אפוקליפסה עכשיו

תמונות בעלי חיים חסרי אונים משוחים בנפט או שמני מכונות הנפלטים מאוניות מסע או ניגרים אתרי קידוח בים היו ההשראה להפקת אופנה שהתפרסה על פני 24 עמודים בגיליון אוגוסט של ווג איטליה וצולמה על ידי סטיבן מיזל. השמן, הדולף מחביות דלק הנפלטות אל הים בעקבות תקלות בספינות המסע, פיצוצים באתרי קידוח או תקלות בצינורות הובלה תת קרקעיים המתנקזים אל הים, הפכו לאחד מהאסונות הסביבתיים המאיימים להשמיד מרקמים אקולוגים לאורך חופי העולם. הפטרול השומני מתפשט לעומק האוקיינוס וזוחל לכיוון החוף בעודו משמיד באופן מיידי כל דבר חי הנקרה בדרכו. השקנאים, הצבים, דגים או יונקי המיים שיתעטפו בחומר שומני זה, יראו את סופם לאחר סבל וגסיסה ממושכים.
אחד האסונות המפורסמים שמראים את אותותיהם עד היום הוא דליפת הנפט באתרי הקידוח באלסקה שהתרחשה לפני 20 שנה וממשיכה להשפיע על חיי הבר שם עד היום. באפריל האחרון, פורסם כי דליפת הפטרוליום מאסדת קידוח הנפט שבמפרץ מקסיקו גדולה יותר פי חמש מההערכות הקודמות ונובעת מליקויי בטיחות עקב חוסר נכונותה של חברת הקידוח הבריטית להשקיע את המשאבים ולעמוד בכל התקנים. רוב הגורמים המעורבים בתעשיית הנפט, ממהרים להתנער מהאחריות ומסרבים לשאת באחריות ולהשתתף במאמצים לשיקום האקולוגי, זאת למרות שפועלם מניב מיליארדי דולרים בשנה.
עולם האופנה מעולם לא ראה עצמו כמחויב לערכי מוסר או חוקי טבע. כללי אתיקה וזכיות בעלי החיים, עניינו רק קומץ קטן מהמושכים בחוטים בעסק המנציח עצמו על גבי דפי הכרומו או מסלולי התצוגות. זכויות בעלי החיים, כבודם של עובדים במפעלי טקסטיל בעולם השלישי או זכויותיהן של הדוגמניות "לבריאות"- הוקרבו על מזבח צו האופנה. לעיתים, עם שינוי המגמות והתחזיות, חזרו אותן פיגורות בולטות לנורמות ישרות יותר, אולם לא לזמן רב. התנערות מאחריות גם היא אחד המאפיינים הבולטים של הביזנס. לאומת זאת, הפרובוקציה, או ההתרסה לשמה, היו תמיד אמות הסיפים בעולם האופנה.

(מימין לשמאל: גרת' פיו, אן דמולמיסטר, ריק אוונס, בוטגה ונטה)

פני האופנה כיום מישירים מבט לכיוון מורבידי, אפל וחשוך יותר. יצירותיו של גרת' פיו וריק אוונס מדברות בעד עצמן. השימוש בעורות כהים, גזרות רדיקליות, וההגמוניה של הצבע השחור מצביעים גם הם על התופעה. ניטים קוצניים, נוצות עורב, תכשיטים עשויים שלשלאות גסות- שמככבים על מסלולי התצוגות כבר עונות, תומכים גם הם באותו הכיוון. אפוקליפסה, חורבן וכאוס הן המילים שגודשות היום את לוחות ההשראה גם בתי האופנה המוכרים בזכות אופיים הקלאסי המעודן כדוגמת פראדה,לנוון, בוטדה ונטה וכריסטיאן לבוטון.

מימין לשמאל: לנווין, YSL, ג'יבנשי, דיסקוורד)

ניסיונות לזעזע את המתבונן, לבחון את המוסכמות ולדחוק את הטעם הקולקטיבי עד הקצה הם סממנים בריאים המאפיינים יצירה טובה. אולם האסטטיקה חשובה לא פחות. אופנה יכולה להיות מפלט מנחם או אמתעי להביעה מחאה, אך תמיד מהווה מראה לתהליכים המתרחשים בחברה. המצב כלכלי מאיים וערכי מוסר לקויים המאפיינים את התקופה שבה אנו חיים מוציאם את דרכם גם הפעם אל הקולבים ומתועדים על ידי עדשת המצלמה. עושר סגנונות הלבוש שמאפיין את האופנה בימינו היא אולי העדות הטובה ביותר לבלבול הקאוטי שבו אנו חיים, אולם יתכן והעתיד נראה אופטימי ומנחם יותר. תקופות שהתאפיינו בחוסר יציבות או אי ודאות, הובילו לעשורים הזוהרים והאלגנטיים ביותר, כך שייתכן ומשתלם להתאזר בסבלנות.