יומני הפילנטרופית

רובן לא עשו את כספן בעבודת כפיים, אך הן משכילות לעשות בו את השימוש הנכון. כן, הפילנטרופיות, אותן נשים שנולדו למשפחה הנכונה או נישאו לאייל נפט או ספנות מצליח וקיבלו לידן יפויי כוח לעשות בחשבונו כשלהן. אחרות, התאלמנו או התגרשו מבכיר משק זה או אחר, אולם בל נשכח את המעטות שעשו זאת בזכות עצמן.

(מימין: הפקה של ווג האמריקאי, גליון מאי, בהשראת "ניו יורק סושיאל קלאב". משמאל: ביאנקה בלטי, להרפרס בזאר ספרד, גליון ספטמבר, בהפקה השואבת השראה מהריץ ביץ')

הממון והאמצעים הם שאיפשרו להן לעסוק ולקדם את אשר הן אוהבות, בין אם זה הסיפריה הציבורית בניו יורק או האופרה של פירנצה. הן עומדות בראש עמותות המגייסות כספים עבור נזקקים או פועלות עבור מציאת תרופה למחלות חשוכות מרפה. את זכל זה הן עושות לבושות בפריטים המובחרים ביותר שניתן לרכוש בחנויות הכולבו היוקרתיות כדוגמת הרווי ניקולס בלונדון או סאקס פיפט אבניו בניו יורק. הכל נוסף כמובן לאוסף שמלות וחליפות ההוט קוטור שהן מטפחות.

(מימין לשמאל: אוסקר דלה רנטה קיץ 2011, מוסקינו ריסורט 2011, "The Chanel Suit", "חבורה עם טעם של פעם" בשנות ה60 בפאריז, The Chanel herself)

את הסיגנון אתם ודאי מכירים; חצאיות עיפאון באורך ברך או חליפות טוויד של שאנל בצבעים פאסטליים. מעילי קשמיר ברכיסה כפולה או בלאוס שיפון בצבעי אבן או משי סאטן בהדפסים צבעוניים. המתכון הוא פשוט, את הכל יש לטבל בהרבה תכשיטי חוליות מזהב, בנוסח דונטלה ורסצה או דיאן וון פירסטנברג לה. שטרן, להוסיף קורטוב נדיב של פרוות, קמצוץ פנינים ולמרחיקי הלכת, יהלומים שחורים. הדפסים מנומרים ותכשיטי הנמר של קרטייה יוסיפו חריפות מפולפלת לכל המראה.
את הכל יש להגיש בליווי נהג צמוד, משרתת, מנקה, מבשלת ועוזרת אישית, עדיף יחד עם פודל ננסי ולבנבן או דוברמן אימתני העונד קולר כסף כבד. אם כמוני, גם אתם כבר בניתם את תוכנית 3 השלבים שלכם לכיבוש "טאון האוס" בשדרה החמישית בניו יורק ויכטא על חשבון הברון, איפה תבזבזו את כספי הפילנטרופיה שלכם?

(הן אוהבות פסטלים. הצבע, לא המזט! מימין לשמאל: לואי ויטון ריסורט 2011, נינה ריצי pre fall 2010, בלומרין חורך 2009, מועדון הפילנטרופיות יצא הפעם לאירוע התרמה באחד הגנים בניו יורק)

מיקל קורס הוא אופציה ראויה לחובבי הסגנון האמריקאי הקלאסי. שפע של שמלות שיפט, מעילי פרווה ומשקפי טיסים. הוא שואב השראה מג'קי אונסיס וסגנון הפרפ עם השפעות אקזוטיות, שיבטיחו לכם מקום כבוד ברשימת המתלבשים הטובים. אוסקר דלה רנטה, יכול להיות תרגום נאמן למילים "אולד סקול גלמור", על פי המילון האופנתי של נשות המעמד הגבוה. אם ברשימת הקניות שלכם מופיעים סופרלטיבים כדוגמת איכות, אלגנטיות סולידית, טקסטורות עשירות ויופי אל זמני, דלה רנטה הוא המקום עבורכן. אם קיבלתן את התואר בתורשה מסבתא, אוסף חליפות השאנל יגיע "בילד אין" בתוך הצוואה. אם לא, אפשר תמיד לסמוך על קרל לגרפלד שידאג לאינטרפרטציה ההולמת עבור הדור המודרני. עבור חובבות השיק האירופאי, או ה"יורו טרש", כפי שיקרא בפי נשות הפנטהאוז בשדרה החמישית; ג'יבנשי, YSL, דיור, פראדה, פנדי או אזדין אליה, הן האופציות המועדפות על מנת להכנס למסיבות הקוקטייל הנכונות.

