יום רביעי, 31 במרץ 2010

Old Look

הקולקציה שעיצב מרק ג'יקובס לבית לואי ויטון זכתה לחשיפה עצומה. ראשית, וזאת בארצינו בפרט, כיוון שבתצוגה השתתפה "היצוא המוצלח ביותר שלנו", בר רפאלי, המייצגת את ישראל בכבוד (או פחות כבוד, תלוי את מי שואלים) כבר כמה שנים, בתור שגרירה חצי רשמית. מזל שלא יוצא לה לפתוח את הפה יותר מידיי ברוב הצילומים/ ראיונות שטחיים/ תצוגות שהיא מופיעה בהן, אחרת, המצב יכול היה להיות גרוע יותר. סיבה נוספת לחשיפה של הקולקציה הייתה העובדה שחוץ מבר, על המסלול צעדו דוגמניות המידות שונות (לא רק 34), ובגילאים שונים. בניהן דוגמניות שלא נראו על המסלול זמן רב.
גם הגזרה ששלטה בקולקציה, הצליחה לחדור לליבם של המבקרים. "גזרה חובקת חמוקיים" יש שכינו אותה, "גזרה סלחנית לאשה הים תיכונית", "האגן הממוגן" וכו'.
אבל אם נסתכל על הדברים כמו שהם, ונפרוט את הסגנון הזה במונחים מקצועיים (לא פרקטים או פוליטיקלי קורקטיים), נגיע למסקנה שזה למעשה ה"NEW LOOK!" ולא שום קישקוש אחר. אותו מראה צר מותניים המתרחב באגן בעזרת חצאית A שהציג מיסייה דיור בראשית שנות החמישים, ועורר סערה בתחום האופנה באותה תקופה. הוא הצליח להשפיע על הצורה שבה נשים התלבשו בכל המעמדות והיבשות, את גלי ההדף ניתן אולי להרגיש אפילו היום.
הייתה שם לפני בר: ברבי בדגם אייקוני של דיור.


והינה, לואי ויטון עושים לוק, שהוא לא יותר מ"OLD LOOK", וזה עדיין לא מפריע למבקרי האופנה, שבטוחים שהביאו להם את האוונגרד על מגש של כסף. גם לא לברנרד ראנו, מנכ"ל LVMH, וביתו דלפין, שישבו בשורה הראשונה ונראו זחוחים ומאושרים למראה "אוהד העודפים הזה". בוודאי חשבו "ואו, סוף סוף אג'נדה לצד ערמות הכסף" או "זה יראה מצויין בניו יורק טיימס". אבל לא. לעסנו את המראה הזה מספיק. האישה של דיור, עם המותן הצרה וחצאית הבד הקשה בגזרת הפעמון והתיק הקטן האלגנטי, הייתה שם לפני שג'יקובס החליט שנמאס לו מאנורקטיות.


ועם כל הכבוד לרפאלי, ולעם הסגולה שלנו, על מסלולי התצוגות בפריז, כבר צעדו אלפי דוגמניות מסודן, אתיופיה, הודו וחורים אפריקאים שאף אחד לא שמע עליהם. ואצלם, ה"כבוד הזה לא הרטיט את עצם הזנב כמו שזה עשה פה בארצנו הקטנטונת.

Editor's note:

את האביזרים, כפי שחברי בפייסבוק כבר יודעים, דווקא כן אהבתי. נעלי הסירה עם עקב העץ הרחב, החוטם המחודד והגיאומטרי, הזוויתית, העדר הפלטפורמה הטרנדית והפפיון השטוח, הפכו אותן לנשגבות. גם החומרים מהן עשויות, עור יען, קרוקודיל או גימור הלק- הוסיפו לחיבה שלי אליהן. התיקים, קלאסיים, ממש כמו גזרת "הניו לוק", גם הם משלבים חומרים איכותיים כמו פרווה ועור, כמובן עשויים במלאכת המחשבת המאפיינת את בית האופנה המתמחה בתיקים.

11 תגובות:

sefi אמר/ה...

עור התנין באמת עושה לי את זה בטירוף, לגמרי. האמת היא שאני גם לא נפלתי מהקולציה. הרבה יותר מדי בד לטעמי. אבל הנעליים, למרות שאני לא הייתי מדמיינת אפילו לנעול אותן, מהממות.
מתי אתה בעיר, מבקר אופנה יקר?

