(תמונה מה5.6.01)
(מימין: מקווין, בסוף תצוגת הגברים שלו בפאריז, השנה בינואר. עוד שני דגמים מבין עיצוביו שאהבתי משנת 2004 ו2006)
ב-2007, העלה מקווין תצוגת אופנה לזכרה של איזבלה בלואו, הסטיליסטית האקסצנטרית שהייתה ידועה בחיבתה לכובעים מיוחדים, ובעיקר לאלה של פיליפ טריסי (הוא היה זה שעיצב את הכובעים לתצוגה). היא גם היתה זו שהזניקה את הקרירה של מקווין כאשר קנתה את כל קולקציית הגמר שלו בהיותו סטודנט בסנטרל סנט מרטינס. בלואו, חלתה בסרטן לבלב, והחליטה לקחת את חייה בעצמה ע"י בליעת כדורים. אבל לה לא היה עתיד ורוד. סרטן הלבלב הוא בין הממאירויות הקטלניות ביותר, אם לא הקטלני ביותר, עם תמותה ודאית של 95% בשנה הראשונה מהגילוי. אני בטוח שמותה הותיר בו חותם עמוק, כמו שהאובדן שלו עצמו מותיר בימים אלה על העולם.
(עם בלואו 7.9.05 ועם שרה ג'סיקה פרקר, בעיצוב שאהבתי מ2.5.06. מקווין, בן לאב, נהג מונית ואם, מורה למדעים, היה גאה במוצא הסקוט שלו ובשורשיו. הוא הרבה לדבר על כך וסקוטלנד היוותה השראה עבורו בקולקציות רבות.) אותי זה מאוד מעציב. עוד גאון, גיבור תרבות, שאיבד את דרכו...
Editors Note:
גם לי זה נראה נדוש לכתוב על התאבדותו של אלקסנדר מקווין, אבל כשווירטואוז כמוהו הולך לעולמו ועוד בנסיבות כאלה, אי אפשר להתעלם מכך.
ומה עם העתיד? מעצבים כמו YSL, ג'ין לנוין, ומוסקינו הצליחו להשאיר מאחוריהם מותגי אופנה שהלכו, פרחו ושגשגו גם לאחר מותם. ג'יאני ורסצ'ה, אוזי קלרק הם דוגמאות פחות מוצלחות. בורסצ'ה, עדיין לא הצליחו להתאושש מהאובדן והשפעתו על המותג, עד היום העסקים אינם כרגיל...בימים אלה ממשיך המותג להתמודד עם הקשיים הכלכליים (כעשר שנים) וכך פרסם כי עתיד לפטר כרבע ממספר עובדיו. נקווה שמקווין יזכה לחיים אחרי המוות בזכות המותג שבנה במו ידיו, מעין אנדרטה שכזו ויכנס לפנטיאון המעצבים הגדולים של זמנינו.
5 תגובות:
מרגש כתבת....
עצוב עצוב עצוב... האמת שלא ידעתי שאימו נפטרה שבוע לפני.
זה לא נדוש כלל וכלל, אבידה מאוד גדולה לעולם האופנה והעולם בכלל...
באופן כללי אני מאד אוהבת את כתיבתך
אתה ממש מרתק ובקיא
המון אינפורמציות מעניינות
ובאשר למה שכתבת על אלכסנדר
באמת, כ"כ עצוב
אני כ"כ אוהבת את העיצובים המרהיבים שלו. אין ספק שהוא אבדה עצומה לעולם האופנה...
תודה על שהעשרת אותי
תודה על כל התגובות והפירגון:)
הוסף רשומת תגובה