מסיבת תה- לא זו שהכרתם עד היום...

האם דמיינתם פעם כיצד תראה מסיבת תה אנגלית מסורתית בדמדומי הלילה מסתורי והאפל לאחר שקיעת החמה? ובכן, "ויסוצקי", מוסד תה מפואר ומכובד, לקח על עצמו להפוך פנטזיה- למציאות, ובדרך להשיק את של קולקציית the LEAVES collection שנערכה אתמול. על סדר היום: אירוע שכולו "קברט של טעמים, ריחות צבעים ואופנה בזהב ושחור" נכתב בהזמנה. ובתוכנית האומנותית: מופע של אפרת גוש.
האירוע התקיים בלופט מסוגנן ביותר שהיה. מקומת הכניסה הובילו את המוזמנים מעליות שנפתחו למסדרון המואר באור אדום. בבר שניצב בפתח הלופט הגישו תה בננה קרמל, פונץ וחליטות פירות ופרחים אחרות. כיסאות ושולחנות גינה לבנים בעלי עיטורים ופיתולים מתכתיים בסגנון פריזאי היו ערוכים כיאה למסיבת תה אנגלית אמיתית. חמאה וריבה, מאפים מינייטוריים, מקלוני סוכר, טרפלס שוקולד ומגש של פטיפורים וטארטלטים בשלוש קומות. סט ספלים לבן היה מוכן ומזומן לקבל את התה שנמזג מקומקומים שנשאו המלצריות. לקהל המוזמנים, שהיה עסוק במינגלינג ושיחות חולין, כיאה למסיבות קוקטייל קלילות, הוגשו מתאבנים שכללו ממרחי סלמון, שיפודי סלמון וסלמון כבוש (הרבה סלמון), דגים כבושים בסלסילת פילו, ואת הפטיפורים המתוקים. ברקע סידורי פרחים ויקטוריאנים וויטרינות עם מסגרות עץ שחורות מלאות באוסף כלי התה של משפחת ויסוצקי ובמוצרים החדשים שקישטו את האולם. הטוויסט- לא היה זה אירוע של תה המנחה השגרתי. האווירה האפלולית ששררה בלופט הייתה לילית שכזו. מסיבת התה של ויסוצקי החלה בדמדומי הערב. הצבע השחור, עלי השלכת הפזורים על הרצפה (שיצרו קשר עם המוצר- "לוס ליפס"), התאורה הכהה והדפס ענק של ציור שמן מתקופת הרנסנס הודגשו ע"י השולחנות הלבנים. כך נוצרה תחושה אריסטוקרטית, יוקרתית, אווירה של איכות וטעם טוב. העיצוב כולו, הסגנון וגם תצוגת האופנה שהייתה מבחינתי השיא שבערב הקסום הזה, יצרו הרגשה כאילו היה מדובר כאן ב"אסקוט השחור".( "Black Ascot" , מרוץ הסוסים הבריטי השנתי שנערך ב1910 לאחר מותו של אדוארד ה7, אביה של אליזבט מלכת בריטניה של היום, ולכן כל הנוכחים בו לבשו בגדים וכובעים רחבי שוליים בצבע שחור, וכמובן שהאוירה היתה כבדה ואפלולית). בגזרת הסלב: (ראה פרוט בהמשך): חני נחמיאס שהגיע עם משה דץ והתנפלה מייד על שיפודי סלמון ברוטב צ'ילי. הוא לא הפסיק לנופף בידיו בעדינות. רות סירקיס נראתה כאילו יצאה לפיקניק בג'ינס ונעלי ספורט, וטל מוסרי לבש עליונית מטריקו שחור שנראתה זול וניקנתה בזארה. את "מפרויקט מסלול" ייצגו לוסי, אלון ליבנה שהגיע ככתב Ynet, יואב עם העגילים המתכתיים הענקים שלו, התיאבון לפטיפורים, אך לבבי כתמיד. גם קדם ששון היה שם ומעצבים אחרים כמו אפרת קליג, החביבה עלי במיוחד, שהייתה גם היא חמה ונחמדה להפליא ואף הסכימה לספר לי שהקלוגס גבוהי העקבים שנעלה היו בעיצובו של ג'אןפרנקו פרה. סנדי בר, מיטל דוהן, ויק (נינה ברוש), יצפאן ורעייתו גם הם קפצו לבקר. לאחר דברי המנכ"ל, אפרת גוש הופיעה עם שלושה שירים- לבושה בשמלה בניחוח שנות העשרים עמוסת נוצצים פייטים, פרינג'ים, רקמות ורצועות מטאליות בצבע כסוף