורסמים. (כן, בבריטניה יש גננים שהם בגדר סלבס! זו לא בדיחה, צופי BBC prime בודאי מכירים את Charlie Dimmock וחבריה מתוכנית הגינון). בתערוכה מוצגים גם מינים אקזוטיים ונדירים של צמחים כמו גם זנים חדשים שנוצרו ע"י החלאות או שהתגלו לאחרונה ביבשות מרוחקות.

זני פרחים חדשים שהוצגו בתערוכה

מעבר לאלמנט המקצועי- גינוני, המוצגים הבוטנים המרהיבים והחוויה החברתית של התחככות בבני המלוכה שמבקרים בתערוכה מדי שנה, יש גם את הפאן האופנתי בכל הסיפור. את התערוכה פוקדים גם מיטב כוכבי הבידור הבריטים, ומכיוון שחובבי האופנה בדרך כלל סומכים על סיאנה מילר או סופי אליס בקסטר לספק את הסחורה, ציפתה לכולם אכזבה. הכוכבים הגיעו לבושים בגדים משעממים, כהים, נוקשים שלא תאמו את האווירה האביבית ו"רוח הטבע" ששררה בתערוכה.

Sophie Ellis-Bextor & Sienna Miller

הנסיך צ'ארלס מנשק את ידי אימו, המלכה אליזבט השנייה, לאחר שקיבל מדלית כבוד בתערוכה
(תסביך אדיפלי, איכס...)

לא כן לגבי הכובעים שחבשו אורחים אחרים. השנה בלטו הכובעים שעוצבו בהשראת תערוכת הפרחים. הצבעוניות, המקוריות, חוסר השגרתיות, מוטיב ההפתעה והתדהמה אפינו את הכובעים השנה. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.

הכובעים, כוכבי התערוכה (אחרי הפרחים, כמובן...)

הדוגמנית חובשת כובע של במעצבת Cozmo Jenks, ואוחזת בידיה את אחד מזני הפרחים החדשים שהוצג בתערוכה: Rosa Grosvenor.

על ראשם של קציני צבא בריטניה במיל' שביקרו בתערוכה נראו כמה דוגמאות לכובעים מסורתיים יותר.

טבעת שעיצבה המעצבת התכשיטים לורה בוניק- לכבוד התערוכה

אתר התערוכה

הכובען המטורף!

בתקופה האחרונה ממש אי אפשר להתעלם ממגוון הכובעים שהשתלת על מסלולי תצוגות האופנה האחרונות. בלונדון, חבישת כובעים היא עניין מסורתי כבר יובלות והמנהג בזה זוכה לתחייה מחודשת כל שנה במרוץ הסוסים "אסקוט", שם תמיד ניתן להבחין בגבירות מהודרות כובשות כובע מוחצן או אדונים חובשי מגבעת. שם גם נוהגים לחבוש אותם בחתונות. אך באורך פלא, הצליחו הכובעים לחזור לחזית הבמה ולפרוץ מעבר למסלול, אל פדחותיהם של ההולכים והשווים בחיי היום יום. בניו יורק, לפני כשבועיים, ארגנה יוצרת\מעצבת כובעים (כובענית) מסיבה שכללה תהלוכה של אנשים חבושי שלל כובעים מעוצבים כיד בדמיון ושלל צבעי הקשת. (כובעים ברחובות ניו יורק)
הכובען (בה' הידיעה) שניתן ליחס לו את התרומה וההשפעה הרבה ביותר לתחום המרתק הזה הוא Stephen Jones. המעצב הבריטי למד בבי"ס היוקרתי לאופנה בלונדון Central Saint Martins school. עוד בתקופת לימודיו, הספיק לככב בסצנת המועדונים הלונדונית, בזכות לבושו והתנהגותו המוחצנת וכמובן הכובעים שעיצב לעצמו. הוא הצליח להחיות את הקסם שבחבישת כובעים, והפך אותם לאביזר אופנה. עיצוביו מאופיינים במקוריות אדירה, הם אוונגרדים עם שמץ של מוזרות, אך תמיד עשויים בפרופורציות המתאימות, ובטעם טוב, תוך הקפדה על האיכות והטנדרטים הגבוהים ביותר. ג'ונס התפרסם בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שלו עם ג'ון גליאנו, אותו הכיר בלימודיהם באותו בי"', ובעיקר בזכות הכובעים שעיצב עבורו לתצוגות של דיור. הוא גם עיצב כובעים לנסיכה דיאנה, עורכות אופנה נחשבות (כמו אנה פיאג'י) וזמרות כמו קילי מינוג, פינק, גוון סטפאני ומרלין מנסון. העונה הוא עיצב כובעים עבור מעצבים כמו Marc Jacobs, John Galliano, Loewe and Basso and Brooke. ו Rei Kawakubo. הוא הספיק לעבוד גם עם וויויאן וסטווד, גוטיה, טרי מוגלר ועוד רבים אחרים.
בחודש שעבר, הוענק לו פרס מפעל חיים בטקס פרסי האופנה הבריטי.
(בתמונה למעלה: כובעים בעיצובו שלStephen Jones, בתמונה למטה: עוד כובעים של ג'ונס, המופיע במרכז התמונה).

מי שירצה להתרשם מעבודותיו יוכל לעשות זאת בביקור בחנותו 36 Great Queen Street ,Covent Gardenבלונדון, או בתערוכה שתפתח לכבודו במוזאון Victoria & Albert"" בפברואר 2009, במהלך שבוע האופנה הקרוב.