בקולקציה החדשה המותג ריפלי מנסה המותג להמציא את עצמו מחדש ולשנות לעצמו תדמית: לא עוד כתובות ענק הנושאות את שם המותג בחזית הבגד, העונה האזכורים היחידים לשמו- נרקמו בפנים הצוארון או הוסתרו בחן ליד תיפורי הבגד. לא עוד ג'ינסים סתמיים ודהויים, אלא כאלה שעברו מניפולציות מתוחכמות ונתפרו מבד יפני איכותי. גם לפאן האקולוגי-סביבתי נתנו בריפליי את הדעת: בעוד שג'ינס רגיל צורך 5,000 ליטר בייצורו, בריפלי צמצמו את הצריכה פי 1000 בערך ע"י חידוש המכונות.
*את קולקציית REPLAY ניתן להשיג בחנויות REPLAY ברחבי הארץ. צלם קטלוג: סולבה סונדסבו. חנות המותג שבנמל מעוצבת ברוח הרטרו המאופיינת אותו, עם פלטות עץ ופורמייקה ממוסגרות, קולבים התלויים ע"י עשרות חבלים מתקרה תעשייתית וריצפת קורות עץ משופשפת. אין מקום טוב יותר להציג בו הקולקציה החדשה של המותג שהייתה עשירה באלמנטים מהעבר: חולצות צווארון נשיות מכותנה בהשראת חולצות הפסים של שנות ה70', קיבלו טוויסט מודרני ועידון נשי כאשר הוסיפו סגירה של בגד גוף. מעילי עור רכים ככפפה הזכירו את מעילי האופנוענים של שנות ה80', אך היו נעימים ועדינים יותר. רקמות שולבו באלגנטיות בחולצות ובג'ינסים, שריגים עבים ועליוניות או מעילים נפוחים עם הדפסי פרחים עליזים בצבעים עזים יצרו הרגשה של רטרו אמיתי. גם שמלת סאטן עבה עם רקמה בצבע ורוד עתיק, שנראתה ככותונת של נערת פין-אפ נשית הותירה עקבות של תקופה אחרת. לגברים- מציעים בריפליי חולצות ועליוניות קפושון מג'רזי עם טלאים והדפסים שנראו דהויים, חולצות צווארון בהשראת בגדי העבודה הקנדים, קרדיגנים אפורים בשריגה גסה וגברית או מכנסי פסים חומים שעברו עיבוד ונראו כאילו היו מכנסיי היפי אוטנטיים.
הג'ינסים, פריט הדגל וסימן היכר של המותג, עברו גם הם ראינטרפרטציה: למרות השלטון הבולט של מכנסי גזרת הסלים, בלטו גם מכנסים רפויים יותר שניתן לכפל עד מעל הקרסול וללבוש בנון שלנטיות עם חולצות קלילות בעיטורי פייטים שנוספו למבחר הבגדים.
העיבוד שעוברים הג'ינסים לא יוצרים עוד אפקט דרסטי גס והשפשופים אינם בולטים כמו בעבר. העונה, הג'ינסים אינם נראים בלויים או דהויים, אלא "משופשפים מרוב חוויות". הג'ינסים קושטו באביזרים, אפליקציות עור, טלאים, פרטי לבד וחבל על הכיסים האחוריים. שטיפות תלת מיימדיות, קמטים מכוונים ו"תיקונים" בעבודת יד, הוסיפו לכל דגם ייחוד ועניין. בין הפריטים בקולקציה בלט ז'קט מג'ינס שחור בגזרה מחוטבת שעבר שטיפות סיליקון המעניקות לו מראה של עור. שילוב ביטנת הסאטן בסגול עמוק הוסיפה לו מראה יוקרתי ומוקפד.
