בניחוח אשה

כשמרלין מונרו אמרה שהיא הולכת לישון, כאשר לגופה "שאנל 5"- הניחוח, לא בטוח שחזתה כי באחד מן הימים, היא תוכל לעשות זאת בצורה מוחשית יותר. Mary Katrantzou, בוגרת בית הספר לעיצוב " Central Saint Martins" הציג ה השבוע את קולקצית הבכורה שעיצבה באופן אצמעי מכספי הקרן "New Generation" בהם זכתה. קטרנטזו, הציגה קולקציה בהשראת בקבוקי בשמים. לדבריה, מעצבים רבים הושפעו ועיצבו בקבוקי בשמים בדמות אישה והרעיון היה ללכת צעד אחד קדימה, ולעשות "הפוך על הפוך". התוצאה היתה מרהיבה!!!
העיצובים הגרפיים גאומטרים והצבעוניות העשירה, הודפסו על משי ויצרו אפקט שמימי ואופורי, כיאה למומחית בטקסטיל. היו בקולקציה שמלות שיפט, שמלות צינור ארוכות, חצאיות ומכנסיים מזמש. היה גם שילוב של שיפון הנשפך מחלקן התחתון של השמלות (בסיס בקבוק הבושם), שהוסיף נפח ומימד אחר, ויצר אפקט משגע. אבל המעצבת הצעירה ומלאת האמביציה לא הסתפקה רק בכך, והוכיחה את כישרונה גם כמעצבת תכשיטים. היא שילבה בקולקציה שרשראות ענק עשויות צינורות זהב, שלשלאות, סמלים מיצריים עתיקים ומראות. אימה של קטרנטזו, המתגוררת עם משפחתה באתונה, היא מעצבת רהיטים בפנסיה שנרתמה למשימה וסיעה לביתה בעיצוב התכשיטים.
אני מריח סיפור הצלחה...
נ.ב
אם אתם מזהים עיתוב של בושם מוכר, אתם מוזהנים לחלוק ואפילו לשלוח תמונה...

הזמנה לדיון פתוח...

גברים "שלובשים" לק? האם זה לגיטימי? מהי האמירה או האג'נדה המסתתרת מאחורי הטרנד המתהווה הזה? האם המטרוסקסואל חצה את גבול ה"טעם הטוב"? או שהתחברות לצד הנשי והעמדת ספק במוסכמות לגבי סממני מגדר מיני הפכו ל-"טעם טוב"?

(בחור מארצות הצפון הקרות)
Richie Rich
Dave Navaro

אני נשארתי מבולבל, אם מישהוא רוצה לנסות לעשות קצט סדר, אתם יותר ממוזמנים....

WuHooo!

אחד הכרטיסים החמים לתצוגוה בשבוע האופנה לחורך 2010-2009 בניו יורק השבוע היה לזן של Jason Wu. Wu, בן ה-26 יליד טיוואן, הפך לשם שגור בפיה של כל "פשניסטה", מאז שמישל אובמה בחרה ללבוש שמלה שעיצב לה לערב ההשבעה של בעלה ולאחרונה גם הופיע לבושה בשמלה בעיצובו על השער של המגזיו "ווג". על לוח ההשראה של Wu תלויים איורים מספר האגדות "אליסה בארץ הפלאות" שהיווה השראה לקולקציה החדשה שהציג. הדוגמניות, עטורות בכתר עדין או מחרוזות רומנטיות צעדו על המסלול בשמלות בצבעים עדינים של תכלת וצהבהב לצד בורדו וטורקיז עזים. הגזרות היו נשיות מאוד, המותן, מונחת במיקומה האנטומי, צרה ביותר ושמלות מבדי שיפון הנשפכים לצד חצאיות כפלים נוקשות בגזרת בלרינה. ניתן היה להבחין בתשומת הלב הרבה שהושקעה בפרטים הקטנים: מצאו חן בעני השמלה בצבע כחול טורקיז מעוטרת באלפי קשרים, שמלה לבנה עשויה משבבי פלסטיק לבנים ושמלת שיפט וחצאית מבד ועליו הדפס שחור לבן דהוי.

מקורות השראה סוראליסטים

(היצירות: The son of man ו- Golconda )
(John Galliano, Moschino, Alexander McQueen )

ממש כמו בציוריו של מגריט, גם על מסלול תצוגות הגברים לחורף 1009-2010, היה זה "גשם של גברים לבושים מגבעות"... עבודותיו המפורסמות של הצייר René François Ghislain Magritte היווה העונה השראה ללא מעט מעצבי אופנה. בחלק מהמקרים ההקבלה בלטה יותר, כמו אצל מוסקינו, שהציגו קולקציה שלמה בהשראת האומן. אצל אחרים היא בלטה פחות, כמו אצל Alexander McQueen, John Galliano וViktor & Rolf . האחרונים, הצליחו לשחזר את האוירה והסגנון המאפיין את ציוריו הסוריאליסטים של מגריט, מבלי להשתמש במובן מאיליו ובקלישאות כמו המיטריה והמגבעת.(Viktor & Rolf)

(עדכון מניו יורק: גם Z Zegna בקטע...)

