הניתוחים הפלסטים תפסו חלק מרכזי ובלתי נפרד מתרבות היופי והטיפוח בחברה המודרנית. אם פעם, מתיחות פנים היו נחלתן של בנות 70+ עשירות ממיאמי, כיום, פרוצדורות התערבותיות כמו "מיני-פייס-ליפטינגס" הן עניין חלק בלתי נפרד מההכנות לטקסי השטיח האדום בהוליווד.לתעשיית הקולנוע והזוהר יש חלק נכבד בכך דוגמניות צעירות בעלות עור מתוח ממלאות את שערי המגזינים ודוחקות הצידה את הכוכבות הוותיקות והמוכשרות. כך לדוגמה, מריל סטריפ, כוכבת עטורת שבחים ופרסים, התלוננה רבות על הקושי של השחקניות "מתבגרות" בהוליווד, והייתה מובטלת כעשור עד שהסכימה להיענות ולהופיע בכל תסריט שהוצע לה (ע"ע "מאמא מיה"), תוך כדי שהיא מותחת, מזריקה ומשפצת כל תא בפניה (בכל סרט חדש שלה, אני מגלה גומת חן חדשה שנעלמת אח"כ או שיתוק שלא היו). גם גולדי הון, בט מידלר, קטרין זיטה ג'ונס, סוזן סרנדון, ג'וליה רוברטס ועוד כוכבות אהובות-פינו את מקומן לבנות עשרה- חסרות הזהות ונטולות כשרון משחק, העיקר שעורן חלק, ישבנן מוצק ושדיהן זקורים.
מי שלא מנותחת לא עובדת. ומי שמנותחת נראת כמו תxx....הרבה מהפרוצדורות הופכות את האשה לקריקטורה של עצמה. סופיה לורן נראית כמו שק החבטות של הפלסטיקאי שלה, לאליזבת טיילור לא נשארו שרירים חופשיים שאינם משותקים, ונראה שכל פניה של שרון סטון הם תא אחד בודד שנמתח עד קצה היכולת. גם זמרות כמו שר, ומדונה שומרות את המנתח הפלסטי שלהן בחיוג מהיר.
והאישה הממוצעת, עקרת הבית, "גב' ז'ליבנסקי" אם תירצו, מה נותר לה לעשות? למשכן את הבית כדי לקבל את שדיה של קטי פרי? למכור את האוטו כדי לזכות בעורה החלק של מיילי סירוס? לשבור את תוכנית הפנסיה כדי לחייך כמו בר רפאלי? גם אם יש בידן את ההון הכספי הזה, התוצאה לעולם לא תהיה מספקת ולא תעלה על הציפיות. בשורה התחתונה, כל הלחץ הזה והדגש על ההופעה החיצונית המושכת כגורם מכריע המגדיר את האדם או הגיל הצעיר שמעניק לו ערך גבוה וחיוניות והתווים המושלמים- משאירים את הקהל הרחב מתוסכלים ומלאים ברחמים עצמיים.עוד משחר ילדותינו , חינכו אותנו שכדי להיות יפים צריך לסבול וששנות העשרים הם השנים היפות בחיינו (תרתי משמע), שלאנשים יפים "יותר קל בחיים" ולמה אנחנו לא נראים יותר כמו הבת של השכן או לפחות כמו ירדנה ארזי. ואף מילה על ברבי.
מתי נפסיק להכניס את ילדינו למעגל הקסמים הזה? מתי באמת נאמין שיופי לא קונה כלום. הוא רק יופי. כמה פעמים הסתנוורנו, הוטעינו והלכנו שולל אחרי ההופעה החיצונית? מתי נדע להעריך את עצמינו לפי מה שאנו ולא איך שאנו נראים.
לפעמים אני שומע תירוצים כמו: אני עושה את זה בשביל עצמי...בשביל עצמי- אני קורא ספר, לומד שפה חדשה, הולך לחוג, עושה ספורט, רואה סרט. בשביל עצמך אתה לא מזריק רעלנים המיוצרים ע"י חיידקים לעור, דוחף חומרים סינטטיים לשדיים או עובר ניתוחים קיצוניים ומסכני חיים כדי לשאוב רקמות שומן או למתוח עור.
