תקופת הפרעונים מעולם לא נראתה כל כך זוהרת!

לקראת הסדר, שנייה לפני שכולנו מתכנסים לקרוא את האגדה המסורתית, עם הדודה והדוד ושאר הגפילטע... הינה משהו ששווה לחלום עליו בהקיץ בזמן שכולם מדקלמים ארמית או שוברים שיניים בקריאת ניקוד תקנית:

ג'ון גליאנו, יצר לקיץ 2004 קולקציית הוט קוטור מוצלחת ביותר, אני כמעט משוכנע שאם אבותינו היו רואים אותה לפני 5000 שנה, הם היו מסכימים להישאר במצריים. אני לפחחות הייתי נשאר, ולו רק כדי להתרשם מהיופי הזה. (ההתמהמהות שם גם הייתה מאפשרת לבצק המצות לתפוח, ואז בטוח כולם היו מרוצים יותר).
בדים זהובים, טפטה, משי ופרוות מנומרות או עור קרוקודיל מוזהב, הפכו לשמלות צינור של ספינקס או קלאופטרה. אבנים ובדים בצבע טורקיז, השתלבו בהרמוניה עם הגוון הצהבהב והעשיר ששלט בקולקציה בשילוב כתומים וכסופים. בגדים בגזרות מתוחכמות של אמפיר, צינור, בת ים או צורות ספריות שנבנו מלוחות גיאומטריים- יצרו הוט קוטור לשמו.

עגילי חיפושיות ענקיים מזהב משובץ כל טוב: יהלומים ואבנים טובות היו כנראה כל כך כבדים שחוברו לפאות וכובעים ענקיים ועוצרי הנשימה. האיפור של פט מקגרהט היה כבד, תיאטרלי ודרמטי, ממש כמו לפני הקבורה. פיסות בד שיפון וטול בצבעים בהירים לופפו סביב הגוף או התבדרו באוויר כתכריכים לבנים והיו אזכור למומיות הפרעונים. העקבים בלתי אפשריים להליכה, גבוהים כקביים כמעט ולא נראו מתחת לשמלות ארוכות הנושקות למסלול שנצבע בסגול מטאלי ע"י נורות פלורוסנט. הדוגמניות שצעדו בזהירות, עקב בצד אגודל, נעצרו מדי פעם כדי להפגין "תנוחת קוטור" המשלבת שרבוב אגן לפנים, ידיים על המותן וחזה לאחור.
אי אפשר היה שלא להיות מוקסם ממפגן היכולות הזה של גליאנו, שיצר באותן שנים תצוגות מרהיבות והצעיד על המסלול הוט קוטור מרגש ומדויק.
זוהי החרות של גליאנו, כמעצב ראשי בבית אופנה מבוסס, עמיד ועשיר כל כך, ליצור שמלות מרהיבות וראוותניות כל כך. החירות הזו, היא דבר שהרבה מעצבים כמהים לה ומוכנים לעבור תלאות ולהשקיע עבודה קשה במשך שנים רק כדי לזכות בחופש יצירה כשלו. ממש כמו סיפור יציאת מצריים. אז, לכל מי שעובד קשה עכשיו, בין אם באופנה ובין אם לאו, דעו לכם, שיש שכר וגמול לכל טרחה, אין עשייה לחינם.
חג שמח!