המגמה העכשוית באופנה, אם אפשר לפרוט אותה בצורה מג'ורית וכוללנית, היא ללכת על הפשוט, המינימליסטי. לא עוד העיטורים המצועצעים וההדפסים הצעקניים. כיום, מעצבים נוטים לסגנון מינימליסטי ומעודן יותר, ששם דגש על גזרות קלאסיות, שילובי בדים, מרקמים וצבעים מעניינים. הרדיקליות של ריק אוונס או גרת' פיו מתאפיינת גם היא באיפוק מסוים, וגישה אגרסיבית פאסיבית למה שיכול היה להראות פאנק קיצוני בשלהי שנות ה70. כמובן שרוברטו קואלי ישאר תמיד קואלי, וגם גליאנו, רצוי שלא ישתנה, אך בהחלט ניתן לשים לב למיתון המסוים שבסגנון הקולקטיבי.
לכן, העובדה כי מעצבים רבים בחרו ליצור שמלות זהב הפתיע אותי. את בגדי הזהב אנחנו מזהים יותר עם כוכבות הוליוודיות בשנות ה40-50', כאשר האופוריה שלאחר המלחמה הביאה לשחרור כל רסן ויצרה סגנון חיים, ובהתאם לכך גם סגנון לבוש, ראוותני ופזרני. הסדרה "שושלת" או "דאלס" שתיהן מיד קופצות כשחושבים על זהב, ודמותה של ג'ואן קולינס לבושה בשמלה זהובה בעלת שרוולים נפוחים מיד מהדהדת ברקע. שנות ה80', אותו עשור הזכור לשמצה בשל האופי המצועצע של הבגדים שאפיינו אותו והעדר התחכום שבהם היה רווי בזהב חסר טעם.
בעונה זו וגם לזו שאחריה, מעצבים רבים חזרו לעצב שמלות זהובות, חלקן משריגי מתכת של ממש. השמלות הללו כל כך תלושות שנראה כאילו אנה וינטור חברה לטים גאן בספיישל של "פרויקט מסלול- החיים האמיתיים" והציבה למעצבי העל את האתגר לעצב שמלות זהובות בסגנון חופשי המאפיין אותם אישית. אותה נהיה לזהב אינה ברורה לי. אולי זה התגובה הפרדוקסלית למיתון ואולי מעין ניסיון ליצור עתיד חדש באופן של "דמיון יוצר מציאות", כיוון שחוץ מהאוסקר ואולי הגאלה של מוזיאון המטרופולין (יום שני שעבר), אין לאן ללכת איתן. מצד שני, גם אותן זקנות, המוכרות לנו מגן העיר או בתי קפה ישנים, אוהבות את הפריטים המוזהבים והצעקניים, אולי כדי להאפיל על זקנתם ולהסיט ממנה את תשומת הלב. נעלי גולדה מזהב, היו הפריט שהייתי מאמץ לחיקי לו הייתי עלמת חמד בת 16. יש בזה קטע... יום ירושליים שמח:)
כיצד הפכו נוצות לפריט החובה בכל מלתחה בעונה הבאה? נוצות, אותו רכיב בפלומת הציפורים, היה נחשב בילדותינו לדבר שאסור לגעת בו. "איכס, זה מעביר מחלות", היה אומר קולו של המבוגר האחראי ברגע שהיינו ניגשים לגעת בנוצות יונה או תרנגול. אבל אולי החיפוש אחר חומרים מעניינים ומרגשים לעצב עימם או המרדף אחר חומרים טבעיים, הם שהביאו את הנוצות לכל כך הרבה שמלות בקולקציות החורף הבאות. יתכן וזו האובססיה לפרווה, גם היא חוזרת ובגדול- שמעניקה לגיטימציה לשימוש בחומרים מהחי, במיוחד כאלה שאינם דורשים המתה מכוונת של בעלי חיים לשם השימוש בהם.