תהיות על פרוות

דעתי על פרוות היתה תמיד נחרצת וחד משמעית: בעד.
פרוות מרגשות אותי, יש בהן משהו כל כך יפה, אלגנטי, זוהר, מהודר ועוצר נשימה. זה נראה שהכל בחיים יסתדר ויהיה טוב יותר אם תמצא את מעיל הפרווה הנכון. הגישה הבסיסית שלי היתה: "אם הפריט שעשוי מפרווה נראה טוב, אז אני בעד שימוש בפרוות, הבעיה שלעיתים מעצבים מייצרים כאלה זוועות שממש נחמץ הלב על גורלו המר של בעל החיים שאיבד אותם בישביל הכיעור הזה". ולגבי מעילים דמויי פרווה: הם רק מחזקים ונותנים לגיטימציה לשימוש בפרוות אמיתיות, הם למעשה מקדמים את המוצר. זה כמו לנסות לבלום את שוק מוצרי היוקרה על ידי זיופים, זה פשוט לא ילך...
אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב חיות, מת עליהן (בלי ציניות). שנים, מאז שאני זוכר את עצמי המשאלת יום הולדת שלי, כשכיביתי את הנרות היתה: כלב! (עד שהבנתי שזה לא הולך לקרות, ושיניתי אותה לדברים פרקטים יותר). כיוון שלא קיבלתי כלב, בתחלתי לגדל כל גבר שזז: דגים, בבי ים ויבשה, צפרדעים, אוגרים ועוד. מגיל 6 היתי מהילדים שדואגים ומאכילים את חתולי הרחוב, עד שבגיל 8 אמא שלי הבינה שירדתי בשבת בבוקר לטפל בהם והסכימה לאמץ אחד. גידלתי אותו במסירות במשך 13 שנים והוא מת לפני כשנה.
משהו בסרטון הבא גרם לי להרהר ולבחון שוב את גישתי. בסרטון, טים גן מציג תצלומים נדירים ועובדות מעניינות על תעשיית הפרווה והקשר שלה לאופנה. הסרטון נוצר כמובן ע"י PETA.

משחקי ילדים אצל לקרואה

זוכרים את "מנקי המקטרות" הצבעונים שנהגנו לשחק, לעצב ולפסל בהם כשהיינו קטנים??
אלה הם חוטי מתכת שעליהם מלופפים סיבי בד או חוטים סינטטים רכים בשלל צבעים. נראה שגם קריסטיאן לקרואה גילה אותם, התלהב ושילב אותם בשפע בקולקצית ההוט קוטור שלו לקיץ 2009 . החל משילובם ברכיסות הנעליים וכלה ביצרית תכשיטים שלמים עשויים מנקי מקטרות.
תחילה כאשר ראיתי את התמונות, נדהמתי מהשרשראות- שנראה היה שהן עשויות קורלים. מבט בוחן וקרוב יותר בפריטים וברור עמוק יותר בביקורות אופנה על הקולקציה, אישר שמדובר בקורלים מזיפים! לדעתי התוצאה מקסימה.
כעט כל מה שנשאר לנו לעשות כדי לא להישאר מאחור הוא: לעשות זאת בעצמינו. DIY.

טעות בפרסום:
התכשיטים אינם עשוים ממנקי מקטרות, אלא הם פרי יצירתו של מעצב תכשיטים ישראלי ומוכש. לי הם עדין מזכירים אותו דבר.

בחירת העורך...

אלגנטיות, נימוס, קור רוח, אינטלקטואליות, פשטות, עידון, דייוק, קפדנות, איכות, אלה רק חלק מהסופרלטיבים שעלו בראשי כאשר צפיתי בתצוגת הגברים של Dries Van Noten לחורף הבא 2009-2010.
"מודרניות מרוסנת" היתה הגדרתו של המעצב לקולקציה, ולמרות שהגזרות נראו מוכרות מעשורים קודמים ('60), הוא הצליח להפיח בהם רוח מודרנית ורעננה של אלגנטיות ועידון. בצבעים ששילב המעצב הבלגי בקולקציה היו בז', ירוק ואדום יין לצד נגיעות של אפור ושחור. המעילים הארוכים כיכבו בקולקציה ואהבתי במיוחד גם את דוגמת הזיגזג שחור לבן ואת המשקפיים העבות בגוון הבהיר שלבשו הדוגמנים.