את קולקציית הפרימיום WE ARE של REPLAY, ניתן להשיג בחנויות REPLAY בנמל תל אביב ובקניון רמת אביב בלבד. צלם קטלוג: צלם: צ'אד פיטמןגם האקססוריז לא אכזבו. נעלי האוקספורד הגבריות, עברו מטמורפוזה לנעלי עקב גבוהות וסקסיות מעור או ז'מש בצבעי שחור, סגול וחום. לעיתים עם גימור לקה בדגם סירה ושילוב ניטים, או מגפונים עם שריכה. כפפות עור קלאסיות לצד חגורות גומי עם תבליטים של צמיגים, שמרו על מאפייני "אופנת הרחוב" של המותג אך גם הביאו אותו צעד אחד קדימה. צעיפי צמר עבים עם דוגמאות או תיקי צד גדולים מהקולקציה- ישמשו כתוספת המושלמת ליצירת המראה הבורגני-בוהמיני המושלם.
מחירים: שמלות וחצאיות, 1800-800; ג'ינסים, 1500-800; ז'קטים מעור, 5000-3000; סריגים, 1000-500 שקלים.
Notes:
-כתבה זו פורסמה באתר "במודה".
- בפרזנטציה, שנערכה בשבוע שעבר, נכחתי ככתב מטעם האתר. היא התקיימה בחנות המותג בנמל, שם הציגו את הקולקציה שתי דוגמניות יפיפיות, אחת "מארץ זרה" (בלונדינית מדהימה, שדיברה באנגלית ואפילו אכלה עוגית בראוני והתלבתה אם לאכול את הקיש האחרון שנשאר ב"בופה" הצנוע) ודוגמן, ששאר הגברות הנוכחות רק רצו לגעת בו או לקחת אותו הביתה במקום הבגדים. את הפרזנטציה הנחתה שירלי גליק, ובין המוזמנים היו כתב האופנה של פנאי פלוס, כתבת האופנה של TIME OUT, נענה10 ועוד.
-היה כיף!!!
האם דמיינתם פעם כיצד תראה מסיבת תה אנגלית מסורתית בדמדומי הלילה מסתורי והאפל לאחר שקיעת החמה? ובכן, "ויסוצקי", מוסד תה מפואר ומכובד, לקח על עצמו להפוך פנטזיה- למציאות, ובדרך להשיק את של קולקציית the LEAVES collection שנערכה אתמול. על סדר היום: אירוע שכולו "קברט של טעמים, ריחות צבעים ואופנה בזהב ושחור" נכתב בהזמנה. ובתוכנית האומנותית: מופע של אפרת גוש.
הטוויסט- לא היה זה אירוע של תה המנחה השגרתי. האווירה האפלולית ששררה בלופט הייתה לילית שכזו. מסיבת התה של ויסוצקי החלה בדמדומי הערב. הצבע השחור, עלי השלכת הפזורים על הרצפה (שיצרו קשר עם המוצר- "לוס ליפס"), התאורה הכהה והדפס ענק של ציור שמן מתקופת הרנסנס הודגשו ע"י השולחנות הלבנים. כך נוצרה תחושה אריסטוקרטית, יוקרתית, אווירה של איכות וטעם טוב. העיצוב כולו, הסגנון וגם תצוגת האופנה שהייתה מבחינתי השיא שבערב הקסום הזה, יצרו הרגשה כאילו היה מדובר כאן ב"אסקוט השחור".( "Black Ascot" , מרוץ הסוסים הבריטי השנתי שנערך ב1910 לאחר מותו של אדוארד ה7, אביה של אליזבט מלכת בריטניה של היום, ולכן כל הנוכחים בו לבשו בגדים וכובעים רחבי שוליים בצבע שחור, וכמובן שהאוירה היתה כבדה ואפלולית). בגזרת הסלב: (ראה פרוט בהמשך): חני נחמיאס שהגיע עם משה דץ והתנפלה מייד על שיפודי סלמון ברוטב צ'ילי. הוא לא הפסיק לנופף בידיו בעדינות. רות סירקיס נראתה כאילו יצאה לפיקניק בג'ינס ונעלי ספורט, וטל מוסרי לבש עליונית מטריקו שחור שנראתה זול וניקנתה בזארה. את "מפרויקט מסלול" ייצגו לוסי, אלון ליבנה שהגיע ככתב Ynet, יואב עם העגילים המתכתיים הענקים שלו, התיאבון לפטיפורים, אך לבבי כתמיד. גם קדם ששון היה שם ומעצבים אחרים כמו אפרת קליג, החביבה עלי במיוחד, שהייתה גם היא חמה ונחמדה להפליא ואף הסכימה לספר לי שהקלוגס גבוהי העקבים שנעלה היו בעיצובו של ג'אןפרנקו פרה. סנדי בר, מיטל דוהן, ויק (נינה ברוש), יצפאן ורעייתו גם הם קפצו לבקר. 
