יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

אפוקליפסה עכשיו

תמונות בעלי חיים חסרי אונים משוחים בנפט או שמני מכונות הנפלטים מאוניות מסע או ניגרים אתרי קידוח בים היו ההשראה להפקת אופנה שהתפרסה על פני 24 עמודים בגיליון אוגוסט של ווג איטליה וצולמה על ידי סטיבן מיזל. השמן, הדולף מחביות דלק הנפלטות אל הים בעקבות תקלות בספינות המסע, פיצוצים באתרי קידוח או תקלות בצינורות הובלה תת קרקעיים המתנקזים אל הים, הפכו לאחד מהאסונות הסביבתיים המאיימים להשמיד מרקמים אקולוגים לאורך חופי העולם. הפטרול השומני מתפשט לעומק האוקיינוס וזוחל לכיוון החוף בעודו משמיד באופן מיידי כל דבר חי הנקרה בדרכו. השקנאים, הצבים, דגים או יונקי המיים שיתעטפו בחומר שומני זה, יראו את סופם לאחר סבל וגסיסה ממושכים.
אחד האסונות המפורסמים שמראים את אותותיהם עד היום הוא דליפת הנפט באתרי הקידוח באלסקה שהתרחשה לפני 20 שנה וממשיכה להשפיע על חיי הבר שם עד היום. באפריל האחרון, פורסם כי דליפת הפטרוליום מאסדת קידוח הנפט שבמפרץ מקסיקו גדולה יותר פי חמש מההערכות הקודמות ונובעת מליקויי בטיחות עקב חוסר נכונותה של חברת הקידוח הבריטית להשקיע את המשאבים ולעמוד בכל התקנים. רוב הגורמים המעורבים בתעשיית הנפט, ממהרים להתנער מהאחריות ומסרבים לשאת באחריות ולהשתתף במאמצים לשיקום האקולוגי, זאת למרות שפועלם מניב מיליארדי דולרים בשנה.
עולם האופנה מעולם לא ראה עצמו כמחויב לערכי מוסר או חוקי טבע. כללי אתיקה וזכיות בעלי החיים, עניינו רק קומץ קטן מהמושכים בחוטים בעסק המנציח עצמו על גבי דפי הכרומו או מסלולי התצוגות. זכויות בעלי החיים, כבודם של עובדים במפעלי טקסטיל בעולם השלישי או זכויותיהן של הדוגמניות "לבריאות"- הוקרבו על מזבח צו האופנה. לעיתים, עם שינוי המגמות והתחזיות, חזרו אותן פיגורות בולטות לנורמות ישרות יותר, אולם לא לזמן רב. התנערות מאחריות גם היא אחד המאפיינים הבולטים של הביזנס. לאומת זאת, הפרובוקציה, או ההתרסה לשמה, היו תמיד אמות הסיפים בעולם האופנה.
(מימין לשמאל: גרת' פיו, אן דמולמיסטר, ריק אוונס, בוטגה ונטה)

פני האופנה כיום מישירים מבט לכיוון מורבידי, אפל וחשוך יותר. יצירותיו של גרת' פיו וריק אוונס מדברות בעד עצמן. השימוש בעורות כהים, גזרות רדיקליות, וההגמוניה של הצבע השחור מצביעים גם הם על התופעה. ניטים קוצניים, נוצות עורב, תכשיטים עשויים שלשלאות גסות- שמככבים על מסלולי התצוגות כבר עונות, תומכים גם הם באותו הכיוון. אפוקליפסה, חורבן וכאוס הן המילים שגודשות היום את לוחות ההשראה גם בתי האופנה המוכרים בזכות אופיים הקלאסי המעודן כדוגמת פראדה,לנוון, בוטדה ונטה וכריסטיאן לבוטון.

מימין לשמאל: לנווין, YSL, ג'יבנשי, דיסקוורד)


ניסיונות לזעזע את המתבונן, לבחון את המוסכמות ולדחוק את הטעם הקולקטיבי עד הקצה הם סממנים בריאים המאפיינים יצירה טובה. אולם האסטטיקה חשובה לא פחות. אופנה יכולה להיות מפלט מנחם או אמתעי להביעה מחאה, אך תמיד מהווה מראה לתהליכים המתרחשים בחברה. המצב כלכלי מאיים וערכי מוסר לקויים המאפיינים את התקופה שבה אנו חיים מוציאם את דרכם גם הפעם אל הקולבים ומתועדים על ידי עדשת המצלמה. עושר סגנונות הלבוש שמאפיין את האופנה בימינו היא אולי העדות הטובה ביותר לבלבול הקאוטי שבו אנו חיים, אולם יתכן והעתיד נראה אופטימי ומנחם יותר. תקופות שהתאפיינו בחוסר יציבות או אי ודאות, הובילו לעשורים הזוהרים והאלגנטיים ביותר, כך שייתכן ומשתלם להתאזר בסבלנות.