נעלולה אמר/ה...

נשגבות אולי, אבל מכאיבות מאוד להליכה ממושכת (לדעתי אפילו לבישול ממושך). אני בעד הפלטפורמה הטרנדית פלוס העקב הרחב של ה-New Old Look (או ה-Old New Look). ובעד התיקים. ובעד שיהיה לי תקציב לקנות את כל אלה.

the eye אמר/ה...

ספי- אני חושב שאת התשובה את כבר יודעת...
נעלולה- הנעליים היו בגדר הערת שוליים, לגמרי לא התייחסת לשאר הפוסט... לא מתאים לך :)

Aya Rosen אמר/ה...

דווקא העיתוי של הקולקציה והציטוט הישיר של "המראה החדש" לגמרי עושים לי את זה - אני חושבת שהתקופה שאנחנו חיים בה כרגע, אחרי משבר כלכלי גדול, ובניסיון של מנהיג חדש ליצור שלום עולמי מזכירה מאוד את התקופה בה איב סן לורן עיצב את "המראה החדש" - שהיה, גם בתקופתו, שילוב של נוסטלגיה, מותרות עם טוויסט פרקטי ועכשוי.

האיזכור של הקולקציה ההיא נראת לי מאוד רללונטית גם בתקופה שלנו, כשהמושג "נשיות" כל הזמן מוגדר מחדש.

כמעט כל מה שאנחנו רואים על המסלולים בשני העשורים האחרונים, מתכתב על קולקציות קודמות וההיסטוריה של האופנה.

the eye אמר/ה...

איה- אני מסכים איתך, אבל יש לי שנתי הסתייגויות:
1. זה לא YSL, זה כריסטיאן דיור...אבל לא נורא, קורה:)
2. ההתכתבות הזו של העשורים האחרונים עם ההיסטוריה- קצת מעצבנת, במיוחד כשעושים דבר כל כך מילולי כמו הגזרה הזו ששולטת בקולקציה שלמה!
לעשור השני של שנות ה2000, אני מצפה לחידושים והמצאות ולא מחזור של כל מיני רעיונות...

אנונימי אמר/ה...

אגב גם פראדה הציגו "בשלות נשית" ומראה דומה ללואי ויטון שאני בעדו- די עם דוגמניות שדופות וקולביות!

the eye אמר/ה...

אנונימי-נכון, אבל בפראדה הדוגמניות עדיין היו שדופות. אלה היו הגזרות והוולנים שנדחפו לכל מקום כמו גם הבדים העבים והשריגים שהוסיפו את הנפח.
הגזרה היתה גזרת שעון חול, אבל לא "ניו לוק" בולט כל כך כמו אצל לואי ויטון.

אנונימי אמר/ה...

הגעתי לבלוג שלך מקריאת מאמר חביב על "בלוגרי " אופנה בעיתון לאשה מה 21.3.2010

the eye אמר/ה...

היי אנונימי,
הבלוג שלי מופיע שם?!
לא ידעתי!
מה כתוב?
אפשר לקבל קישור או סריקה, בבקשה?

אנונימי אמר/ה...

http://bit.ly/bloglaisha

בבקשה

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

הניו לוק הוצג לראשונה בשנת 49' :)
והוא עורר את הסערה בעיקר בגלל שאחרי כל תקופת הצנע של המלחמות כשהקציבו לכל בחורה בערך מטר בד לתפירת שמלה, הגיע מסייה דיור והפציץ בשמלה עם 14 מ'(!!!) בד.
מעבר לזה השמלה עוררה תגובות סוערות בגלל העובדה המצערת/מצערת פחות תלוי את מי שואלים, שהיא החזירה את השנים לאותו מעמד קישוטי שהיה להם לפני המלחמה, אז הן עזרו ונהיו כמעט שוות לגברים.
בגלל אותו מראה של דיור (כן, נו, הגזמה, אבל לא לגמרי תלוש...) מהפכת הנשים (מעמד האישה, זכות הצבעה וכו'...) הגיעה רק בשנות ה-60 ולא ישירות אחרי מלחמת העולם השניה.