‏הצגת רשומות עם תוויות פורים.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פורים.. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 10 במרץ 2012

למה נתחפש בחורף 2012/13?

ישנן אינסוף זוויות להסתכל על תצוגות האופנה, ניתן לחפש את המגמות החמות, את העיצובים המרגשים, להתרשם מאופנת הרחוב או מהדוגמניות שמאחורי הקלעים. אבל לפעמים, כשעסוקים במה שנמצא על גבי השטח ומנותק מהפרקטיות היום יומית או כל זווית אישית אחרת, הדפדוף בעמודי האינטרנט הופך למשעמם, כפי שהצהירו לא מעט אנשים על גבי דפי הFEED בפייסבוק. אחרים, פרשו מהמרוץ ההדוק לעקוב אחר התצוגות בלי לומר מילה. הדרך להתמודד עם זה היא למצוא איך שבוע האופנה רלוונטי אלינו, מה מדבר באותה שפה בה הצופה מתלבש וכיצד ניתן לאמץ את המראה 6 חודשים לפני שהבגדים שעל המסלול מגיעים לחנויות (הן של המותג והן של H&M). התחקות אחר מקורות ההשראה של המעצבים או סתם התמקדות באלמנטים הסובבים את התצוגה, כמו המוזיקה והתפאורה, הן גם אופציה אפשרית להתמודדות עם הדפדוף המעיק בתצוגות המסלול.

מימין- רף סימונס נפרד מג'יל סנדר, משמאל- סטפנו פילטי נפרד מYSL

הסמיכות של חג הפורים לשבוע האופנה הפריזאי, השפיע הפעם על זווית הראיה שלי לתצוגות האופנה של העונה. מלבד הדחף העז להתחפש לקארין רויטפלד (רק בגלל שתחפושת "קרל לגרפלד" הפכה לכל כך בנאלית, שאפילו רוברטו קוואלי וודאי מצטער על כך שבחר להתחפש למעצב בעל הקוקו הלבן לפני כארבע שנים, במיוחד לאחר שהספיק להשמיץ אותו מאז לא פעם), ניתן היה להבחין בהצעה לתחפושת ספציפית אחת שהוגשה על מסלולי האופנה בחסות מיטב המעצבים: המרגלים. הקדמה הטכנולוגית, הGPS, האינטרנט בטלפונים הניידים, הצ'ק-אין בפייסבוק וכו', הפכו את כולנו לקצת יותר פרנואידים. הצורך להתגונן, בלט גם הוא בקולקציות אופנה רבות, עם חזרתו של צווארון הגולף לאופנה, נוסף למעילי מעטפת, קפוצ'ונים, כובעים וצווארונים גדולים. אבל מראה המרגל, כ"טוטאל לוק", סוג של "סט-קומפלט", בלט על פני מבחר רחב של תצוגות עד שנראה היה כי בשנה הבאה, יש מי שמתכוון לגנוב נתח מהמונופול של "מחסני לב", "תחפושות שושי זהר" ו"זמיר טריקים" בשוק התחפושות לפורים.

מימין לשמאל: הידר אקרמן, ריק אוונס, גרת' פיו, ג'יבנשי.

למעלה- כובעי הגרב של ריק אוונס, למטה- אנה דלו רוסו בכובע הגרב שעיצב רף סימונס עבור קולקציית קיץ 2012 של ג'יל סנדר, האקססורי החם ביותר לעונה.

הסמיכות של חג הפורים לשבוע האופנה הפריזאי, השפיע הפעם על זווית הראיה שלי לתצוגות האופנה של העונה. מלבד הדחף העז להתחפש לקארין רויטפלד (רק בגלל שתחפושת "קרל לגרפלד" הפכה לכל כך בנאלית, שאפילו רוברטו קוואלי וודאי מצטער על כך שבחר להתחפש למעצב בעל הקוקו הלבן לפני כארבע שנים, במיוחד לאחר שהספיק להשמיץ אותו מאז לא פעם), ניתן היה להבחין בהצעה לתחפושת ספציפית אחת שהוגשה על מסלולי האופנה בחסות מיטב המעצבים: המרגלים. הקדמה הטכנולוגית, הGPS, האינטרנט בטלפונים הניידים, הצ'ק-אין בפייסבוק וכו', הפכו את כולנו לקצת יותר פרנואידים. הצורך להתגונן, בלט גם הוא בקולקציות אופנה רבות, עם חזרתו של צווארון הגולף לאופנה, נוסף למעילי מעטפת, קפוצ'ונים, כובעים וצווארונים גדולים. אבל מראה המרגל, כ"טוטאל לוק", סוג של "סט-קומפלט", בלט על פני מבחר רחב של תצוגות עד שנראה היה כי בשנה הבאה, יש מי שמתכוון לגנוב נתח מהמונופול של "מחסני לב", "תחפושות שושי זהר" ו"זמיר טריקים" בשוק התחפושות לפורים.

