בשנים האחרונות הפכה רוסיה, ובעיקר ביתתה- מוסקווה למעצמה בתחום המותרות והיוקרה. בשונה מבירות העולם, המאופינות בבגדים מתוצרת מקומית, והמון גאווה לאומית, רוסיה מעדיפה לצרוך את הפריטים שמגיעים מעבר ליים. החברה הרוסית סובלת מפערי מעמדות עצומים. אם בעבר שמענו על תורים ארוכים במרכולים בהמתנה ללחם ומוצרי בסיס, בעוד שמתעשרים חדשים ואוליגרכים צצים ומתעשרים מיום ליום.
רוסיה אכן מבססת את כוחה כמעצמת צריכה של אופנה. כל המעצבים הגדולים כדוגמת פראדה, גוצי, YSL, לואי ויטון ועוד רבים אחרים מחזרים אחרי הלקוחות הרוסים ופותחים במוסקבה חנויות ענק- דבר שלא היה קיים של עד לפני כשלוש שנים.
גם המגזין "ווג" החל לפני 10 שנים להדפיס מהדורה שנערכת במקום בשפה הרוסית, בניצוחה של העורכת המקומית Aliona Doletskaya , שזוכה לסיקור רב בתקשורת העולמית (היו אפילו שמועות שהיא תירש את מקומה של אנה וינטור בווג האמריקאי). אם בשעת הקמתו היה המגזין כקשיים כלכלים, ונלחם על כל מפרסם, הרי שהיום הוא משגשג ופורח כאילו היה מובן מאיליו. עורכי המגזינים הרוסיים זוכים לשבת בשורות הראשונות בתצוגות האופנה בפרס ומילאנו בעוד שלפני 10 שנים הם בכלל לא היו מוזמנים אליהם. לא במקרה ערך העיתון אינטרנשיונל הרולד טריביון את ועידת המותרות השנתית שלו במוסקווה (הועידה כוללת מפגש של כל העילית בתחום היוקרה והמותרות, כולל לקוחות מועדפים וכרטיס עולה $50,000 ).
נשות האוליגרכים הופכות למחוזרות ומוערצות בכל העולם, ממש כמו הסליבריטאים, הן זוכות לבגדים חינם, מוזמנות לתצוגות באופן אישי ע"י המעצבים וכו'. לכן, לא מהנמנע היה שבתי האופנה יחלו להוציא קולקציות המתחנפות וקורצות לקהל הרוסי. ואכן תצוגת האופנה "פרה חורף 2009-2010" של שאנל, עוצבה באופן גס ובולט בהשראת הממלכה הרוסית. הצבעים ששלטו בקולקציה היו אדום, שחור ולבן, ובדגמים שולבו עיתורים בולטים ברקמות זהב, פנינים, אבני חן וקריסטלים. בלטו גם כיתרים ברוח התקופה הביזנטית ומגפי הקוזאקים השחורים וסיכות הדש בנוסח איתורי גבורה שעיתרו את מעילי הגברים. כובעי פרווה ותיקים בלק אדום מבריק- שהזכירו את יצירותיו של פברזה' היו מן הסממנים המקשרים את הקולקציה לקיסרות והאצולה הרוסית.
רוסיה אכן מבססת את כוחה כמעצמת צריכה של אופנה. כל המעצבים הגדולים כדוגמת פראדה, גוצי, YSL, לואי ויטון ועוד רבים אחרים מחזרים אחרי הלקוחות הרוסים ופותחים במוסקבה חנויות ענק- דבר שלא היה קיים של עד לפני כשלוש שנים.
גם המגזין "ווג" החל לפני 10 שנים להדפיס מהדורה שנערכת במקום בשפה הרוסית, בניצוחה של העורכת המקומית Aliona Doletskaya , שזוכה לסיקור רב בתקשורת העולמית (היו אפילו שמועות שהיא תירש את מקומה של אנה וינטור בווג האמריקאי). אם בשעת הקמתו היה המגזין כקשיים כלכלים, ונלחם על כל מפרסם, הרי שהיום הוא משגשג ופורח כאילו היה מובן מאיליו. עורכי המגזינים הרוסיים זוכים לשבת בשורות הראשונות בתצוגות האופנה בפרס ומילאנו בעוד שלפני 10 שנים הם בכלל לא היו מוזמנים אליהם. לא במקרה ערך העיתון אינטרנשיונל הרולד טריביון את ועידת המותרות השנתית שלו במוסקווה (הועידה כוללת מפגש של כל העילית בתחום היוקרה והמותרות, כולל לקוחות מועדפים וכרטיס עולה $50,000 ).
נשות האוליגרכים הופכות למחוזרות ומוערצות בכל העולם, ממש כמו הסליבריטאים, הן זוכות לבגדים חינם, מוזמנות לתצוגות באופן אישי ע"י המעצבים וכו'. לכן, לא מהנמנע היה שבתי האופנה יחלו להוציא קולקציות המתחנפות וקורצות לקהל הרוסי. ואכן תצוגת האופנה "פרה חורף 2009-2010" של שאנל, עוצבה באופן גס ובולט בהשראת הממלכה הרוסית. הצבעים ששלטו בקולקציה היו אדום, שחור ולבן, ובדגמים שולבו עיתורים בולטים ברקמות זהב, פנינים, אבני חן וקריסטלים. בלטו גם כיתרים ברוח התקופה הביזנטית ומגפי הקוזאקים השחורים וסיכות הדש בנוסח איתורי גבורה שעיתרו את מעילי הגברים. כובעי פרווה ותיקים בלק אדום מבריק- שהזכירו את יצירותיו של פברזה' היו מן הסממנים המקשרים את הקולקציה לקיסרות והאצולה הרוסית.
***עדכון: המוזאון הלונדוני "ויקטוריה ואלברט" יפתח תערוכה ובה יוצגו פרטי לבוש מתקופת הצאר הרוסי. עוד עדות להתעצמות הטרנד "הסובייטי".
2 תגובות:
פוסט טוב.
אני אשמח לעוד תמונות בפעם הבאה.(:
אצלנו לא נשאר לאן לרדת...
הוסף רשומת תגובה