לאחר דברי המנכ"ל, אפרת גוש הופיעה עם שלושה שירים- לבושה בשמלה בניחוח שנות העשרים עמוסת נוצצים פייטים, פרינג'ים, רקמות ורצועות מטאליות בצבע כסוף ושחור. היא גם הצליחה לעשות לעצמה פדיחות ולהשאיר כמה פיות פעורים כאשר נפלה בעודה שרה ומשחקת משחקי פיתוי עם דוגמן כחלק מההצגה. 
ואז, לבסוף, הגיעה הדובדבן שבקצפת, תצוגת האופנה שחתמה את האירוע והשלימה את אוירה ה"אסקוט השחור" (שהרי אם נודה באמת, נשות ישראל מטבען, אינן יכולות לספק את הסחורה ולכן יש צורך ברכש זר- הדוגמניות). על הרחבה עלו כמו מתוך קבר או מנהרת זמן- הדוגמניות, לבושות בעיצוביהם של כמה מהמעצבים מובילים בארצנו. באווירת דמדומי הלילה הן פסעו בין השולחנות לקולות מוזיקה דרמטית. מאופרות ומסוגננות ברוח שנות הארבעים והעשרים. התצוגה והבגדים עצמם- יכלו לעמוד בקלות בקריטריונים של "הוט קוטור" במיטבו. אם נתעלם מהרפרנסים לדגמי מעצבים שמעבר לים, איכות הדגמים הייתה גבוהה וגם הסטילינג היה מוצלח. שלל פרוות-כמו זו של השועל החום ששכב לו על כתפה של הדוגמנית לבושה שמלת קטיפה שחורה מדהימה בסגנון שנות הארבעים עם מחשוף עמוק וגב פתוח. 
במיוחד אהבתי את שמלת המצנח בצבע אוקר חרדל עם דוגמאות של כתמי דיו שחור בתחתיתה שיצרו תמונה של שדה כלניות. שמלה זו ואחרות נלבשו עם צווארוני פרווה. דגם של שמלה מכופתרת עם אזור דהוי במרכזה אובזרה עם מסיכת פרינג'ים כסופים במראה ארט דקו מסקרן. רשתות שחורות כיסו את פני הדוגמניות, הוסיפו מסתורים, יצרו אוירה מורבידית ותרמו למראה רומנטי-אפוקליפטי שכזה. היה כיף לראות כובעי נוצות עדינים, שיצרו תחושה כאילו היו חלק מקוד הלבוש של מסיבת התה או מרוץ סוסים בריטי בלילה אפלולי בבריטניה או בחלקת קבורה בבית קברות פריזאי עתיק. 
חבל, אומנם, שכאשר אנו מתבשמים בניחוחות של חול, אי אפשר להימנע "מהדמיון" לדגמים של מעצבי על או ה"השראה" ששאבו מהם המעצבים. כך, שמלה שחורה קצרצרה עם צווארון וכותפות עשויות מצינורות מתכת בעיצובו של "יוסף" הזכירה קצת יותר מידיי דגם מתוך קולקציית ההוט קוטור של שאנל. אלון ליבנה, זוכה ,פרויקט מסלול", הציג שמלת התחרה העדינה שנלבשה מעל תחתית בז. היה זה אחד הדגמים מקולקציית הגמר שלו בתוכנית שהזכיר עיצובים של גליאנו לקו שלו ולזה של דיור. שמלה שהייתה עשויה מקיפולים עדינים של סאטן- יצרו מעין קולאז בשורות וסודרו במעגלים, הזכיר שמלה של ויקטור ורלף או ז'ק פוזן. ולמרות הכל, אהבתי כמעט כל דגם. הסטנדרטים היו גבוהים, גם אלה של כל האירוע וגם אלה של הבגדים.