ומה חוץ מאופנה?

הלכתי לחפש את אריק ומצאתי את עצמי...

אתמול בערב היתי בהקרנת הטרום בחורה של הסרט "מחפשים את אריק", ורציתי לחלוק עימכם את הרשמים שלי ממנו:

לפעמים אדם מוצא את עצמו במציאות שאינו יודע כיצד ניקלע אליה?, איך היא קשורה אליו?, למה היא מגיעה לו? ובטח שאין לו מושג איך יוצאים ממנה. אריק, גיבור הסרט, סובל מהזנחה עצמית וירידה במצב הרוח. הוא איבד אתת היכולת להנות ואינו מודע למתחולל בסביבתו הקרובה. בניו מאשתו שנטשה אותו אינם מעריכים אותו והוא אפוף רגשות אשמה והחמצה על אהבתו הראשונה אותה עזב לפני שנים. את עבודתו כדוור אינו מסוגל לבצע ואפילו בביתו שואלים אותו "מי אתה?".
חבריו מנסים להיחלץ לעזרתו, אך לא מצליחים לקדם אותו בתחילה. למעשה מי שמצליח להוציאו מהבוץ, היא דמותו של אריק קנטונה, שחקן הכדורגל אותו מעריץ הגיבור, שמופיע בדמיונו בעת שמעשן חשיש שמסתיר בנו. קנטונה מופיע כשבפיו שלל משפטים פילוסופים, פניני חוכמה ומטפורות שנראה שרק כדורגלנים יכולים להרשות לעצמם להשמיע בקול רם. אך למעשה, יש בהם המון מן האמת. הדמות, מייצגת את כוחות האגו שמוצא לעצמו אריק האמיתי, ובכך הוא בעצם מסייע לעצמו להתמודד עם המציאות אליה ניקלע באמצע חייו.
הוא אוזר אומץ וניגש אל אהבת חיו במטרה לשקם את יחסיהם, מציב לבניו גבולות ומסכים ליראות את נכונותם ולקבל את עזרתם של חבריו. הוא פונה אליהם כאשר נזקק לעזרה בהתמודדות עם עבריין שעימו הסתבך בנו וכעט מאיים ומסכן את עתידו.
לרוב אנו לא מודעים כלל לכוחות ולתושייה או לתבונה המצויים בנו. קל לנו לקבל את חוכמתנו כ"הזיות" או "צרופי מקרים". אם נאמין בעצמינו ובקרובים לנו ולא נמעיט בכוחם של האנשים האוהבים אותנו ודואגים לנו, אם נשתפם בחלק ממה שעובר עלינו- יוקל וייטב לנו.
בסרט צפיתי לבד, לאחר שידידה שקבעתי איתה ביטלה ברגע האחרון בטענה שהיא צריכה לקחת את סבתה לפסיכיאטר. הלכתי לבד, ביום חורפי, כאשר אני מלא מחשבות ושאלות. 116 דקות מהסרט יכלו להיות אולי תחליף לייעוץ נפשי. ההרגשה אחרי הסרט הייתה של "אני השלם עם עצמו". ממש כמו אריק, שכבר לא היה צריך לראות את עצמו מבעד לעינו של אליל הכדורגל שלו. הוא עצמו היה מספיק.

הבכורה של הסרט היא השבוע ב 5.11.09. קולנוע לב.