ושחור. היא גם הצליחה לעשות לעצמה פדיחות ולהשאיר כמה פיות פעורים כאשר נפלה בעודה שרה ומשחקת משחקי פיתוי עם דוגמן כחלק מההצגה. ואז, לבסוף, הגיעה הדובדבן שבקצפת, תצוגת האופנה שחתמה את האירוע והשלימה את אוירה ה"אסקוט השחור" (שהרי אם נודה באמת, נשות ישראל מטבען, אינן יכולות לספק את הסחורה ולכן יש צורך ברכש זר- הדוגמניות). על הרחבה עלו כמו מתוך קבר או מנהרת זמן- הדוגמניות, לבושות בעיצוביהם של כמה מהמעצבים מובילים בארצנו. באווירת דמדומי הלילה הן פסעו בין השולחנות לקולות מוזיקה דרמטית. מאופרות ומסוגננות ברוח שנות הארבעים והעשרים. התצוגה והבגדים עצמם- יכלו לעמוד בקלות בקריטריונים של "הוט קוטור" במיטבו. אם נתעלם מהרפרנסים לדגמי מעצבים שמעבר לים, איכות הדגמים הייתה גבוהה וגם הסטילינג היה מוצלח. שלל פרוות-כמו זו של השועל החום ששכב לו על כתפה של הדוגמנית לבושה שמלת קטיפה שחורה מדהימה בסגנון שנות הארבעים עם מחשוף עמוק וגב פתוח. במיוחד אהבתי את שמלת המצנח בצבע אוקר חרדל עם דוגמאות של כתמי דיו שחור בתחתיתה שיצרו תמונה של שדה כלניות. שמלה זו ואחרות נלבשו עם צווארוני פרווה. דגם של שמלה מכופתרת עם אזור דהוי במרכזה אובזרה עם מסיכת פרינג'ים כסופים במראה ארט דקו מסקרן. רשתות שחורות כיסו את פני הדוגמניות, הוסיפו מסתורים, יצרו אוירה מורבידית ותרמו למראה רומנטי-אפוקליפטי שכזה. היה כיף לראות כובעי נוצות עדינים, שיצרו תחושה כאילו היו חלק מקוד הלבוש של מסיבת התה או מרוץ סוסים בריטי בלילה אפלולי בבריטניה או בחלקת קבורה בבית קברות פריזאי עתיק. חבל, אומנם, שכאשר אנו מתבשמים בניחוחות של חול, אי אפשר להימנע "מהדמיון" לדגמים של מעצבי על או ה"השראה" ששאבו מהם המעצבים. כך, שמלה שחורה קצרצרה עם צווארון וכותפות עשויות מצינורות מתכת בעיצובו של "יוסף" הזכירה קצת יותר מידיי דגם מתוך קולקציית ההוט קוטור של שאנל. אלון ליבנה, זוכה ,פרויקט מסלול", הציג שמלת התחרה העדינה שנלבשה מעל תחתית בז. היה זה אחד הדגמים מקולקציית הגמר שלו בתוכנית שהזכיר עיצובים של גליאנו לקו שלו ולזה של דיור. שמלה שהייתה עשויה מקיפולים עדינים של סאטן- יצרו מעין קולאז בשורות וסודרו במעגלים, הזכיר שמלה של ויקטור ורלף או ז'ק פוזן. ולמרות הכל, אהבתי כמעט כל דגם. הסטנדרטים היו גבוהים, גם אלה של כל האירוע וגם אלה של הבגדים.
לבסוף, נותרתי מרחף באוויר, שרוי בעולם שכולו לורדים, אחוזות, נשפים ומרכבות סוסים. האירוע הותיר בי רושם שיישאר עימי זמן רב (שלא נדבר על מצב הרוח שלי שהיה מרומם כל היום למחרת). להית מוזמן לתצוגת אופנה, לשוחח שיחות חולין עם מעבים ולהשתחל אל מאחורי הקלעים יעשו לכל אחד רק טוב.

(*את כל התמונות צילמתי בעצמי!!!)

המשך יבוא...

*עדכון:
כמו עורך ממולח, אני מוסיף את הפרטים החסריםלאחר ברור קפדני ומעמיק:

-המעצבים שהציגו את דגמיהם: יוסף, קדם ששון, סיגל גקל, ירון מינק ובסקי, ברי מאייר, לוסי דווד, סיוון יחזקאל, אלון ליבנה, אפרת קליג, ליאורה טרגן, ליהי הוד, מורין וולף ויונתן זהר. תכשיטים: דורי צ'אנגרי.
-הפקה וקריא ייטיב: רונן לוין
-סטיילינג: אלעד בראון

עוד תמונות.