7 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שלום,
הפוסט מאוד מעניין אך התקשתי להבין את מטרתו האמיתית; האם היא להציג את האסון האקולוגי שקרה במקסיקו כדוגמה לכך שהאופנה "מנצלת" מצבים אלו, או שמא סתם לזעזע ולהזהיר על אסון גדול יותר שעתיד לבוא? מהי עמדתך בנושא?

the eye אמר/ה...

שלום שלום,
זהו פוסט דיון.
עורכי אופנה ואנשי קריאייטיב מנצלים תופעות חברתיות כדי לזעזע את הציבור ולכבוש את תשומת ליבו. לא הייתי מגדיר את הפקה זו כאקט "פרו-אקולוגי", סיכוייה להניב תועלת לשוניות שלמות שנמחקו בגלל חביות נפט שהושלכו לים-אפסיים.
אולם הקומפוזיציה, הסגנון, התפאורה והאסטטיקה העיצובית שבתמונות מתחברים בצורה מאוד מדויקת והרמונית לכיוון אליו פונה האופנה בשנים האחרונות. כיוון מורבידי וציני, שלא שונה בהרבה מאותה התעשייה שמספקת לנו אותו.
"רלוונטיות" הוא צורך בסיסי של כל אמצעי תקשורת. לפי הערכתי, ההפקה צולמה בסמוך לידיעות על האסון במפרץ מקסיקו.
בפועל, עשיתי גם אני ניצול סתמי בנושא כואב כדי להעביר את הפואנטה על אופייה העכשווי של האופנה והנפשות הפועלות בה, ממש כמו שעשו זאת עורכי ווג האיטלקי.
הפוסט הבא יהיה על מוקסינים. אני מבטיח שהמסר יהיה הרבה יותר ברור.

Ka אמר/ה...

אין בעיה, הבנתי עכשיו הכל. תענוג לקרוא את הבלוג שלך, אני כבר כמה שנים משוטטת בנט וקוראת בלוגים של אופנה/לייף סטייל/עיצוב ואני מוכרחה לציין שבישראל לא ניתקלתי בהרבה בלוגרים שכותבים בצורה כלכך אינטילגנטית ומעמיקה כמוך ואני מאחלת לך רק הצלחה. :)

דוגמנית אמר/ה...

אני לא רואה שום חידוש באופנה שמוצגת כיום על המסלולים יש כאן חזרה לשנות השמונים והשבעים והחמישים. התקשתי להבין מה מזעזע אותך היום שלא זיעזע אז?

the eye אמר/ה...

היי דוגמנית,
האופנה שואבת השראות ומציגה רפרנסים לעבר כל הזמן. יש הרבה אנשים שיגידו שכיום, אף אחד כבר לא מחדש, כולם ממחזרים.
אבל בכל זאת, האופי הקודר שמאפיין בעיקר קולקציות של מעצבים צעירים בצליח לסחוף אחריו מעצבים מבוססים וותיקים.
היום, את העור השחור, הלגינגס הצמודים והטוניקות הקרועות עם הפרינז'ים אפשר לקנות אפילו בקסטרו או לראות על אנשים ברחוב ולא על דוגמניות או אנשי אופנה.
זה מצביע על התרחבות תופעה הקשורה לסגנון לבוש, שהרבה פעמים קשה לראות כשאתה מצוי בתוכה. אני בטוח שבעוד 10 שנים, כשכולנו נביט לאחור, זה יראה הרבה יותר ברור.

Rotem אמר/ה...

שלום,
רציתי לומר לך באופן אישי, שאתה כותב מדהים, בצורה מאוד מרתקת ואינטיליגנטית ועם זאת עניינית ולא מעייפת.
הנושא מאוד נגע לליבי כאשר ראיתי את התמונות הללו באינטרנט, בעייני תמונה אחת שווה אלף מילים.
אשמח אם תיכנס לבלוג שלי, הוא אמנם לא כתוב בצורה כה קוהרנטית ומעניינת כמו שלך, אך אמשח לתגובתך, הערות יתקבלו בברכה!
www.fashionwhenitsizzles.blogspot.com

the eye אמר/ה...

היי רותם,
תודה!