האנשים שגילם מעל שישים כיום, היו אלה שחיו את שנות השישים בצעירותם. בשיא פריחתם היה להם העונג לחוות את אחד העשורים שקידש יותר מכל את ההופעה החיצונית: הלבוש היה מוקפד ומסעיר בשל מכלול הסגנונות המעניינים שהופיעו אז באופנה ומשטריי הטיפוח ועיצוב השיער היו חלק מהשגרה היום יומית. אולי בעקבות האופוריה של החיים אחרי עשור ללא מלחמות עולם.
האם זה אומר שאז היה יותר טוב מהיום? התבוננות לעבר מסתמכת על זיכרון, שאצל רובינו הוא דיי סלקטיבי. מתוך צורך הישרדותי, המוח האנושי נוטה להטמיע את הזיכרונות הטובים ולהבליע או לטשטש את הזיכרונות הפחות נעימים, אחרת איך נמשיך הלאה? כאשר אנו מסתכלים על תקופות קשות ברטרוספקטיבה, נראה לנו שלא היה נורא כל כך... האופנה של היום יותר מרגשת, מאתגרת, מתפתחת וסוחפת מאי פעם. מגוון הסגנונות והתהליכים הייחודיים לתקופה של העשור הראשון בשנות האלפיים ומשפיעים כמובן על האופנה, הם שהופכים אותה לכזו.
(תמונות מהבלוג של מר. מורט)
בלוגים הם מדיה חדשה יחסית שקמה וכמוה העניין ההולך וגובר בלבוש של האנשים היום יומיים שהולכים לידינו ברחוב. שני בלוגים נושקים לנושא העבר בהווה: הראשון, מר מורט, הנכתב ע"י מרדכי רובינשטיין, שנהנה לצלם את ההולכים ברחוב ומתייחס ללבושם בבלוג שלו. בשאר שעות היום, הוא עובד עם אנדי ספייד. הבלוג עוסק בסגנון הלבוש הניו יורקי שהוא מעיין תמהיל של סגנון פרפי מחוספס המורכב מבגדי פועלים או "חוטבי עצים" והשפעות אינדיאנים- חולצות פלאנל משובצות וסוודרים של ראלף לורן. רובינשטיין, מצלם לעיתים רבות אנשים מבוגרים ומבליט את הדגש שהם מעניקים לפרטים הקטנים במראה שלהם. הוא מעריץ בדי צמר עם דוגמאות פפיטה, שבצות או שיני מסור ואוהב נעליים ישנות עם "אופי" או תכשיטי זהב בסגנון ארט דקו ונובו.
(תמונות מהבלוג "גיל מתקדם")
הבלוג השני, Advanced Style, של ארי סט כהן, מצלם רק אנשים מעל גיל שישים. מדי פעם אפשר לתפוס קצת מרוח החיים שלהם ותשוקתם לעיצוב, אומנות ואופנה בסרטוני הוידיאו שהוא מעלה לבלוג שלו. רוב הנשים בבלוג עונות לשמות עם צליל יהודי (כמו שושנה או ציפורה) כולן בעלות סגנון אקסצנטרי אך בעלות מזג חמים ומסביר פנים. האאוטפיטים של מצולמיו של כהן, מתאפיינים בצבעוניות עזה ושילובים נועזים- דבר שנכון לסגנון הלבוש של הרבה מבוגרים. יתכן והבחירה בסגנון זה היא הנסיון של הלובש אותם למשוך תשומת לב, מעין זעקה להחזיר את חדוות בנעורים שאבדה (אופציה נוספת יכולה להיות איפור כבד וכו').
( אנה פיאג'י, גב' רמיסוני, קרל לגרפלד, איריס אפפל)
בל נשכח, שרוב אושיות האופנה בצמרת הן אינן פרגיות צעירות, גרייס קודינגטון, אנה פיאג'י, קרל לגרפלד גם הם דוגמאות לאנסים עם סטייל בגיל מתקדם. תענוג להרחיב אופקים ולהתבונן באנשים מבוגרים לשם שינוי, מתוך הכבוד הראוי להם והניסיון להבין את הסגנון והפרספקטיבה שלהם לעולם בו הם חיים: עולם המקדש את הנעורים ובז לזקנה והופך את המבוגרים לכל כך לא רלוונטיים. הבלוגים הללו הם הוכחה שלגיל אין שום משמעות.
2 תגובות:
אני לא מאמינה שגנבת לי את הלינקים!
סתם, אלה בלוגים מדהימים שאני מאוד אוהבת לקרוא ולהתפעל מהכישרון של האנשים האלה. אני חושבת שזה באמת כי הם מפעם ופעם ידעו להתלבש.
אנשים מבוגרים באמת חוו המון אופנות, ואפילו אופנות שחזרו על עצמן, ואלה שמודעים ומתעניינים זיקקו מתוך זה את מה שהם הכי אוהבים. אני מאוד אוהבת לראות אותם ברחוב, ומעכשיו גם בלינקים ששמת...
הוסף רשומת תגובה