A.F Vandevorst Fall/Winter 2012/13

מראה הבלש היה התמה המרכזית בתצוגה של A.F Vandevorst, שהציגו לוק מסתורי וכיסו את פני הדוגמניות לבושות המעילים הרחבים בצעיפים, צווארונים וכובעים בצורה כה יסודית, עד כדי כך שלא היה ברור כיצד הצליחו הדוגמניות לראות משהו בעודן צועדות בבטחה על המסלול. גרת' פיו הציג העונה מעילי עור בגזרות אלכסון אסימטריות, עם צווארונים מחודדים שכיסו את צוואר ועברו את זווית הלסת. ריק אוונס הציג שמלות באורך רצפה לצד מעילים תואמים באותו האורך וסרג, במיוחד לתצוגה כובעי גרב שכיסו את הפנים ברשת אוורירית של צמר, סוג של הכלאה בין מסיכות סייף, רשתות כובעי נשים וכובעי גרב של פורצים. בהרמס וולנטינו, הציגו שכמיות שחורות מעור עם זיקה לשרלוק הולמס במראה גברי ואפל יותר. ז'אן פול גוטייה לעומת זאת, בחר העונה שלא להציג את הווריאציות המסורתית שלו למעילי הטרנצ'ים שהפכו מזוהים עימו, ולכן מי שתרצה להצטייד בטרנץ' אופנתי, פק"ל של כל סוכן בילוש, תמצא אותו בקולקציות קודמות של המעצב (בברברי, אגב, שדרגו את הטרנץ' השגרתי והקלאסי בעזרת כיסים גדולים שנתפרו בחזית המעיל ויצרו צללית של מותן צרה ואגן רחב של "הניו לוק", אלמנט שחזר גם אצל שאנל).

מימין לשמאל: ולנטינו, הרמס, בלנסיאגה.

נשים שעובדות בגורד שחקים, החל ממתמחות משרד פשוטות למרגלות בין לאומיות, היו ההשראה מאחורי הקולקציה המוזרה של אוליביה גסקייר עבור בלנסיאגה. מעילים מוגזמים בצבע אפור עם פאנלים בצבעים עזים, חצאיות עור בגזרת עפרון חצי שקופות וכפפות עור, על מנת שלא להשאיר עקבות, היו הלוק הבלשי שהציע גסקייר עבור לקוחות המותג. המרגלות של הידר אקרמן, התרחקו מעט מצבעי האפור, בז' ושחור שמהווים הסוואה מושלמת עבור המרגל הלילי, ולבשו צבעי חמרה של כתום כורכום ואדום להבה. ז'קטי טוקסידו עם כמויות עצומות של בד עודף, מעילים ארוכים, סריגים עם צווארונים נשפכים שכיסו את מחצית הפנים וחצאיות פיפלם ארוכות שנרכסו עם חגורות רחבות היו המראה המסתורי של המעצב עבור סוכנות הבילוש של 2013.

Haider Ackermann Fall/Winter 2012/13

אם כן, בחורף הקרוב, כנראה שכולנו נתחפש למרגלים גם מעבר לשלושת ימי החגיגות המעצבים לפורים. ועל כן, מאחר וכבר די פספסתי את המומנטום כדי לדבר על פורים בחורף הנוכחי, אאחל לכולכם ש365 הימים שבהם אתם קמים כל בוקר ומתלבשים, ישמחו אתכם מספיק עד כדי שתאבדו את הצורך להתחפש באופן מיוחד.

חג שמח!

יום שבת, 19 במרץ 2011

בדמותם, בצלמם

פורים תמיד היה החג האהוב עלי. הרי מדובר במועד היחיד במסורת היהודית שנותן את הלגיטימציה לכל אחד להשתטות ולהיות מה שהיה רוצה להיות- באופן ישיר או עקיף (אם מישהו מתחפש לברווז, לא בטוח שהוא רוצה להיות ברווז, אבל התחפושת כן משמשת עבורו ערוץ לבטא משהו). יש גם כאלה שעבורם, זו ההזדמנות היחידה להיות מה שהם באמת. אבל בשבילי, זו הייתה הזדמנות לתת חופש ליצירתיות שבי. מעבר לתחפושות שעיצבתי לעצמי מדי שנה (והיו לדעתי דיי מוצלחות), עבדתי כבר בכיתה ח' במפעל תלבושות שייצר תחפושות עבור המשתתפים לעדלאידע. עשינו תחפושות של ביצי קינדר, המבורגרים, חתולים, בנות ים וכו'. ריחות דבק המגע או הספוגים הגסים ומראה גלילי הבד הענקיים בצבעים פסיכודליים חוזרים אלי בעודי כותב את שורות אלה. החוויה שליוותה את עיצוב התחפושות, הייתה עבורי יישום של כישורים שנהגתי להדחיק, ממש כמו שאהבתי לאופנה מוצאת ביטוי דרך הבלוג הזה. לכן, עד שיהפכו את "חג הבלוגרים" לכשר למהדרין, נצטרך להסתפק בפורים.

ומעניין לעניין באותו העניין- מעצבים רבים נוהגים לעצב הקולקציות אופנה בהשראת סגנון הלבוש שלהם עצמם או של עמיתיהם המעצבים. יותר מזה, לא פעם ניתן לראות עד כמה מפרה, משרה ומשפיעה הופעתו האישית של מעצב אחד על דגמיו של האחר. המושג החמקמק הזה- "השראה", מוביל לכך שדמותם של מעצבי האופנה מוצאת את דרכה לא רק לקולקציות שהם עיצבו במו ידיהם, אלא גם לאלה של מעצבים אחרים. בעולם האופנה, השקוע כולו בפנטזיות ובניסיונות לתרגום אותן למציאות בה אנו חיים, כנראה שקשה מאוד להסתיר את מי שאנחנו או את מי שהיינו רוצים להיות.

(לחצו להגדלה, מימין: טום פורד- גצ'י גברים של פרידה ג'יאניני לחורף 2010, פורד בפינאלה של YSL חורף 2004, גוצ'י גברים חורף 2004. משמאל: אלבר אלבז- לנוין גברים קיץ 2008, אלבז בפינאלה של לנוין נשים קיץ 2008, דגם מאותה הקולקציה)

(קרל לגרפלד: מימין- רוברטו קואלי מחופש לפייזר, אגינס B. חורף 2011, בפטיסט בשאנל קיץ 2009, לגרפלד גלרי קיץ 2009, שאנל חורף 2005)

(ג'ון גליאנו: מימין- אגינס B חורף 2011, גליאנו בפינאלה של דיור הוט קוטור חורף 2007, ג'ון גליאנו גברים חורף 2009, דיור 2011, ג'ון גליאנו גברים חורף 2005, גליאנו בפינאלה של אותה הקולקציה)

(סוניה ריקל: משמאל למעלה בכיון השעון-כריסטיאן לקרואה קיץ 2009 סיפר בזמנו כי שיער הדוגמניות עוצב בדמות שערה של ריקל, דגם שעיצב מרטין מרג'יאלה לכבוד חגיגות 40 השנים למותג של ריקל בקיץ 2009, פול קסטלו חורף 2011, The Blonds חורף 2011, מודעת פרסומת של מלברי לקיץ 2011, אבל ריקל יש רק אחת).

חג שמח!

יום שבת, 27 בפברואר 2010

עיתוי מושלם!


Meadham Kirchhoff כאילו מתוך כוונה ותכנון מראש, הראה לנו מה קורה כאשר ילדה בת 12 עושה פשיטה על תיבת התחפושות. התוצאה: מראה אקלקטי, שובב עם הבלחות של צבעים עזים ונגיעות של תכשיטים מחומרים שונים. מלכת אסתר תהיה אולי זו עם הינומת הטול הורוד והכתר, ואילו ושתי, זו עם התחרה השחורה הנושקת לשטיח הפרסי שעל הרצפה עם הצמידים הצבעוניים.
למרות שצמד המעצבים הציגו בסמיכות לפורים, ההשראה מאחורי הקולקציה הייתה למעשה סרט דוקומנטרי על התרבות הצוענית שאותה קשרו גם לספרד. בקולקציה שילבו השניים כתרי קריסמס ומעילי עור של אופנוענים אותם הם צבעו כדי להעניק להם מראה אקלקטי, לא רשמי ומשעשע.
חג פורים שמח.