(אן דמולמיסטר, דיסקוורד, לנוון- המראה הקודר)
הנוצות תמיד היו שם, בצורה מובלעת שכזו: בשולי המגבעת או בעיטורי סיכות דש. הרבה מעצבים השתמשו בהן בעבר, כולנו זוכרים את שמלת הנוצות שעיצב גוטייה ב1998 לדנה אינטרנשינל, אותה לבשה לאחר שזכתה באירוויזיון. גם מעצבים כמו קסטלבלז'ק או מניש ארורה נוהגים להשתמש בה מידי פעם, אבל הנוצה מעולם לא תפסה את מרכז הבמה, כטרנד מובהק לחורף הבא. על המגמה בישרו לנו בזארה בחורף האחרון, כאשר הופיעו בקולקציית הרשת המציעה בגדים "ברוח מעצבי העל" עליוניות וחצאיות מנוצות.
בעונות קודמות או לאלטרנטיבה הקלאסית, עיקר השימוש בנוצות היה נוצות יען המעניקות אווריריות אלגנטית ויוקרה בלתי נדלית לעיצובים שהן משולבות בהן. הן נהגו להופיע בצבעים ניטרליים של בג' ואופוויט או פסטליים כמו ורדרד או סגלגל. העונה הופיעו גם נוצות נוקשות, של ציפורים ובעלי כנף פחות אקזוטיים, בצבעים כהיים עם ברק מטאלי כסוף או ירקרק. המראה העונה מקבל צביון יותך מלנכולי ומחוספס, אפל שכזה.
(לנוון- נוצות עם ברק אפל מול קלילות נונשלאנטית)
צמד האחים, דין ודן, הציגו לדי סקוורד מחוכים מעוטרים נוצות אדומות במראה יוקרתי ונשי, ואילו אן דמולמיסטר אספה נוצות תרנגול, עם גוון ירוק מתכתי ובוהק ויצרה מעין אפודות ממוגנות ווסטים עמוסים בנוצות או צווארונים מינימליסטים יותר- כחלק מהמראה הקודר והאפל המאפיין את עיצוביה. גם בלנוון הנוצות שימשו ליצור אוירה קודרת שיצרה את מראה "אשת עורב": נוצות שחורות עם הבלחות של נצנוצי זהב התכשיטים יצרו מראה אקלקטי ומעט מורבידי. אלבז שילב נוצות מסוגים שונים בגוונים כהים על פאנלים של שמלות, שרשראות ותיקים.
(גוצי', אמיליו פוצי ומקווין- עושר של סגנונות)
חצאיות מנוצות יען, תמיד היו פק"ל בקולקציה של ג'יאמבטיסטה ואלי, ששילב אותן גם לחרף הקרוב, כפי שעשה בקודם. אצל מקווין הנוצות קיבלו מקום של כבוד וטיפול מלכותי- ונצבעו בצבע זהב, עבור מעיל צמוד בעל צווארון גבוה ושולבו גם בתסרוקות הדוגמניות. בגוצי, נוצות יען יצרו מראה נובורישי של נערת רוק שעיטרו את אזור הכתפיים והשרוול, בדומה לשמלות שעיצב פטר דונדס לאמיליו פוצי ויצרו את אותה תחושה של עושר ראוותני ופרחי מעט.
