יום שבת, 7 בנובמבר 2009

דת אופנה ומדינה.

(ז'אן פול גוטייה קוטור קיץ 2006)
לרעיון של "אופנה פוליטית" חשפה אותנו הגברת הראשונה של USA, מיסיס אובמה, עוד במסע הבחירות של בעלה. לא רק שהופעותיה החיצוניות סוקרו בכל אמצעי התקשורת גם המעצבים שלבשה ולבחירות הבגדים שלה הייתה משמעות- החל מזהותו ולאומו של המעצב ועד לגזרות בגדיה והעדר הרשמיות כמו גם הקבלות לג'קי O.
מעצבים רבים נסחפו עם הזרם והחליטו להצטרף לחגיגה- ז'אן ז'אק דה קסטלבלזק, היה הבולט מביניהם, שייצר קולקציית שמלות שיפט מפייטים בדמות אובמה, אותה לבשה קטי פרי בטקס הEMA בשנה שעברה. כוכבים רבים אחרים גם הם לא התביישו לשאת את דמותו של המועמד האהוב על סיכת דש הבגד כמו אנדרה לאון טלי, המנהל האומנותי של ווג האמריקאי, או על T-Shirt פשוטה כמו בראד פיט ועוד.
אבל עכשיו כשהנשיא כבר נבחר, זכה בפרס נובל לשלום והספיק למשוך כמה פרצופים עקומים בגלל השיגו, נראה שאת מקום הפוליטיקה תופסת הדת. בעבר, לדת הייתה השפעה מכרעת על האופנה וסגנון הלבוש. הדת היהודית לא חסרה דוגמאות: כיסויי ראש, חצאיות ארוכות, טלית, מעילי חסידים ועוד. גם הכנסייה הנוצרית בתקופת הבניים והרנסנס הכתיבה את קוד הלבוש והאיסלם קופה על בנותיו ללבוש רעלות פנים במגזרים השמרניים עד היום. בעבר, הלבוש החיצוני היה סממן ואינדיקטור למוצא הדתי של האדם. ביהדות עד היום ישנו קוד לבוש שונה לכל חצר חרדית במאה שערים, והמתבונן ברחוב יכול להבדיל הין המקורות השונים (אמנון לוי אפילו כתב ספר בנושא).

(קריס ון אש חורף 2009, ג'יבנשי קוטור חורף 2009)

התרחקות מסממני הדת נתפס בחברה המודרנית והמערבית כנעלה יותר. ביטול סממנים דתיים מעיד על קדמה, אינטליגנציה, פתיחות ומעוף מחשבתי עצמאי.
לעיתים מבלי שאנו שמים לב, מצליחים הסממנים הדתיים לחדור לאופנה המודרנית גם כן. לפעמים רק בגלל שמשעמם לנו לרדוף אחרי משהו חדש, שטרם נראה ואנו מעדיפים לחזור לאלמנטים מוכרים שבטוח ונוח לנו איתם. לעיתים אלה הם תהליכים חברתיים או דתיים שמחזירים אותנו בעשרות שנים בזמן.
כך הייתה הקפייה טרנד ענק לפני כשנה שנתיים, וולנטינו הצטייד באחת לאחרונה כאשר כשנכך במסיבה שארגן לכבוד סרטו ""The Last Emperor ב Standard Hotel. ריקרדו טיסי, המעצב הראשי לבית ג'יבנשי, משתמש באלמנטים דתיים כמעט בכל קולקציה שלו ובמיוחד בתצוגות הקוטור 2009 לחורף הזה של המותג. לאחרונה, העלו בקלואי דוגמנית עוטת כיסוי עליון גדול, שהדמיון בינו לבין טלית אינו יכול להתקבל על משקל "מיקרי בהחלט". ב1978 ייצר איסי מיקי קולקציה בשם east meets west"" ובה דגם שמזכיר גם הוא טלית- לא רק הבדג עצמו אלא גם בתנוחות הדוגמנית המדגימה אותו ישנן מחוות המזכירות תפילה או טקס דתי. קריס ון אש, שמתפקד גם כמנהל האומנותי של Dior Homme"", גם הוא השתמש הכיסוי ראש ואזכורים מהלבוש המוסלמי המסורתי כמו גלביות ושכבות.

(דיור קוטור 2005-2006)

ג'ון גליאנו ובעיקר ז'אן פול גוטייה הציגו ב2006 קולקציות קוטור בהשראת אמא מריה וקדושים אחרים, ציורי ויטראז בכנסיות ואפילו אזכורים לישו.

4 תגובות:

boiler אמר/ה...

אחלה פוסט!

the eye אמר/ה...

רב תודות!

Nimi Avigal אמר/ה...

מרתק!

ללי יצירות אמר/ה...

היי
כתבה מעניינת. ישר כוח
מזמינה אותך לבלוג שלי"ללי יצירות"
אשמח לשמוע דעתך
ביי