יום חמישי, 21 בינואר 2010

שבוע האופנה במילאנו, חורף 2010. חלק 2.

הקור המקפיא (0 מעלות) השורר בימים אלה באירופה לא מפריע למעצבי האופנה שסיימו להציג אתמול את עיצוביהם במילאנו. להפך, הוא אפילו מדרבן אותם. השנה בלטו מעילי הפרווה הגדולים לגברים, מעילים צבאיים וכבדים בהשראה צבאית, לעיתים עם כפתורי זהב גדולים בסגנון נפוליאון במאה ה18 או חגורות עור עבות לרכיסה. מעילים עם בטנת כבש או טלה צעיר גם הם חוזרים לככב בתצוגות, כמו גם הדפסים ייחודיים שעל הבגדים. ממגפים, בין אם מרופדים בבטנת עור או שחורים וצבאיים, היו דרכם של המציגים השבוע לבשר לנו על מזג האוויר הקר והלא יציב המתקרב ובא.
אירופה מתרחבת, ויותר ויותר מדינות ממזרח היבשת מצטרפות לאיחוד האירופי. אולי תנועה פוטנציאלית ענפה של מהגרים היתה השראה למראה הפליט, שבלט על המסלול במילאנו. כובעי כסקט, גטקס "מלוכלחים", כפתורים חיצוניים (באזור החלציים), מכנסי כותנה עם מנזט בקרסול, שריגים עבים עם שוליים פרוים וצבעוניות של חום, חרדל, אפור, לבן מלוכלך ושחור- היו האלמנטים הבולטים בתצוגות של דולצה וגבנה ואיסברג. ההשראה יכולה היתה להיות שכונות עוני ומהגרים בשנות העשרים (בערך בסגנון התלבושות של הניצבים מ"אגף העניים" בסרט "טיטניק").

(Iceberg)


Moncler Gamme Bleu, בניצוחו של המעצב טום בראון, שעשה מהפכה באופן שבו מתלבש הגבר האופנתי והמעודכן כיום (עם וסטים, מכנסים מחויטים עד הקרסול, קרדיגנים ועוד) הציגו קולקציה מרהיבה עבור המותג המתמחה בבגדי סקי. הקולקציה כללה את הוריאציה האופנתית לבגדים טרמיים לסקי באלפים השוצרים ולמעילי הנוצות: שריגים שמגיעים עד המותן וסגנון אלגנטי ורשמי בצבעי אפור עכבר, עם אלמנטים ספורטיביים כמו פסים בצבעי אדום, כחול, לבן, או מכנסי ניילון בצבעים בסיסיים ששולבו בין הדגמים. היה גם שימוש נרחב בבדים משובצים. הקונספט בתצוגה היה "המחנה הצבאי", והדוגמנים, שבתחילת התצוגה ישנו במיטות צבאיות והתכסו בסמיכות סקביאס ומצנפות לראשם, הושכמו לבוקר חדש, לבשו את בגדיהם בתצוגה (הכל לעני הקהל). לרגליהם, הם נעלו מגפי סקי וצעדו על המסלול, תוך שהם עוברים בדיקה מדוקדקת על ידי "קצין תורן" חובש כובע פרוותי לראשו.



גם ב DG, (הקו הצעיר יותר) מתכוננים לקפור הקרב, עם ביגודים טרמי מנופח, סוודרים ועליוניות עם דוגמאות רקומות בסגנון צפון אירופאי או אינדיאני, סרבלים ומגפים לשלג. כובעי הפרווה, הצעיפים ותיקי הניילון עם מחזיקי מפתחות ופיצפקס כמו גם T-shirts עם הדפסי מיקי מאוס עזרו להפוך את הקולקציה המסורבלת למעט הומוריסטית. הפרקטיות התעלתה על העיצוב שהיה סתמי ומבוסס על שכבות של בגדי החלקה או סקי.

מימין- דולצה וגבנה, מוטיב הפליט, הפעם: ממש לא היהודי. משמאל: DG, הקו הצעיר, לאוהבי סנוו-בורד).


