תמונת פפרצ'י של סורי קרוז נועלת נעלי עקב זהובות הסעירה את טורי הרכילות והשדולות לזכויות הילדים. האם זה ראוי שילדה בת שלוש תנעל נעלי עקב? מה דוחף אם לאפשר לביתה להתלבש כך? ומה הקשר בין זה לנרקיסים?מקור המונח נרקסיזם הוא במיתולוגיה היוונית. נרקיס, לפי המתולוגיה, היה בחור צעיר שהתאהב בבבואה של עצמו כפי שנשתקפה בבריכה. הוא טבע במי הבריכה כשניסה לקפוץ במטרה לחבק את דמותו שנשתקפה במים. לאחר מותו גופתו הפכה לצמח הנרקיס.
הביטוי נרקסיזם, בגלגולו הפסיכולוגי-המודרני, הוא ביטוי פסיכואנליטי (התיאוריה שמונה את השלבים בהתפתחות אישיות האדם לפי פרויד) מורכב ורב משמעויות כשאת עיקר התוכן יצק לתוכו ז. פרויד. ביום יום, אנו משתמשים במונח נרקסיזם כביטוי נרדף להערכה עצמית.אתם בטח שואלים את עצמכם, מה נפלתי עליכם עכשיו עם כל הפסיכולוגיה הזאת "בגרוש" והסיפורים על יוון בעת העתיקה משיעורי הסטוריה בכיתה ה'?!
כבר הרבה זמן שאני מהרהר בסוגיה הקשורה ב"ביבי בלומרס" שפקדה את הגבהות ההוליוודיות המוזהבות באר"הב. כל אותן הכוכבות/הסליבריטאיות/הזמרות/השחקניות (וכו'), שהגיעו לפירקן, לגיל שבו השעון הביולוגי כבר כל כך מצלצל שהוא מתחיל ללכת אחורה... וכך בין לילה נפלונ מהשמיל עטורי הכוכבים מטר של אלפי תינוקות מואושרים שזכו להוולד לנשים העשירות, המשפיעות או המפורסמות בעולם.
ופתאום, נראה כאילו תינוק חדש הוא האקססורי האולטימטיבי "הפוסט מודרני", "פוסט אגוצנטרי" (הרי שזהו יצור ולא נעל שנועלים- ממש ערכי מוסר עליון). קיט מוס, קיטי הולמס, שרה ז'סיקה, בריטני, קריסטינה, ריס ויטרספון ואנג'לינה- והרשימה עוד ארוכה, זרועותיהן של כולן עמוסות בפעוטות קטנטנים.
ולנפשות הקטנטנות והיקרות הללו, יש לספק את הצרכים החומריים שלהם הם ראויים: בגדים, עריסות, עגלות, בקבוקים ושאר פריטים החרכים. לא פעם, אנו נתקלים בתמונת פפרצי של קיטי (A.K.A גב' קרוז) וביתה היקרה סורי לבושות בבגדים תואמים, נעלי בובה אדומות מצופות בלקה, סרט אדום ושקיות תואמות של הרמס. כן קטנה לקטנה וגדולה לגדולה, או להפך, אני כבר התבלבלתי. (הערת שוליים: השם סורי נבחר, כיוון שעל פי בטענת הוריה משמעות המילה היא נסיכה בעיברית, אבל ככל הידוע לי, המשמעות היא "אדם, תושב המדינה סוריה"). גם אנג'לינה נהגה ליקנות לבנה בגדי D&G וליז הרלי היתה נוהגת לטייל עם בנה בעגלה מצופה בזהב (כן!) בשבילי פארק. תיק ההחתלות של ביתה של קיט מוס היה ה"Birkin" של "Hermes" והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.
לפי פרויד, הנאה נרקסיסטית היא הנאה המרוחקת מהנאה פיסית או אינטלקטואלית. זו למעשה השגת הנאה ע"י השקעת כל האנרגיה ב"עצמי", ולא באינטראקציה עם אנשים או חומרים, אח"כ האדם נהנה מעצם הגשמות הנרקסיסטיות. דוגמא לכך היא הורה הרוצה שילדו יהיה הכי טוב בכיתה או ילמד בפקולטה הכי יוקרתית, כך למעשה הוא מגשים את עצמו.
כך, באופן דומה, הילדים המסכנים הללו, שבסך הכל רק קיוו לצמוח בגן ורדים בארמונן המלך- ממש כמו הפרח מהסיפור "הנסיך הקטן", למעשה מהווים לא יותר מאובייקט המשמש למימוש הצרכים הרגשיים/נפשיים המעוותים של ההורים שלהם. קיט מוס הפכה את ביתה לשיבוט של עצמה: התסרוקת, השקיות, הבגדים התואמים מדיור או ארמני, פשוט מעורר בחילה. יש חוקים בעולם כנגד ניצול והזנחה של ילדים, ואני ממש לא בטוח שהמקרה הזה רחוק משם...קשה לי לראות את טובת הילד בכל הסיפור הזה. בתמונות הפפרצ'י, סורי נראת חרדתית, תלותית ומפגינה התנהגות שלא תואמת את גילה (צריך כמובן לזכור, שאלה רק תמונות פפרצ'י ושהסיטואציה בה צולמו אינה טבעית לילדה ומטבעה בוודאי שמשרה הרבה פחד). גם במדינתנו הקטנה והשאפתנית מצליחים להדביק את הפער אחרי ה"דוד סם", ושלל של חנויות ברמת השרון, הרצליה ובכיכר (כיכר המדינה כמובן), מציעים בקבוקים ומוצצים מבית היוצר של "דיור"- Made In Paris, עגלות של "ברברי" ונעלי D&G.סיפור דומה הוא תופעת הכלבים הננסים שעיטרו את זרועותיהן המטופחות של בנות החברה העשירות, שתו מים מינרלים, אכלו עוגות מקונדיטוריות מפונפנות לכבים בלבד וענדו לצווארם מחרוזות פנינים מבית "שאנל". נכון, אז זה היה פתתי, אבל עדין נסבל. על הפיכת ילדים לאובייקט ואמצעי לחיזוק והגשמה עצמית בצורה חומרית ובוטה כל כך, אי אפשר להישאר אדישים.
