יום שבת, 28 בנובמבר 2009

True luxury

Haute couture הוא אחד התחומים המרתקים היותר באופנה, מכל הזויות: חברתית, כלכלית, אומנותית, עיצובית, פילוסופית, היסטורית ועוד... את האהבה שלי להוט קוטור כבר הצלחתי להעביר לכם גם את ההתעניינות שלי בתכשיטים, בעיקר כאלה המעוצבים לעילא ולעילא. המושג "haute couture jewellery" שנראה כאילו הומשג לראשונה ע"י דיור (עם קולקצית Dior fine jewellery ), תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות, וקווי פרימיום או עילית מופיעים ברפרטואר של כל חברת תכשיטים כיום.
בינואר, המעצבים שבשבוע האופנת ההוט קוטור בפריס יצטרכו לחלוק את הבמה יחד עם תכשיטנים שיציגו גם הם את יצירותיהם- בשבוע ה"Luxeyy week"". שבוע זה, יהיה הפעם הראשונה מזה 150 שנה (של מסורת) שבו מוצגים תכשיטים לצד בגדי התפירה העילית, שתי מלאכות היד המזוהות ביותר עם צרפת.
בין המציגים יהיו בתי האופנה הרגילים: Chanel, Christian Dior, Givenchy Jean Paul Gaultier, הפריזאיים, יחד עםGiorgio Armani Privé, Valentino and Elie Saab וכמה מחברות התכשיטים המובחרות והנודעות בעולם: Boucheron, Cartier, Chanel Joaillerie, Chaumet, Christian Dior Joaillerie, Mellerio dits Meller and Van Cleef & Arpels.
Boucheron
המצאת ה"הוט קוטור" מיוחסת דווקה לחייט/מעצב בריטי, Charles Frederick Worth, שהגיע לפריס ב 1845 ובין לקוחותיו נמנו הקיסרית איוג'ין, אשתו של נפוליאון ה3. בהוט קוטור, בגדים הנתפרים במיוחד לפי הזמנתה ומידותיה של הלקוחה. הם מעוטרים בעבודת יד ועשויים מהחומרים המשובחים והמובחרים ביותר שיצירתם יכולה להמשך מאות שעות. הענף המופלא הזה הצטמצם שמחצית השנייה של מאה ה20. כיום, עיקר הלקוחות הן נשות אילי נפט ושיחים מהנסיכויות הערביות, קיסריות מאסיה או נשות מיליארדרים מרוסיה או אירופה. שבוע זה, שהצטמצם ל-4 ימים (מ24-28 בינואר), נערך פעמיים בשנה.
שילוב התכשיטים הוא אולי ניסיון לשמר את המסורת ע"י הרחבת ההיצע ופניה לקהל יעד ענף יותר, שכן בעת משבר אנשים נתלים בדברים נצחיים יותר כמו זהב ותכשיטים או נדלן. כדי ללבוש קוטור, צריך את הגוף המתאים ותשוקה לאופנה. פרט כלכלי מעניין הוא שאישה הנכנסת לדגמי תצוגות מקבלת הנחה משמעותית, בשביל ללבוש תכשיטים, צריך רק צוואר, מפרק יד ואצבעות, את השאר הכסף בארנק של הבעל יעשה.
Givenchy haute couture Chantilly lace dress, worn in How to Steal a Million, 1966. Est. £15,000 - £20,000silk sheath, c.1966-7. Est. £6,000 - £8,000
ואם כבר בהוט קוטור עסקינן, מלתחתה של אחת הכוכבות ההוליוודיות הגדולות והאיכותיות מכל הזמנים, Audrey Hepburn, תעמוד למכירה פומבית. הפבורן, שהייתה ידועה בסגנון הקלאסי הקוקטי והאלגנטי שלה, זכתה לתהילה בפנטאון האופנה הנצחי, אולי גם קצת בזכות הידידות שלה עם מעצב העל הוברט דה ג'יבנשי, שעיצב רבות מהשמלות שלבשה בסרטיה וזכו להכרה עולמית. רוב השמלות- שמלות סאטן משולבות תחרה עם קו מותן מודגש וגבוה, כפי שהיה מקובל באותה התקופה, היו מקו ההוט קוטור של המעצב. הצבעים היו פסטליים ורכים, כמו גם הבדים- סאטן, משי וטפטה. מעט שחור סולידי אפיין שמלות ערב משולבות רקמה שנלבשו בליווי פנינים וכמובן שמלת השיפט השחורה שהפכה לאייקונית מהסרט ארוחת בוקר בטיפניס'. המעצבת מדגמנת את דגמיה
כשמדברים על מותרות אמיתיות, במשמעות של הוט קוטור, מתייחסים לרוב לאקסקלוסיביות, פריט יחודי, אחד מסוגו, כזה השייך רק ללקוח שקונה אותו כמו גם לאיכות הגבוה שלו ולעיצוב המתוחכם. המחיר אינו חייב להיות צד במשוואה. כך, בעולם שבו כסף יכול לקנות כל דבר, קרנם של הפריטים הבודדים, שאין ידו של כל אחד משגת- עולה והם הופכים למבוקשים יותר ויותר. גישה זו הגדירה מושג חדש: New Luxury""- מותרות אישיות יותר בעלות ערך אינטימי לאדם שלו הן שייכות.
לדוגמה, פריטים שנסרגו ע"י אדם קרוב או טבעות שעוברות בתורשה- יכולים להיחשב פריטי ה"הוט קוטור" של כל אחד מאיתנו. באותו העניין, רציתי לדבר על זיוה בסרגליק, מורה לתנ"ך וספרות שהחלה לסרוג ולייצר אביזרי אופנה מקרושה. היא מתייחסת ליצירותיה כאומנות ועושה את מלאכתה בעבודה חופשית ללא סקיצה הכל מתהווה בתהליך שמשולבים בו מעוף ודמיון, אלמנטים של צבע וצורה. התוצאה: פריטים באיכות גבוה, "One of a kind", בעיצוב גבוה ובמלאכת יד. וכמו כל יצירה או מלאכת יד, הפריטים הם מחץ לאופנה, נושקים לה אך מנותקים ממנה במובן מסויים, ממש כמו הוט קוטור ובמידה ואהבתם אותם והתחברתם אליהם, הם יישמרו בלבכם לעד.

2 comments:

k o b i אמר/ה...

השמלה שאודרי הפברון לובשת בתמונה היא בין השמלות הקלאסיות הכי אהובות עלי. תמיד שאחותי ואני מדברים על השמלת כלה שתיהיה לה, אני מציע לה על השמלה הזאת.

ומה אפשר להגיד על קוטור? אמנות!

Blondie אמר/ה...

אודרי הפבורן מהממת.
הייתה ותישאר אחד מהאייקוני אופנה הגדולים ביותר...
אני מאד מאד מאד מאד אוהבת גם את ג'קי קנדי אונאסיס,
צריך פעם לסקר אותה קצת בבלוג שלי או שלך :)