יום שבת, 25 בספטמבר 2010

The age of the shoulder

נתחיל מהסוף: ויל וגרייס. עונה 3 פרק 19. ספא. ג'ק וקרן משדלים אשת חברה לעבור ניתוח ניסיוני להחדרת שתלי סיליקון בכתפיים לפני שגב' ווקר עוברת אותו בעצמה. (השניים קראו קודם לכן כי זהו הטרנד הבא בניתוחים הקוסמטיים. שודר ב2001). היום, תודות לקולקציה החדשה של פראדה, אם אי פעם הסדרה תחזור, קרן כבר לא תצטרך לעבור את הפרוצדורה. מוצ'יה, מוצ'ו מוצ'ו גרסיאס!


למרבה ההפתעה, כתפיים הן אלמנט שזוכה להתייחסות מיוחדת באופנה. עד שחשבנו שנפתרנו מכריות הכתפיים והשארנו אותן יחד עם סלסול הפרמננט בשער אי שם בשנות ה80, הן הצליחו להשתחל בחזרה לאופנה בעשור האחרון, החל מלפני 3-4 שנים, כאשר מג'יאלה בחר לתת לכתפיים מתאר מסותת. מאז, מפעלי "כריות הכתפיים" מודים לו כל יום. אין מעצב שלא עשה כתפיים מחודדות, זוויתיות, שפיציות או גיאומטריות. ייתכן והעיסוק הזה בכתף הנשית נועד כדי לאפשר לנשים ליישר קו עם הפיגורה הגברית שמתאפיינת בזוית חדה יותר בין הכתף לזרוע ( כמו נעלי העקב שנועדו לפצות על הגובה או המכנסיים שהולאמו מהארון הגברי למלתחה הנשית).



מוצ'יה פראדה חשה את הצורך הבלתי מובן להתגרות בטעם של הקהל האופנתי וממשיכה לייצר קולקציות שנעות על הגבול הדק שבין חדשנות קונספטואלית מצד אחד לבין כיעור גרוטסקי קשה לעיכול. הקסם של מוצ'יה הוא בכך שהיא תמיד מצליחה לבסוף לגרום לנו לרצות את הפריטים, גם אם היו לנו ספקות לגביהם בהתחלה (ואולי זה האפקט של המגזינים). הקולקציה שהציגה שלשום הייתה רוויה במוטיבים מקסיקנים, רקמות צבעוניות ואלמנטים אקזוטיים אחרים כמו בננות, קופים וכרכובים (האחרון מהארמון, לא מהג'ונגל).

(טעימות מהקולקציה. החליפה השמאלית נראית כאילו עוצבה במטרה שלגב' וינטור יהיה מה ללבוש, מינוס הסומבררו פלוס ענק הקוורצים)


הסילואטה שפתחה את התצוגה והיוותה את הבסיס שהכשיר את הקרקע לקראת הבאות (ואני נזהר שלא לומר זוועות, כיוון שכולנו נלבש את זה בעוד 6 חודשים, או שנה כשזה יגיע לזארה). הצללית הגרפית- קריקטוריסטית קיבלה משנה כוח באמצעות הצבעים העזים של הבגדים, הפלטפורמות המגוחכות וזנבות שועל (אני מזכיר, זו קולקציית קיץ) בצבעים של כתום, פסים של ורוד ולבן וכחול אלקטרי. הן נראו כמו נשות המאפיה, מקובה או דרום איטליה. נשות נוכלים מפוקפקים, אי שם בשלהי שנות ה20 או ה40. אבל אז החלו לשטוף את המסלול הנשים של גוודלה'רה עם הסובררו שלהן, הבגדים המפוספסים, הקופים והבננות. ובדיוק שעברה במוחי המחשבה: "איך אנה וינטור הולכת ללבוש את הבגדים הללו?" הוצגו החליפות הסטנדרטיות יותר בפסים של זפת וסגול.