תחשבו על זה....
13 תגובות:
הפוסט שלך מאוד חשוב ומעניין, אבל אנשים שמסתנוורים מהעולם הפיקטיבי של הסלבס באמת מאמינים שיש שלמות כזאת.
לכן כשמישהי רוצה לעשות ניתוח, זה באמת בשביל עצמה. היא מאמינה שתהיה מאושרת אם השינוי הזה יקרה.
יש הרבה אנשים שהאף שלהם או החזה שלהם הורס להם את החיים כאשר הם קמים בבוקר ומסתכלים במראה על צורתם הלא יפה.
אני מאמינה שאם יש אפשרות לתקן משהו בגוף שלנו, משהו משפריע לנו, זה לטובה, אבל כמובן שאין להשתמש בזה בצורה קיצונית ולהפוך את הקיום שלנו לתלוי בזה.
אבל יופי כן קונה הכל ולאנשים יפים יש יותר סיכוי להצליח ולא רק בשואו ביזנס, גם בעריכת דין, כמובן שהם צריכים גם להיות טובים בתחומם. את זה לומדים עם השנים וזה קצת תמים לחשוב שזה לא כך.
באופן כללי אתה צודק, אבל יש בעניין הזה הזה אבל גדול.
זה נכון שזה לא צריך להיות ככה, אבל לחנך ילד על בסיס זה שזה לא ככה זה עוול. זה כן ככה, זה העולם שלנו אם נרצה ואם נתלונן. עובדה, אנחנו בפנים. אני בטוחה שאם תלך ברחוב ואדם יפה ישאל אותך שאלה תענה לו בצורה יותר נחמדה מאשר לאדם מכוער, גם אם תרצה בזה או שלא. אנחנו מגיבים באינסטינקטים שנובעים מהתת מודע, וכן אנחנו בהחלט זן שמחבב אסטטיקה. דווקא העובדה שציינת שהולכנו הרבה פעמים שולל אחרי הופעה חיצונית היא דוגמא מצוינת, כי אם היופי לא היה מסנוור אותנו היינו טועים פעם או פעמיים לכל היותר ולא כ"כ הרבה.
מעבר לזה, אני חושבת שיופי מהווה הרבה פעמים יותר אבן נגף לאדם עצמו מאשר תועלת. בתור בחורה מאוד יפה ברור שהיופי מקל עליי בחיים ופותח לי דלתות, אבל הוא גם לא דורש ממני להתאמץ כדי להשיג דברים ומונע ממני לפתח כישורים חברתיים טובים. אני פחות יוזמת ופחות ניגשת כי אני תמיד רגילה שפונים אליי, כך שבפעמים שבאמת אין לי ברירה ואני צריכה להיעזר בסובבים קשה לי הרבה יותר מאחרים. ככה זה כשבחיים מספיק רק לחייך, לא תמיד זה חיובי.
ספי, אנשים יפים באמת מקבלים יותר הזדמנויות, אבל היופי שלהם לא משרת אותם יותר מאשר ביצירת הרושם הראשוני.
הוא לא טוען בשבילם בבית המשפט, לא מרפא עבורם חולים ולא מוריד את הזבל.
יופי זה דבר טוב, חשוב וחיוני, אבל לא הכרחי. מאחורי פנים יפות עומד בנאדם. טוב באותה מידה כמו אדם מכוער. אנו צריכים ללמוד לאהוב את עצמינו, את מי שאנחנו ולא את איך שאנו נראים.
אנשים עם אף מכוער מרגישים שהאף שלהם מכוער ולא משנה איך הוא נראה במציאות. ולמה זה משמעותי? לכל אחד יש פגמים שהוא מוצא בעצמו ולא משלים איתם, אך פעם אין לזה סוף.
אנונימית: "הבל החן, שקר היופי"...
אני ממש נגד לחנך ילדים לדברים שאנחנו לא מאמינים בהם. זו צביעות, ואין יצור יותר מוכשר מילד כדי לגלות את השקר והזיוף שאנו מנסים למכור לו.
