יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

שמחת כלה

במשך כמה שבועות עיני העולם כולו היו נשואות לעבר צ'לסי קלינטון ורבים היא אחוזים בסקרנות וציפייה באשר לשמלת הכלה שתבחר. טוב, אולי העיסוק בזוטות ובאינפורמציה חסרת חשיבות ונטולת תועלת היא מהפריבילגיות של חיים בעולם המערבי, הרי אפילו לא מדובר ב"סטייל אייקון" או פרסונה שלא יורדת מהכותרות, אלה סתם הבת של זה שהיה נשיא פרו ישראלי שתי קדנציות וזו שהפסידה לאחר, כהה עור. אולי הסיבה לעניין הלא פרופורציוני הזה בצ'לסי ובשמלת הכלה שלה-הוא הצורך במעט ניצוצות של זוהר ישן וטוב. הרצון לטבל את שגרת חיינו המונוטונית "והארצית" בזוהר כוכבים או רסיסי תהילה של אחרים שיסיטו את תשומת הלב מ99.95% הלחות וחום הכבשנים הלוהט.
(השמלה: "אוי הברוך", לפחות החתן כשר למהדרין!)

אך למרבה הצער, אולם לא למרבה ההפתעה, השמלה שנבחרה הייתה מאכזבת. למרות שדובר בעבר על אוסקר דה לה רנטה כמעצב המיוחל שיזכה לעצב את השמלה, הייתה זו ורה וונג שקיבלה את הכבוד. התוצאה,:"לא משהו", וזה כי אני נדיב. בעצם לא יותר מעניין משמלה שהייתה לובשת גיבורת דור נטולת קבלות או רזומה אופנתי שהוכתר בסמיכות לאירוע.
האמת, השמועות על דה לה רנטה, לא היו הגיוניות. הרי שהמעצב, יליד הרפובליקה הדומניקנית, עיצב את שמלת הכלה של ביתו של בוש, ג'ינה, ולורה ידועה כלקוחה קבועה של המעצב הנודע. יותר מזה, כאשר הצטלמה הילרי קלינטון לווג האמריקאי לפני כמה שנים, ביקשה אנה וינטור מהעצב שיואיל לתפור לה שתי חליפות, בעוד שכאשר גב' בוש זכתה למעמד, היא באה עם המלתחה שלו מהבית.

(איך אפשר להתחרות? שווה הגדלה)


ואם כבר בחתונות עסקינן, הציפייה לאירוע הזכירה לי כמה חתונות שנצרבו בתודעה הקולקטיבית ומשיכות להשרות כלות בבחירת השמלה שלהן עד היום. הראשונה, גרייס קלי, שנישאה לנסיך רניה, ב1956, לבושה בשמלה שעוצבה ע"י הלן רוס, שהיה אז המעצב הראשי של אולפני MGM. היה שם הכל: כוכבת הוליוודית אמיתית, נסיך והרבה עושר ואני מקווה שגם אושר. כשמדברים על נסיכות, אי אפשר שלא להזכיר את הנסיכה דיאנה, שנישאה לנסיך (אמא רדי מהווריד, את מגדילה לי את האוזניים) צ'רלס ב1981, בחתונה שנראה ששמו של "דיסני" היה חתום עליה. כתפיים נפוחות, טפטה משובחת שובל אימתני של 8 מטר וכתר זהב לבן משובץ יהלומים היו הפרטים שהפכו את החתונה הזו "לסיפור מהאגדות". המעטה המושלם להסתרת הבולמיה והיחסים המקרטעים של השניים, בועה מלכותית ואלגנטית שהונצחה על שלל ספלי קפה בבריטניה.


את שמלת החתונה של אודרי הפבורן (1954), עיצב בלמן, בכבודו ובעצמו, דבר שהפתיעה אותי על רקע נאמנותה להובר דה ג'יבנשי על הסט. שנה קודם לכן, נישאה ג'קי קנדי לJ.F.K בשמלת טפטה משי בצבע שנהב של אן לאוי עם מפתח רחב חושף עצמות קולר ושרשרת פנינים במראה אריסטוקראטי. כשביאנקה נישאה למיק ג'גר, היא בחרה שלא להיכנע לנוחות שבבנאליות ולבשה חליפת חצאית בעיצובו של YSL יחד עם כובע לבן ורחב שוליים מתחת להינומה. כיאה לרעיית כוכב רוק עתידית, ההתפשרות על "השכיח" לא באה בחשבון. מלניה קנוס, היא אולי לא נסיכה וגם לא כוכבת רוק, אבל גם לא בחורה מקופחת. הדוגמנית הסלובנית נישאה לדונלד טראמפ בשמלת טפט מעוטרת מקולקציית ההוט קוטור שעיצב ג'ון גליאנו לכריסטיאן דיור ב2005. מלניה נעזרה בשלי זינגר ואנדרי ליאון טלי בבחירת השמלה שבה היא הופיעה אח"כ גם בווג. השמלה עשתה היסטוריה לא רק בזכות היופי שלה אלא גם בזכות המאמצים שהושקעו כדי לנקות אותה אחרי כל ההילולות. אתם מוזמנים להתרשם.

4 תגובות:

Honey B אמר/ה...

פוסט מצויין.
רק תשובה אחת לתהייה שהעלית: גרייס קלי היתה אומללה בנישואים האלה, זה כבר די ידוע. אם גם נראתה די אומללה בחתונה. כאילו הכריחו אותה לעשות את זה. משהו לא ברור קרה שם בסיפור החתונה / זוגיות הזו.

the eye אמר/ה...

את חושבת שמכרו אותה בישביל גמל או משהו כזה? רנייה לא הייתה בחירת ליבה שלה?
טוב נו, צרות של נסיכות...

Unknown אמר/ה...

עוד פוסט מצוין...
עלית על שתי נקודות שמאוד התחברתי אליהן. 1. האייקון אופנה שלי מאז ומתמיד זאת אודרי הפבורן. הלבוד והאישיות שלה הפכו אותה לאייקוןאופנה נצחי ורלוונטי תמיד.
2. השמלה של צ'לסי.. מאוד חיכיתי לראות את השמלה והתאכזבתי, עשית חתונה ב3 מליון דולר וזה מה שהבאת בסוף ? מאכזב !

אבל מניסיוני אני יודעת שמתכננים את הדבר הטוב והיפה ביותר אז אתה לפעמים בדרך נשרף מהלהבה של עצמך.
בדצמבר האחרון התחתנתי באבניו בחתונה נוצצת עם שתי שמלות ובגלל ששמעתי לעצות של כאילו מומחים אני עד היום לא שלמה עם החלטות שקיבלתי (במיוחד בעניין השיער (אם תרצה אני ירחיב לך בפרטנות בפרטי :-)...
אז חזרה לצ'לסי :-) אולי בברית מילה של הבן שלה היא תפצה אתנו בשמלה עם יותר מעוף ...

marjorie morningstar אמר/ה...

נראה לי שהחגורה זה מה שעושה DOWNGRADE לשמלה של צ'לסי- היא פשוט יוצרת תחושה שהשמלה לא בדיוק מתאימה לה, ובדקה ה90 נזכרו לפתור את זה עם חגורה.
וראבק, זה לא שמלה מדוכן באלנבי, אז ראוי שהגזרה תהיה מושלמת מראש.

לשאר המודלים לחיקוי שהבאת כאן לא כלכך התחברתי, הן מוגזמות לטעמי. חוץ מג'קי כמובן- לאישה יש סטייל אלמותי.