השראת שנות השבעים העליזות בלטה בקולקציות של פרדה וגוצי. טום פורד, המעצב שהלזיר לגוצי את העטרה ליושנה ופרש לטובת עולם הקולנוע, הושפע מאוד מעשור זה בתקופת נעוריו, וכאשר היה המנהל האומנותי של המותג הקפיד לשלב אלמנטים מהעשור בקולקציה. העונה, פרידה ג'יאניני, המנהלת האומנותית כיום, הצליחה לשחזר את רוח התקופה והזוהר (סגנון "שושלת", רק לגברים) ע"י שלוב של צבעי קאמל, זהב, גזרות ישרות לג'קטי ג'מש או עור עם כפתורים גדולים שנלבשו עם חולצות גולף, מוקסינים מעור כהה ועשיר עם הרבה זהב בשילוב מכנסיים צרים עד הקרסול. מעיל הפרווה המדויק עוצב בגזרה אופיינית לתקופה ולא השאיר מקום לטעויות לגבי מקור ההשראה.

(גוצי, נעלי הלופרס מעור, גולף וג'קט הם פריטי חמפתח בקולקציה)


Alexander McQueen, לא קיפח את הגבר חובב האופנה והציג את האופציה המסוקסת להדפסים מקולקציית הנשים. חליפות בהדפסים של חוליות וצורות גיאומטריות בלתי מוגדרות, בצבעי אפור וחום יצאו אל המסלול ויצרו אוירה רדיקלית בעזרת מסכות פה, ברדסים ושריגים עם דודמת גלגלות. אפקט ה"טרומפ אילאול" המקסים, שיצר אשליה של טיפות על חליפה שחורה היה הלהילט בקולקציה. שאר הדגמים היו פחות נועזים ופחות מורכבים או מסקרנים מהדגמים שהוצגו בקולקצית הנשים אבל מרשימים לא פחות.


יתכן שמקווין ניסה להציע אלטרנטיבה שונה לבגדי ההסוואה הבנאליים, לפחות מבחינה קונספטואלית. החליפות עם ההדפסים, הזכירו זוחלים מדבריים והשתלבו היטב ברקע ההדפס שעל המסלול. אותם דוגמאות הופיעו גם על ברדסים, תיקים ונעלים. מעצבים אחרים בחרו העונה בבדי ההסוואה הצבאיים והבנאלים, אך מקווין הלך לכיוון אורגני ומתוחכם יותר.

2 תגובות:

k o b i אמר/ה...

האמת שאני ממש מעריך את הקולקציה של DG... תמיד דולצ'ה וגאבנה הציגו בגדי גברים יותר סקסים או לוק "ערס", חשוף גוף... ופתאום הם יוצאים במין דרך אחרת/שונה לקו הלבשת גברים... יש בזה משהו מקורי לפי דעתי, זה לא שוב ג'ינס עם חולצה או חליפה היה להם כאן קולקציה מפותחת בחומרים והצגת סילואטה חדשה.

בהשוואה להם אני מאוכזב מגוצ'י... בגדול הקולקציה לא נראת גמורה...כנ"ל כמו שאמרתי לגבי פראדה... חסר בא הליטוש הזה בכל מערכת לבוש או לפחות בחלקה... ואני חושב שאפילו לפי התמונות שהתפרסמו כאן אפשר לראות סלט, אין קשר בין המערכות לבוש. אותי פרידה לא הכניסה לשום פנטזיה שתמשוך אותי לרצות לקנות בגוצ'י לא שאני יכול להרשות לעצמי אבל לפחות לקבל השראה לתפור לי אחד מהפריטים...

ואצל אלכסנדר זה כל עונה הולך וניהיה יותר מעניין... כי אצל נשים הוא שובר גבולות אבל אצל גברים יש עדיין את הקו האדום... אלכנסדר מצליח עדיין להפתיע.

בקיצור את אלכנסדר מאוד אהבתי, DG הפתיעו זה היה ריענון כזה.. וגוצ'י אכזבה.

the eye אמר/ה...

דווקא בגוצי' אהבתי את הנעליים (הראשונות משמאל) ומזוודה מנומרת אחת.
הקו הבולט בקולקצייה היה מלתחה לבחור ב70'S, ממש ככה.
אני מוצא את עצמי מתלבש ככה הרבה: עם מכנסי בז שמגיעים לקרסול, חולצת גולף, חגורת קרוקו ולפעמים אפילו ג'קט. אולי הקשר האישי גרם לי לחבב את הקולקציה. למרות שלא היתי מצהיר שזה הסגנון המועדף עליי, פשוט ככה יוצא לי...