יום ראשון, 22 ביולי 2012

הטלנובלה לבית ורסצ'ה - 15 שנה למותו של המעצב האגדי ג'יאני ורסצ'ה

בשבוע שעבר מלאו 15 שנים לרצח המסתורי של מעצב העל ג'יאני ורסצה. בני משפחה וחברים קרובים, בניהם כמה סלבריטאים מעולם הקולנוע ותעשיית האופנה שזהותם לא נחשפה, ציינו את התאריך באירוע פרטי. אחותו, דונטלה ורסצ'ה, ששמשה לו כמוזה וכיום, ממשיכת דרכו כמעצבת הראשית של המותג הנושא את שמו, נשאה דברים לזכרו בנוכחות ביתה, אלגרה ורסצ'ה ואחיה סנטו. כשבועיים קודם לכן, הציגה דונטלה את תצוגת ההוט קוטור של המותג במלון הריץ' בפעם הראשונה מאז מותו, שם הציג ג'יאני את תצוגות האופנה האחרונה שלו, שהייתה ראוותניות לא פחות מקודמותיה ובכיכובן של דוגמניות על כדוגמת נעומי קמפבל, קלאודיה שיפר, לינדה אוונג'ליסטה, סינדי קרופורד וקרלה ברוני (הרבה לפני שהייתה האישה הראשונה של צרפת).

("מבזק מיוחד": ככה זה נשמע בזמן אמת...)

ב15 ליולי 1997 (כשהיה רק בן 50), נמצא ג'יאני בפתח אחוזתו אשר במיאמי ביץ', לוס אנג'לס; שרוע על מדרגות הכניסה שהיו מגואלות בדם לאחר שנורה למוות. מספר צעדים ממנו נמצאה יונה לבנה שספגה גם היא את הכדור ועיתון (אותו יצא לקנות יחד עם הקפה כפי שהיה נוהג מדי בוקר). היונה חלפה כנראה בנתיב הקליעה שירה הרוצח וספגה אותו גם היא. סיבת הרצח נותרה עלומה עד היום: ההנחה הרווחת בתחילה הייתה, כי ג'יאני נרצח בעקבות חובו למאפיה האיטלקית. אולם השמועות הופרכו מהר מאוד, לאחר שהתגלתה זהותו של הרוצח, אנדרו פיליפ קונאן, בן 27, שהיה נער שעשועים פסיכופט, שרצח בנוסף לג'יאני לפחות ארבעה גברים נוספים. המניעים לרצח טרם פוענחו; בין ההשערות שעלו הייתה הקנאה לג'יאני בהיותו "גיי אייקון" או רומן נכזב שאולי ניהל עימו (כפי שניהל עם שאר הגברים שרצח). קונן התאבד בעצמו כשבוע לאחר הרצח.

(התצוגה האחרונה של ג'יאני הוצגה כשבועיים לפני מתו, הוט קוטור חורף 1997/8)

טקס ההשכבה של ג'יאני היה ההלוויה האופנתית והמסוגננת ביותר מבין הלוויות מעצבי האופנה שחיו בתקופתי. הסטייל האלגנטי והמוקפד של האורחים והפרופיל הגבוהה שלהם, הפכו את אירוע זה לעילוי אופנתי מבחינתי. שמלות שיפט שחורות וחצאיות עיפרון וג'קטים מוייטים שולבו עם תיקי הקרוקו ואבזמי הזהב של ורסצ'ה או נעלי סטילטו עם שפיץ אופנתי. יותר מהלווייתו של ג'יאנפרנקו פרה האיטלקי (שמת משווץ ב2007), או מהתווייתו של איב סאן לורן הצרפתי(שמת בנסיבות מוזרות ב2008) ואפילו יותר מההלוויה של אלכסנדר מקווין (שהתאבד ב2010), זו של גיאנני התעלתה על כולם, במותו כמו בחייו. בין האורחים שנכחו בהלווייתו של ג'יאני ורסצ'ה, נמנו אלטון ג'ון ובן זוגו, דיוויד פרניש, הנסיכה דיאנה, שהייתה לקוחה וחברה נאמנה ונהרגה בעצמה חודש וחצי בדיוק לאחר רציחתו של ג'יאני. דוגמניות העל שנהגו לצעוד עבור ג'יאני, כמו קייט מוס, קרלה ברוני, אווה הרציגובה, ונעומי קמפבל, הגיעו גם הן לחלוק כבוד אחרון בשמלות ומשקפי שמש שחורים, בדומה לבכירים בעולם האופנה, כמו פרנקה סזני, עורכת הווג האיטלקי, אנדרה ליאון טלי מהווג האמריקאי, קרל לגרפלד, ג'יאורג'יו ארמני, ג'יאנפרנקו פרה, ולנטינו וסלבריטאים שהיו גם חברים קרובים, כדוגמת סטינג ורעייתו טרודי או הכוכבת אליזבת' הרלי.