בשנים האחרונות, המראה השזוף הפך לאופנתי, מעין "פריט חובה" לכל בחורה המעוניינת לשפר את מראה ולזכות במחמאות. גוון העור השחום הפך לאין ורבים מאיתנו עושים מאמצים רבים כדי "להעמיק את גוון עורנו" מבלי להשאיר זכר ללובן טבעי. שנייה לפני פתיחת עונת הרחצה והגעתו של הקיץ החם, רגע לפני שכולנו נוהרים אל חופי הרחצה והבריחות במטרה לטגן את עורנו ולזכות בגוון זהוב, בואו נעשה רגע חושבים. אמנם קימות טכניקות רבות להשיג את השיזוף הנחשף: החל מהתזת צבע על העור, קרמים לשיזוף עצמי, מיטות שיזוף ועוד, רובינו עדיין בוחרים בשיטה הקונבנציונלית ועתיקת היומין: שיזוף טבעי על ידי לאור השמש. המחיר הזול, השיזוף האחיד והחוויה החברתית של בילוי עם חברים על חוף הים או שפת הבריחה הם רק חלק מהסיבות. מטבעי אני לבן עור, כל כך לבן שאפשר להשתמש בי כמסך להקרנת שקופיות. (סתם, לא עד כדי כך...) אבל, איפה שהוא בגיל 16, נימאס לי, ובתקופה ששיזוף היה אין לחלוטין, החלטתי "להכהות", הבעיה שזה לא היה כל כך פשוט. אנו הלבנים נשרפים בקלות, ועורינו מסרב להשחים. לכן, משימה שכזו דורשת התמדה ונחישות. לצורך המשימה, היתי נוהג ללכת עם חברים לבריחה או לים, ויחד, הינו שוכבים כמו פגרים ומשתזפים, בטן גב, וחוזר חלילה. הינו מזמזמים תמיד את השיר "Slow", של קילי: יש בו מין קלילות, הוא משרה שלווה והקליפ לא יכול היה להיות מתאים יותר לסיטואציה. זה הפך לשגרה של שבתות או ימי שישי ובחופשים, הינו מבלים תחת השמש מדי יום (כדי למזער את הנזק, היתי נמרח בקרם הגנה, והשיזוף היה עדין יותר). היתי כל כך נחוש, שיום אחד הלכנו להשתזף כשהיה ליקוי חמה, ולא הבנו למה דיי קריר באמצע יולי (על הליקוי שמענו אחר כך). אין ספק שזה לא היה בזבוז זמן: הינו מרחלים, מדינים עניני אופנה, מבקרים קולקציות ועוד שפע פעילויות חברתיות. אבל אז משהוא השתנה, קלטתי כמה השמש מזיקה לעור. פיגמנט הצבע שנקרא "מלנין" ומופרש ע"י תאים מיוחדים הנקראים מלנוציטים, הוא דרכו של הגוף להגן על הדנ"א שלנו מפני נזקי קרינת השמש. הקרינה יוצרת שברים בחומר התורשתי של גופינו וכך תורמת לשינויים בתאים שעלולים לרכוש תכונות של ממאירות. המלנין ממסך על הגרעין של התא (בו מצוי הדנ"א) וכך ממזער את הנזק. בנוסף לסכנה הסרטנית, הקרינה יוצרת גם נגזרות חופשיות של חמצן ורדיקלים חופשיים, התורמים להזדקנות העור. כן, אחד מסודות הנעורים החשובים ביותר הוא שימוש בקרם הגנה עם מקדם גבוה (מספיק עד 33), ומיעוט החשיפה לשמש. כוכבים רבים כמו ניקול קידמן, ששומרת על עורה זח ולבן ע"י קרם הגנה, או מדונה, שמצולמת ביום יום חובשת כובע מצחייה ומרכיבה משקפי שמש, הם רק חלק קטן לדוגמאות של מפורסמים השומרים על עורם מפני ההזדקנות. ! עם השנים, חשיפה ממושכת לקרינת UV עשויה לגרום לכתמי פיגמנטציה לא אחידים בפנים, הופעת נקודות חן חדשות, כמתים ופטריות עור.
הצעות לדגמים "מגנים ובטוחים" יותר לבגדי ים וחוף: פוצי, פוצי שמלת חוף, מיסוני, Milly, Milly, סטלה, דיאן ון פרסטנברג.
אני חושב שזה מידע חשוב שיש להעביר עם בוא הקיץ הקיץ, במיוחד במדינתנו שטופת השמש. המסר הכי חשוב הוא שאפשר, מותר ואף רצוי הכל, אך במידה! גם שיזוף מוגזם עשוי להראות איום ונורא. (אף אחד לא היה מעוניין להראות כמו כהה ומכומת כמו ולנטינו או ארמני).
וכעט, נעבור לאתנחתא הקומית: איזה מהרקעים הבאים יגרום לדונטלה ורסצ'ה להראות הכי פחות שזופה?
(מימין לשמאל: מיקל קורס, דילו לורן בראלף לורן, מוסקינו, מרק ג'יקובס, בלמן)
(לנוון- נוצות עם ברק אפל מול קלילות נונשלאנטית) 
(גוצי', אמיליו פוצי ומקווין- עושר של סגנונות)