יופי זה עניין של טעם, דבר סובייקטיבי. אני מדבר על שלמות. יש אנשים מכוערים שמצליחים לכבוש אותך תוך שנייה ע"י קריזמה, מוטיבציה, אמביציה או סקס אפיל. האחרון הוא דוגמה מצוינת להפרדה בין סקסיות או משיכה לבין יופי. מעבר ליופי עומד אדם. אם הוא משעמם, אז אחרי שלוש שניות- אנו זונחים אותו ועוברים הלאה. לא נתייחס אליו, אלא בתור אריזה יפה חלולה וריקנית.
היופי קונה לנו הזדמנויות, אבל לא יותר מזה.
לזה אנו צריכים לחנך את ילדינו!
אבל צודק, אבל לא בכל. אני חושבת שאנשים שמפריעה להם משהו מסוים בגוף שלהם (אף מאוד גדול, חזה אחד יותר גדול מהשני וכו') יכול לעשות ניתוחים כאלו. אבל המון אנשים מתחילים ומתמכרים לזה, זה הבעיה הרצינית.
הבעיה לא מתחילה עם הניתוח הראשון, היא מצויה שם עוד לפני זה.
הרבה אנשים עוברים ניתוח בלי שיש להם ציפיות ריאליות ממנו (לא כולם).
ומשם הדרך להתמכרות קצרה מאוד.
להרבה מנותחים יש הפרעה בדימוי גוף "בודי דסמורפיק דסאורדר" ולכן הניתוח לא יביא פתרון לבעייתם.
אתה כל הזמן טוען שהניתוח לא מביא פיתרון לבעייתם, אבל זה לא מבוסס על כלום, הנחה שלך בלבד.
אגיד את זה ככה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו היום להיות טובים יותר בכל אופן, זכותו של כל אחד להשתמש בקידמה לשם כך.
יום אחד לכל חלק בגוף יהיה רכיב חילוף, אז לא ישתמשו בזה כדי להאריך את החיים?
כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו, לשפוט אנשים זו לא הדרך הנכונה. ניראה כאילו את הבחירה שלך עשית ואתה נגד ניתוחים פלסטיים. תן לאנשים אחרים לעשות את הבחירה שלהם ולנסות לשאוף ולהגיע לשלמות. מה שהם ירוויחו או לא ירוויחו מזה, זה עניינם.
המשך שבוע מעולה.
יופי הוא לא רק תוצאה של חינוך יש גם איזה משהו מובנה/מולד אצלנו שאוהב יופי, יש מחקר שמראה שתינוקות מגיבים טוב יותר לזר יפה מאשר לזר שאינו יפה, או למשל ילדים שנרתעים מאנשים מאוד מבוגרים...סתם נקודה למחשבה.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3790064,00.html
יש כאן כתבה מעניינת בנושא.
ספי, זה לא פוסט מיסיונרי או ניסיון כפיה והטפה נגד ניתוחים פלסטיים.
זו דעתי, היא אומנם נחרצת, אך זה עדיין בגדר דעה.
בקשר לנתונים, אני יכול להתחיל להריץ לך שורות של מחקרים מדעיים ורפואיים על Body dysmorphic disorder וניתוחים פלסטים. אבל אני חושב שאין טעם לנסות לשכנע את המשוכנעים (רק חשוב שתידעי שאני לא מציג הנחות תלושות מהמציאות).
אסתי, מה שאת אומרת אומנם נכון. אבל איך ילד צריך לקבל את סבתא שלו שנראית כמו אימא שלו רק קפחות טבעית...?
כשהסבתות מנסות להראות כמו בריטני ספירס גם אני נרתעת ...
סתם
אני לא הבעתי עמדה אני רק ציינתי מחקרים שמציינים כי לא הכל סוציאליזציה אלא גם (אולי) תכונה מולדת.
והתשובה לשאלתך - הוא צריך לקבל את סבתא שלו בזהירות שלא יפרמו לה התפרים או שיפול לה האף...
ניתוחים פלסטים הופכים בשנים האחרונות להיות חלק יותר ויותר איטגלרי בחברה האנושית, בעיקר המערבית, כאשר ברזיל היא המדינה המובילה ביותר. מעניין אותי לדעת איך יראה העתיד הרחוק. זה דיי מפחיד לחשוב על זה.
הוסף רשומת תגובה