...בתוך נייר עיתון

הרבה הכנות קדמו את הצילומים שליוו את כתבת הנושא על טל בקרקוביץ "בישראל היום". לאחר שנתבקשתי על ידי הסוכנות של ברקוביץ', יולי, להלביש את טל לצילומים, התחלתי ב"איסופים" קדחתניים. הציפיות היו גבוהות, אך התוצאה שהופיע בעיתון הזרוק על המדרכות כמו סמרטוט אדום, הייתה מלהיבה פחות...

(אודרי הפבורן כהשראה, שמלה של לנוון מקוקציית חורף 2008. על הקולב :שמלה של לולו ליאם "בנות", שרשרת "אמארו", נעל של "אלדו" והשער הידוע לשמצה ב"ישראל היום").

ראשית פקדתי את הכיכר (כיכר המדינה), שם מצאתי את "הסט המנומר": שמלה מנומרת, חצאית מנומרת שהייתה אמורה להלבש עם ג'קט בסגנון טרנץ' שנתן צללית של ה"ניו לוק" אליבה דה דיור וסגנון ספארי של YSL. שרשרת פנינים שלבשה ג'קי אונסיס- גם היא נמצאה באותו הבוטיק, ג'ררד דראל. משם המשכתי לזארה, שם אספתי חצאית פרחונית דמויית שיפון, גופיות לייקרה בצבעים של ורוד ומגנטה ומעיל עור קצר. השילוב בין הקלילות הפסטלית והאוריריות של החצאית מציגים קונטרסט ומשלימים זה את זה במידה מסויימת. שלושה זוגות נעליים גם הם עזבו את זארה לכמה ימים.בטופשופ, אספתי חצאית טול, בגד גוף מתחרה ורודה, 2 בגדי גוף נוספים שתאמו לג'ינס סקיני ומכנסון קצרצר מעוטר נקודות פולקה ומכנסונים פירחוניים. את הכל השלמתי בנעלי עקב שחורות (העתק של כריסטיאן לבוטון) ושמלה שחורה שהדיפה ניחוח של אלבר אלבז אך הייתה שיכת ל"בנות" של לולו ליאם. האקססוריז: מינימליזם, שרשרת ברוקאית מ"אמארו".

(נפלו בעריכה)

אחרי כל ההתרוצצויות שנמשכו יום שלם, הכל נפל בעריכה (אין כסף ואין מקום) פרט לשני מראות: האחד, שזכה להופיעה בשער השני במוסף סוף השבוע של העיתון, היה "מראה אודרי הופבורן". הפעם, לא בנוסח ג'יבנשי (שהיה חבר קרוב של הפבורן) אלא ברוח לנוון- עם מעט וולגריות פריזאית המלווה בחן אלגנטי. את השרשרת שהוסיפה אדג' לשמלה הקוקטית ענדתי לברקוביץ הפוך. המאפר העקשן סירב לצבוע את שפתיה בצבע דובדבן עמוק, והלך על פוקסיה שזופה. את יכולות עיצוב השיער שלו החלטתי שלא להעמיד למבחן, וביקשתי את התספורת הקלאסית והפשוטה ביותר בספר.

(האם ההשראה באמת הייתה רחוקה מהתוצר הסופי? תמונה ששווה הגדלה...)

המראה השני (שצולם ראשון) היה מראה בריג'ית בורדו. בגד גוף ורוד עם הדפס לב אפור ומכנסוני ג'ינס מנוקדים- היו הסט הנלבש. הסגנון: בריג'יט בורדו. גם הפעם, מיומנותו של הספר/המאפר הותירה אותנו עם מראה "הבופון של אולמי בון בון"- פן מיושן שמיקי בוגנים הדביק לכל כלה לפני שנתיים ואיפור כבד שהסתיר את כל הנמשים שברקוביץ ביקשה להשאיר. ברקוביץ עצמה, עם כל האהבה שלי אליה, לא צריכה לעשות שום מאמץ מיוחד כדי להיראות כמו חתולת מין על גג פח לוהט או הבת העסיסית של השכן- הוסיפה גם היא מ"קסמיה" לתמונה שקיבלה את אופי משל עצמה...
מרוצה, לא נשארתי. השער השני הציל את כבודי האבוד, אותו כבוד שברור היה כי ידרשו עבודות שיקום נמרצות כדי להחזירו (לא היה שער ראשי כי הגברת מצטלמת לשער של לאשה, ובעולם של ראשוניות, בלעדיות ושאר "בולשיט", אין מקום כפילויות). מקווה שאזכה להתנסויותת נוספות ומוצלחת יותר!