TOM FORD, תפסיק להתעסק עם גברים, בוא תעצב לנשים.

תום פורד ידוע בעיקר בזכות מתיחת הפנים שעבר בחסותו בית האופנה האיטלקי גוצ'י. פורד, יליד טקסס, בוגר לימודי ארכיטקטורה, ה IT BOY שנהג לבלות בסטודיו 54, מי שהושפע רבות מסגנון עשירי דלאס והסקס אפיל של חיי הלילה בניו יורק, יישם את כל אלה בגוצי. החזיר את היוקרה שאיבד המותג המזדקן והפך אותו לסקסי וחלקלק, מלא באפיל יוקרתי כזה שמקרין חיוניות ועושר, ממש כמו פורד עצמו. ב2001, הוא אף חתף את תפקיד המנהל האומנותי בבית YSL מידיו של אלבר אלבז, לאחר שהמותג נרכש ע"י קבוצת גוצי ב99. אלבז, עבד שם כשנה והציג 3 קולקציות שלא הוטירו חותם בזכרון האופנתי הקולקטיבי ולא סולח לפורד על כך עד היום.
סגנונו הפרווקטיבי, עושר הפרוות, הקטיפה והמשי בהם השתמש, הפרסומות הפרובוקטיביות והנועזות שייצר (שצועקות עד היום "סקס סקס סקס לא משנה עם מי, העיקר שיהיה..."), התצוגות המרגשות והטעם המשובח שלו הפכו אותו ואת כל מה שנגע בו למכרה זהב. אחרי שחולל מהפכות, והפך לכוכב הזוהר בשמי עולם האופנה, פורד החליט ללכת ולהאיר את אור הכוכבים שלו במקום אחר, הוליווד. ברגע שחש כי לא נותר לו מה לחדש ואין עוד מסר שברצונו להעביר באמצעות עיצוב בגדיו, פנה לבימוי והפקת סרטים (ע"ע A SINGLE MAN). בדרך, הוא הצליח להמציא מחדש את עולם בגדי המותרות הגבריים, כשיצר ליין של בגדי גברים יוקרתי (ובעיקר יקר) העונה לקוד "בלק טיי". בנוסף, קו המשקפיים, הבשמים והשפתונים שיצר, כחלק מהרצון הבולט לעשות כסף (הרבה ומהר), הפכו להצלחה מסחררת בכל העולם.

(הליפסטיק החדש של פורד הוא הדבר הכי חם שיש כעט בתעשיית הטיפוח! רק תסתכלו על העיצוב הסקסי של המוצר. אחחח)

אבל כל זה לא הספיק כדי להכיל את הרעב של עולם האופנה, שעמדו דקת דומיה והזילו דמעות רבות בסוף תצוגת הפרידה שלו מגוצ'י וYSL. הצורך בדיוק החד שאפיין את דגמי בגדי הנשים בעיצובו, האסטטיקה האייקונית המזוהה איתו והאפיל המצמרר הותירו את כולנו עם טעם של עוד בפה ותקווה עמוקה בלב כי "יום אחד הוא עוד יחזור".
פורד עצמו הבטיח בראיונות רבים כי יחזור כאשר יהיה לו מה לומר בקו נשי. וכנראה שהרגע לו כולנו חיכינו יותר קרוב מאשר אנו יכולים לתאר. בחודש שעבר, פורסם ע"י אתר התעשייה WWD כי פורד גייס את קרליין טיקסייר, מעצבת קו בגדי הנשים של ז'יבנשי, והמעצב פאולו קופולה, שהיה מעצב האביזרים (אקססוריז) עבור אלכסנדר מקווין.
מסתמן כי ניסיונות אלה הם חלק מהתהליכים בהנחת היסודות בהקמת קו הנשים המיוחל שעתיד לעלות בקרוב מאוד.

(הקולקציה האחרונה של פורד לגוצ'י, חורף 2004. חליפת הקטיפה הכחולה מופיעה במוזיאון V&A בלונדון וגם באלבום התמונות שלי)

ונשאלת השאלה האם באמת דרוש עוד מותג בגדי נשים שיישא בראשו את דגל "המעצב המוכשר שבית האופנה שעיצב בו קטן עליו"? ואולי מותב שיחזור שוב לגוצ'י ויציל שוב במעין מהלך של "דה זה וו" את בית האופנה הזה, שהספיק לאבד את קסמיו ולהפוך למחסן טרנדים יבש ונטול כל קסם או שיק. אלכסנדרה פקנטי ופרידה ג'יאניני "שהופקדו עם המפתחות" הצליחו להירדם בשמירה ולהרדים בדרך גם אותי כמו גם את כל קהל המעריצים הישנים של בית האופנה שהפך לחביב על הנובורישים תאבי הראוותנות לעושרם הרעבים לנפנף בסגנון לבושם וטעמם הזול. כל זאת רב ב6 שנות היעדרותו של פורד.
מה יוביל העתיד לתום פורד אינני יודע. לגבי גוצ'י- אני בטוח כי תנאי הסלקציה והתחרותיות בעולם האופנה של היום לא מותירים לו מקום בצורה בה מתנהל כיום. אופיו המשעמם והמסחרי הביאו עליו את הגולל. האם טום פורד יצליח לעמוד בציפיות מעריציו ולהתעלות על חסד נעוריו, הקסמים והנפלאות שחולל בגוצ'י וYSL? כל זאת ועוד בפרקים הבאים של "געגועים לטופ פורד"...