(העיתון שג'יאני היה חייב לראות- ככה זה נראה ב"ניו יורק טיימס" של היום שאחרי ההלוויה)

לאחר הרצח, ירשה דונטלה את משרת המעצבת הראשית ועוד 30 אחוזים מנתחי המניות של החברה, הסיבה לכך היא ריב אליו נקלעו השניים טרם מותו של ג'יאני שבעקבותו החליט לשנות את סעיפי הירושה בצוואתו. אחייניו, שני ילדיה של דונטלה (מהנישואים לדוגמן האמריקאי פול בק) ושתי בנותיו של סנטו, היו קרובים לג'יאני בחייו יותר מכל נפש אחרת. למעשה, הוא גידל והתייחס אליהם כאילו היו ילדיו שלו. בצוואתו, הורה ג'יאני להעניק לאחייניתו אלגרה, ביתה של דונטלה, את החלק הארי מהאימפריה שבנה: 50 אחוזים בחברה (שהפכו לביליון דולרים ב2004 כאשר הגיעה לגיל 18), את אחוזתו האיטלקית באגם קומו ודירת פאר במנהטן. אלגרה, הסובלת מאנורקסיה ותת תזונה במשך שנים, בחרה עד לא מזמן להתרחק מעולם האופנה ומאימה (איתה הייתה מסוכסכת גם כן) וללמוד דרמה בארה"ב. לאחרונה, היא חזרה לחיק משפחתה ואף עיצבה יחד עם אימה את קולקציית הקוטור האחרונה שהוצגה בפאריז. אחיה של אלגרה, דני, קיבל את אוסף יצירות האומנות המפואר של ג'יאני. מדובר בירושה צנועה, אך כלכלית ואטרקטיבית לא פחות, שהוערכה במאות מיליוני דולרים (ורובה כבר הספיק להימכר). סנטו, האח הנוסף, זכה ל 20 האחוזים הנותרים וממלא כיום תפקיד ניהולי בחברה. אנטוניו דאמיקו, דוגמן עבר והמאהב של ג'יאני במשך 15 שנה עד למותו, זכה לכתף קרה ושתיקה רמה מצד המשפחה, אולי בגלל הפנסיה החודשית בסך 26 אלף הדולרים שהותיר לו אהובו המנוח והזכות לבחור כל אחת מאחוזותיו המפוארות (מיותר לציין כי ג'יאני היה בעל טעם עשיר ורהבתני).

לצפיה בסרט דוקומנטרי העוסק בנושא, ליחצו על הלינק.

(פורטרטים משפחתיים)

הפוסט נכתב בהמשך לפינה שלי בפרק מספר 44 של התוכנית "פאשן.נט", ערוץ האופנה הישראלי.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

עוד פוסט מסקרן, תודה על הקישור לסרט!
anna

Blonde Bleach אמר/ה...

תמיד לומדת ממך.

the eye אמר/ה...

אנה, תודה!
ספרי לי אם נהנית מהסרט.

סיוון,
תודה דרלינג!
העונג הוא כולו שלי :)