(על מה כל המהומה? תמונות של מישל אובמה בביקורה בארופנ בשמלות השונות. בכיון השעון, משמאל למעלה: Jason Wuהפילימיני, שכיצב גם את השמלה שלבשה לנשף ההכתרה, Thakoon Panichgul התאילנדי, קרדיגן של J.crew, שמלה בשחור ולבן של Isabel Toledo הקובנית וקרדיגן של Azzedine Alaia. כל הנעלים של Jimmy Choo סיני שמייצר את נעליו באיטליה).אני רוצה להביע כאן את מחאתי כנגד הניתוח הציני (שאגב, טענותיו עשויות להיות נכונות, אך לא ראויות) לבחירות האופנתיות של מישל אובמה. הטענות הנשמעות בארה"ב, (ובעצם מופצות בכל העולם בעשרות עיתונים, בלוגים, אתרי אופנה ופוליטיקה ועוד ועוד...) על כך שמישל בוחרת לקדם מעצבים מלאומים שונים, בני מיעוטים ומהגרים (כמו ג'ייסון וו, איזבל טולדו וטנקון), אך עדין לא כיבדה אף מעצב אפרו אמריקאי ובחרה ללבוש בגד שעיצב/ה. רבים גם מביאים את הביקורת על כך שלא בחרה להופיע בציבור בבגדיהם של אף אחד מהמעצבים האמריקאים הגדולים כדוגמת רלף לורן, דונה קארן, הילפיגר או קלוין קליין העממים יותר או היקרים יותר כמו אוסקר דלה רנטה (שזכה לחיבה עזה מלורה בוש) או קרולינה הררה. בנוסף הוטחה ביקורת על בחירתה במעצבים זרים מארצות אחרות כמו אזדין אליה וג'ניה ווטנבה. גם בחירתה של האישה הראשונה ללבוש מותגים עממים בעלי מחירים סבירים יותר כמו J.CREW זכתה למיקלחת צוננת. אוסקר דלה רנטה אף אמר "לא הולכים לארמון בקינגהם (לפגישה עם מלכת בריטניה) בסודר".
(מימין: קרדיגן של Junya Watanabe ושמלה של Jason Wu, שמלה אדומה עם הדפסי פרחים של Thakoon, שמלה שחורה של Azzedine Alaia צרפתי ממוצא טוניסאי).אם הביקורות נכונות, ואם לא, אני עדיין לא מבין, מה? מישל אובמה חתמה על חוזה בלעדיות לקידום מעצבים אמריקאים? או לקידום למיעוטים ובני מהגרים? למה להכניס פוליטיקה לאופנה?! והמותגים הגדולים הללו, שבמילה תופסים את הרוב הגדול בשוק האמריקאי, מה יש להם להתלונן? שישבו וישתקו ויתנו לעוד מישהו להתפרנס, אולי אם יעשו בגדים מתוכקמים, חדשנים ומענינים יותר, היא גם תלבש אותם (לא שיש לה טעם מתוחכם, אבל נגיד). חלק מהמותגים אף טענו שהיא "חייבת" להם, לדוגמה מרק ג'יקובס שעיצב חולצות עים הכיתוב "Time for a Change", וציפה שתשיב לו טובה ותלבש את בגדיו, כך יזכה לקידום ועליה במחירות, אך התאחזב.
אם האשמות נכונות, אז גברת אובמה עושה חטא אופנתי גדול. אופנה אינה קשורה לשם או מותג מסוים, גם לא למה המותג אומר על מי שלובש אותו, אלא לגיזרות, סגנון, צבעים, גוונים, שליובים, קונספט קידמה וחדשנות. האמירה צריכה לעבור באמצעות הבגד ולא דרך מי שתפר או עיצב אותו. אם בכוונתה לקדם רעיון מסוים, עדיף שלא תהיה כל כך מילולית, אלא תאמץ את הטרנד האפריקאי ותשלב בבגדיה פרטים אתניים אחרים. הטעם האישי שלה צריך לעמוד במרכז כמו גם המסר שרוצה להעביר, ולא לעשות זאת באמצעות דברים טפלים וחישובי יח"צ, כלכלים, פוליטים ושיווקים (במטרה לקדם מותג ע"י פירסומו באיזכורים בצהובונים). השיקולים הנ"ל אינם זרים לאופנה, אבל לדעתי אין להם מקום בשיקוליה של אישה שמנסה להיות מובילה אופנתית.
גברת אובמה דוחה את כל הטענות, ומקחישה כל שיקול זר בבחירותיה האופנתיות. לטענתה היא בוחרת בגדים רק לפי טעמה האישי.
אם האשמות נכונות, אז גברת אובמה עושה חטא אופנתי גדול. אופנה אינה קשורה לשם או מותג מסוים, גם לא למה המותג אומר על מי שלובש אותו, אלא לגיזרות, סגנון, צבעים, גוונים, שליובים, קונספט קידמה וחדשנות. האמירה צריכה לעבור באמצעות הבגד ולא דרך מי שתפר או עיצב אותו. אם בכוונתה לקדם רעיון מסוים, עדיף שלא תהיה כל כך מילולית, אלא תאמץ את הטרנד האפריקאי ותשלב בבגדיה פרטים אתניים אחרים. הטעם האישי שלה צריך לעמוד במרכז כמו גם המסר שרוצה להעביר, ולא לעשות זאת באמצעות דברים טפלים וחישובי יח"צ, כלכלים, פוליטים ושיווקים (במטרה לקדם מותג ע"י פירסומו באיזכורים בצהובונים). השיקולים הנ"ל אינם זרים לאופנה, אבל לדעתי אין להם מקום בשיקוליה של אישה שמנסה להיות מובילה אופנתית.
גברת אובמה דוחה את כל הטענות, ומקחישה כל שיקול זר בבחירותיה האופנתיות. לטענתה היא בוחרת בגדים רק לפי טעמה האישי.
פוסט שפורסם בעבר באותו הנושא: http://fashioneditorsnotes.blogspot.com/2009/01/blog-post_22.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה