בחלק מהשמלות בלט סגנון "הטכנו"- שהתגבש באמצעות הדפסים גרפים וגיאומטריים, פרספקס שקוף ושרשראות כסף מתכתי שהצטופפו לכדי מרבד אטום שהרכיבו חלק מהפנלים בבגדים וגם ניטים.
"אליס בארץ הפלאות" זכתה גם היא לאזכור בקולקציה דרך אלמנטים סמליים כמו הקלפים ושעוני כיס שהודפסו על הבדים ושולבו בין עיטורי הברוק האיקוניים של ורסצ'ה כמו גם צבעי הפסטל המתקתקים שאפינו את הקולקציה.
שמלות הערב היוקרתיות של ורסצ'ה היו מרשימות כבכל עונה, ובטח יזכו כמה מהכוכבות ההוליוודיות למקום בטוח ברשימת המתלבשות הטובות על השטיח האדום בעונת הטקסים שבפתח. אחת מהשמלות כבר נלבשה לטקס האמי 2009 ע"י כוכבת Mad Man"" וזיכתה אותה אצלי בתואר המתלבשת הטובה ביותר (שמלה זו לא הופיעה בתצוגה, אך אלמנט המשולשים ומשחקי השקיפות שהיו אלמנטים בולטים בשמלה, כן הופיעו).האיפור הפעם היה שונה במקצת: לא אותן העיניים בגוונים המעושנים עם איילינר וזוויות חדות, אלא צלליות בגוונים פסטלים סגלגלים, שפתון ניטרלי וגלוס.
מבט שני היה נראה שהבגדים היו יכולים להיות בחירתה הראשונה והטבעית של כל "נערה עובדת"- עקבי טראנסג'נדרים ושמלות עם קו תפר המגיע 2 סמ' מהמפשעה, חצאיות מיקרומיני, מחשופים עמוקים בשמלות הערב או דגמים צמודים המבליטים את "הנחסים". יתכן שהקולקציה, הצבעים והמראה הסופי של הדוגמניות יזכיר לחלקכם בובת "ברבי", אך אין מדובר כאן בבובה תמימה, אלא כזו המודעת למיניותה, אסרטיבית וקריזמטית.
בפינלה, עמדו הדוגמניות על גרם המדרגות, כשם שהיו עומדות בתקופתו של ג'יאני על מדרגות אולם התצוגות של הריץ' בפריס, בו נהג המעצב המנוח להציג את הקולקציה שלו מדי שנה. 
דונטלי היתה גם בין במעצבים שעיצבו בקבוקים עבור חברת "קוקקולה לייט". ניכר שהעיצוב של דונטלה באמת עוצב ברוח הקולקציה.
כדי לנחש את נושא ההשראה לקולקציה שעיצבה Rossella Jardini עבור המותג מוסקינו לקיץ 2010 לא היה צריך להתאמץ, הוא פשוט היה מודפס על חולצות T-shirt לבנות שלבשו הדוגמניות "Niente".ליתר דיוק, עיצוביו של קרל לגרפלד ל"שאנל" של שנות תשעים. חליפת החצאית המחויטת עם הג'קטים השחורים הקטנים עם כפתורי הזהב שכל כך מזוהים עם המותג, תכשיטי זהב גסי מימדים- צמידים ושרשראות שאיפינו את "שאנל" באותה התקופה או בכלל והמונוכרומטיות של השחור והלבן לא הותירו ספק להיותה של קולקציה זו רטרוספקטיבה\מחווה לשני המעצבים איקונים.
כמובן שבית אופנה עם אופי דומיננטי כמו זה של מוסקינו, לא הצליחה להדחיק את רוח השובבות ושמחת החיים המזוהה עימו. כובעים בצורת לב שולבו עם רשתות על קצה ראשן של הדוגמניות שעלו על המסלול בשמלות עם הדפסי דובדבנים, הדפסי ברונזה צהובים בהשראת פרחי חמניות. ונעלי זהב עם לבבות וורדים ענקיים או שרשראות שנראו כאשכולות ענבים אדומים ודובדבנים. 
השנה, ההשראה לקולקציה הייתה חבורת ילדים קטנים שתפסו את תשומת ליבו של מייר, בשובם משיעור הקרטה. ג'קטים בעלי צווארון V נרכסו בעזרת חגורות בד גס ונלבשו עם מכנסונים קצרים מבד נוקשה או מכנסי קפרי (4\3) רכים ויצרו תחושה ספורטיבית. הנשיות והגזרות הארכיטקטוניות החביבות על מאייר לבשו צורה בדמות מחוחים חושניים בהם הודגשו קווי המתאר והגזרה ע"י רצועות בד לבנות. שמלת קרם עם גזרה קלאסית צמודה ומחשוף עמוק בצבע קרם שולבה עם בד שיפון קליל וחצי שקוף בצבע חול כתמתם בחלקה העליון והוסיפה נפח אוורירי (כצעיף) למראה. פלטת הצבעים, גם העונה הייתה ניטרלית- צבעי קנבס, עם נגיעות של ארגמן וצבעי אדמת חמרה, צהוב חלמון, ירוק דשא או סגול סייעו בהדגשת המותנים, קו הצווארון והפיחו עומק ועניין בבגדים. 
תכשיטים מפוסלים ששילבו אבני קריסטל מאסיביות, אבני ירוקת (ג'יידים), אם הפנינה וקרני אילים טבעיות הוסיפו פאן ארצי, חומרי וטבעי לקולקציה. המותג, כהרגלו, התמיד והציג שלל תיקים ונעליים מעור קלוע בדוגמאות שתיו הערב ובצבעים שאפיינו את הקולקציה. 
השימוש בבדים בעלי מידות נוקשות ורכות שונות, הגזרות ה"סלחניות" והענקת התנועתיות לבד על הגוף יאפשרו לשמלות להיות מותאמת לכל גזרת גוף של האישה שתבחר ללבוש אותם וליצור מראה שונה וייחודי. הקונספט של בגד המתאים את עצמו לגוף האישה ובהתאם לכך, השונות במראה הסופי, הם תמציתו של מותג זה כמותג יוקרה, אלה הן המותרות האמיתיות, "הוט קוטור" פר-הגדרה.
הקולקציה הייתה חסרת אחידות- נראה שצוות המעצבים ירה לכל הכיוונים בניסיון לקלוע לטעמם של לקוחות המותג בחוסר ביטחון משווע. כך נוצר מיש- מש מוזר של סגנונות. רוב הדגמים לא הצדיקו התייחסות, אך כמה מ"הטוטל לוקס" שהוצגו דיי הצליחו להפתיע...
נראה שכולכן הולכות ללבוש את השמלה הקצרצרה עם משחקי השקיפויות, הרשת והטול- שבלטו גם בלונדון וגם בניו- יורק.
היו אלה בגדים הולמים וראויים להילבש לטקסי יום ראשון בכנסיה או לברבקיו אמריקאי אמיתי (האם זו אחת מהשפעותיה של הגברת הראשונה של USA?).
אני חייב לציין, שהבגדים ניראו הרבה יותר טוב על בוידאו, מאשר בתמונות הסטילס.
תקופת האבן ודמותה של ווילמה ופרד קדמוני זכו לתחייה מחודשת: באופן בנאלי, ישיר ונטול רמיזות- סקוט העלה על המסלול דוגמנים ודוגמניות לבושים בדים בצבעי צהוב ניאון, כתום, ירוק או ורוד שעליהם הדפסי חברבורות ואימרת זיגזג בקצה השמלות הקצרצרות או מחוחים ובגדי ים סקסים- "חייתיים". ממש כמו בסרט מצויר. 
עצמות פלסטיק שולבו בתסרוקות ובנעלי עקב תואמות. חוש ההומור והיצירתיות הבילתי נילאים של המעצב חוזקו ואומתו ע"י הסיסמה שהייתה מודפסת על אחת החולצות: "Your cave or mine?". 
שמלות שיפט עם דוגמת לב הגזורה על החזה או חליפת חצאית ורודה שעליה רקומים עלי כותרת של ורד ופפיון שרכס את הז'קט בגובה התבור, יצרו מראה ילדותי\בובתי ותמים. גם מיני-מאוס היתה שם- שמלה שחורה עם נקודות לבנות והפפיון האדום מהוניל שעל ראשה של הדוגמנית יצרו את המראה הנ"ל.
חמוד, מקסים, מתוק (ממש כמו פלטת צבעי האדום, ורדרד, הבז' והסגלגל ששלטו בקולקציה), פואטי בדיוק מה שהינו מצפים מלואלה (שנבחרה למעצבת השנה 2009 ע"י ווג הבריטי). 
כאשר הגיעה תורן של שמלות הערב, היה נראה שהשנים לקחו אותנו אל מאבר לסך מיים הישר למעמקי מצולות האוקיינוס, כאשר העלו שמלות שדמו יותר לדגים טרופיים: כחול עמוק, כתום מטאלי, ירוק מבריק, בדי סאטן והדפסי חברבורות בגוונים טיבעיים. כל אלה השבו לשמלות מראה אקזוטי וייחודי. צבעי הכחול הכהה או צהוב הניאון של העליוניות הזכיר את חליפות הצלילה והמסכות עם השנורקל שהיו משמשות את הצוללנים אילו רצו להתבונן ביצורים הימיים שהזכירו השמלות והדוגניות שלבשו אותן. 
הגזרות היו קצרצרות, והיה גם שימוש במיקרו רפלס (שכבות של בד מכווץ) בחלק מהחצאיות. שילוב מעניין ויחודי של פרינג'ים או רצועות מחודדות מפלסטיק בגווני סגול וירוק, הוסיפו נוקשות, חיספוס וייחוד לבגדים. גם הנוצות וגם האלמנטים של הפלסטיק שולבו ברצועות הכתפיים ובאמרת השמלות.