כשהיתי בבית ספר יסודי, הינו אוכלים את ארוחת ה-10 ביחד עם כל הכיתה, ישובים. היה עלינו להביא סנדוויץ, עטוף במפית וארוז בשקית נילון, מפית מבד, עליה אנו אוכלים, ולדאוג לציפורנים קצוצות. כל יום בדקו שאנו אכן ממלאים אחר כל הדרישות, והיו אפילו תורנים מיוחדים לזה. (אני יודע שזה נישמע כאילו גרתי בגרמניה המיזרחית, אבל זה היה ממש פה בגוש דן).זה די מזכיר את שיטת ה"לנץ בוקס" האמריקאית, רק שפה מחריכים אותך, וגם בודקים!
לכן, כאשר ראיתי את ה"המצאה" החדשה של הרמס, עברתי שניה שחת רגרסיה לתקופת החביון.
הרמס הוציאו תיק קטן המיוער לנשיאת תפוח- המעוצב ממש כמו תפוח (להפסקת 10), הם אפילו הוסיפו סכין קטנה לחיתוך. כמו כל פריט של הרמס, התיק הקטן מעוצה למישעי, נראה רענן ומלא שיק. עם תיק כזה לא הייתי מתלונן אם היו מחריכים אותי לאכול אותי לאכול...
אם כבר בתיקים קטנים ומעוצבים עסקינן, אני חייב להזכיר את התיקים של ג'ודית ליבר. אהבתי במיוחד את התיק המעוצב בצורת קפקייק (שכיכב גם בסרט "סקס והעיר הגדולה"), וגם את הקופסאאות הקטנות לכדורים. תיקים אלה מיוצרים בייד, אבני הקריסטל מבית סברובסקי,- מודבקות בייד, אחת אחת ובסבלנות על שלד מתכת המיוצר במיוחד עבור החברה בפאריס. תיק הורד גם הוא מיוחד מאוד, כמו גם התיק שלשמאלו בעיצוב קלאסי.בנוסף, בין הפריטים שמיצרת ליבר ניתן למצוא גם קופסאות לנשיאת תרופות (אהבתי את הדג). זה אולי יתחבר יותר לחלק הגיריאטרי העתידי בחיי.
תגובה 1:
אהלן,
שמי נעה ואני מפיקת מגזין 'סגנון' של מעריב.
אשמח אם תיצור איתי קשר בהקדם האפשרי (!!) לגבי פרסום כמה מרשומותיך.
תודה רבה,
נעה טורק noatorok@gmail.com
0546666076
הוסף רשומת תגובה