(לא כתף קרה: הצעת ההגשה של פראדה כוללת זנבות שועל צבעוניים- עכשיו גם לכתף יש אקססורי)


הצללית החדשה של פראדה הייתה בשבילי הבשורה: מחקו את הכתפיים. החצאיות שולבו עם ז'קטים שהתריסו וזעקו במחאה כנגד הכתפיים הזוויתיות. לא עוד כריות. אם בעונה הקודמת התמקדה פראדה בחזה ובגזרת הA הנשית, הרי שהפעם, היו אלה הכתפיים שזוכות להיות מוקד המסמל את הנשיות וצורתן הקעורה הודגשה ללא בושה. פראדה מאתגרת את האסטטיקה האופנתית שלנו. היא מאיצה בנו לשקול לקבל דברים שונים מתוך מאמץ לפרוץ את גבולות הבנאליות. השאפתנות של פראזה לשמור על החוק של גלילאו " Eppur si muove" ("ואף על פי כן נוע תנוע") מעוררת השראה ומצדיקה את כל ההערכה שהיא זוכה לה.

6 תגובות:

Aya Rosen אמר/ה...

קולקציה מעולה! מאוד אהבתי את הניתוח שלך.
הבגדים מזכירים מאוד את "נשים על סף התמוטטות עצבים" של אלמודובר.

Lilya אמר/ה...

בכללי לא אהבתי את הקולקציה. הגדרת בצורה מדוייקת את הדואליות של פראדה, ולפעמים אפילו נדמה לי שהיא מנסה לזלזל בכוונה בכל מה שמוגדר כיפה ואסטתי, מתוך כוונה להתגרות בקליינטים שלה כי היא יודעת מראש שבסופו של דבר כולם כמו תמיד ירכשו. עדיין אני חייבת לציין שאני מתה על התעוזה שלה ועל האומץ ללכת רחוק. כנראה שכשאתה מגיע לרמה גבוהה כ"כ של הכרה, זה כבר לא משנה מה תייצר, כי את השם שלך כבר בנית - אז אתה יכול לעצב באמת מה שבא לך, מבלי להיות תלוי בחוקי האסתטיקה ונורמות.

דוגמנית אמר/ה...

גם אני נבהלתי כשראיתי את התצוגה ואותה שאלה עלתה במוחי - איך אנה תלבש את זה?
ראיתי אותה כמה פעמים בשבוע האופנה של ניו יורק ואני מתקשה לראות אותה חורגת מהמדים הקבועים שלה.
נחכה ונראה.

the eye אמר/ה...

איה,
תודה! לא ראיתי את הסרט אבל אני מבין למה את מתכוונת. זה באמת מזכיר את האסטטיקה שלו והיכולת שלו להעביר מסר על ידי שימוש בלבוש קיצוני ובצבעוניות עזה.

ליה,
גם אני תוהה לעיתים קרובות אם הבדיחה היא עלינו... אבל אני חושב שקודם כל, עבור פראדה, האופנה היא עסק. וכשמדובר בכסף אנשים נזהרים מלעשות שטויות או סיכונים מיותרים. כך שאני בטוח שהיא כן שואלת את עצמה "האם יקנו את זה?". חוץ מזה, האופנה מושתת בדיוק על מעצבים כמוה שדוחקים בטעם שלנו ומניעים קדימה את סגנון הלבוש. אחרת הינו נשארים עם עלי התאנה...

דוגמנית,
גם אני חשבתי את אותו הדבר בדיוק, ולכן הוספתי את האופציה הלבישה עבור אנה (יש שם עוד 2-3 עבורה). אבל אני בטוח שמה שיגיע לחנויות או ישלח לביתה של וינטור, יהיה פחות רדיקלי.
כך לדוגמה, לפני שנה הם קיצצו את העקבים בנעליים שהגיעו לחנויות כיוון שאפילו הדוגמניות לא יכלו ללכת בהן בלי ליפול כל הזמן.

BaliTLV@gmail.com אמר/ה...

היי

הבלוג שלך מצויין! אתה עוסק באופנה בצורה הכי מעמיקה שאפשר למצוא פה בארץ. למעשה אני מעריכה מאוד את הרמה של ההתעסקות, שהיא יוצאת דופן גם אל מול בלוגים בחו"ל.
אני מתפלאה שהבלוג שלך לא מפוצץ בתגובות... בלוג כזה צריך להיות אבן יסוד בברנז'ת האופנה הישראלית.
הדבר היחיד שמפריע לי בכתיבה שלך הוא טעויות ההדפסה וטעויות הכתיב. אני חושבת שהגהה תיקח את הכתיבה שלך למקום הראוי לתוכן שלה.

זהו ככה ממני.

the eye אמר/ה...

תודה רבה!!!
את צודקת.
זה מאוד לא מקצועי מה שהולך פה מבחינת הכתיב...
אני אנסה לחשוב איך אני מטפל "בפדיחה" הזו אחת ולתמיד...