(מימן לשמאל: דולצה וגבאנה חורף 2010, לאוי חורף 2010, אוסקר דה לה רנטה, מיקל קורס, חורף 2009, דה לה רנטה 2010)

על הפיסקה המתיימרת להחזיר אותנו למציאות, אני מוותר, מתוך תקווה שכולנו נמשיך לחיות בעולם ורוד יותר, של וולה, משרתים, לנצ'ס וברנצ'ס, בוק קלבס וקלב סנדביצ'ס. כי מי יודע, אם תהיו ילדים טובים, תוכלו גם אתם לראות את.... החיים הטובים.

הכובען המטורף!

בתקופה האחרונה ממש אי אפשר להתעלם ממגוון הכובעים שהשתלת על מסלולי תצוגות האופנה האחרונות. בלונדון, חבישת כובעים היא עניין מסורתי כבר יובלות והמנהג בזה זוכה לתחייה מחודשת כל שנה במרוץ הסוסים "אסקוט", שם תמיד ניתן להבחין בגבירות מהודרות כובשות כובע מוחצן או אדונים חובשי מגבעת. שם גם נוהגים לחבוש אותם בחתונות. אך באורך פלא, הצליחו הכובעים לחזור לחזית הבמה ולפרוץ מעבר למסלול, אל פדחותיהם של ההולכים והשווים בחיי היום יום. בניו יורק, לפני כשבועיים, ארגנה יוצרת\מעצבת כובעים (כובענית) מסיבה שכללה תהלוכה של אנשים חבושי שלל כובעים מעוצבים כיד בדמיון ושלל צבעי הקשת. (כובעים ברחובות ניו יורק)
הכובען (בה' הידיעה) שניתן ליחס לו את התרומה וההשפעה הרבה ביותר לתחום המרתק הזה הוא Stephen Jones. המעצב הבריטי למד בבי"ס היוקרתי לאופנה בלונדון Central Saint Martins school. עוד בתקופת לימודיו, הספיק לככב בסצנת המועדונים הלונדונית, בזכות לבושו והתנהגותו המוחצנת וכמובן הכובעים שעיצב לעצמו. הוא הצליח להחיות את הקסם שבחבישת כובעים, והפך אותם לאביזר אופנה. עיצוביו מאופיינים במקוריות אדירה, הם אוונגרדים עם שמץ של מוזרות, אך תמיד עשויים בפרופורציות המתאימות, ובטעם טוב, תוך הקפדה על האיכות והטנדרטים הגבוהים ביותר. ג'ונס התפרסם בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שלו עם ג'ון גליאנו, אותו הכיר בלימודיהם באותו בי"', ובעיקר בזכות הכובעים שעיצב עבורו לתצוגות של דיור. הוא גם עיצב כובעים לנסיכה דיאנה, עורכות אופנה נחשבות (כמו אנה פיאג'י) וזמרות כמו קילי מינוג, פינק, גוון סטפאני ומרלין מנסון. העונה הוא עיצב כובעים עבור מעצבים כמו Marc Jacobs, John Galliano, Loewe and Basso and Brooke. ו Rei Kawakubo. הוא הספיק לעבוד גם עם וויויאן וסטווד, גוטיה, טרי מוגלר ועוד רבים אחרים.
בחודש שעבר, הוענק לו פרס מפעל חיים בטקס פרסי האופנה הבריטי.
(בתמונה למעלה: כובעים בעיצובו שלStephen Jones, בתמונה למטה: עוד כובעים של ג'ונס, המופיע במרכז התמונה).

מי שירצה להתרשם מעבודותיו יוכל לעשות זאת בביקור בחנותו 36 Great Queen Street ,Covent Gardenבלונדון, או בתערוכה שתפתח לכבודו במוזאון Victoria & Albert"" בפברואר 2009, במהלך שבוע האופנה הקרוב.