צפיתי בסרט "True Grit" והוא מאוד מצא חן בעיני. ההסתייגות היחידה שיש לי נוגעת לניצול שעושה העלילה בדמות הנערה בת ה14...שהיא בעצם לא ילדה לא אישה, אבל עדיין לא חסכו ממנה האחים כהן, שכתבו וביימו, את החובה לשמש צלע בסיפור בעל רמיזות/גוון רומנטי. התסריט גם הפך אותה לסוג של "ציר", עליו הלבישו קטעים קומיים להפגת מתח או אפיזודות אחרות שנועדו לרגש את הצופה. לא הבנתם? צפו בסרט. שווה לציין גם בהזדמנות זו את הטקסטים המעולים ואולי גם את הצורה המוצלחת בה מעבירה אותם הילדה, באפקט קפוא, מבלי להביע רגשות.
(לחצו על התמונה להגדלה. משמאל: פראדה חורף 2009, דיור הום חורף 2011, ספריי בצבע זית, היילי סטיינפלד. *נוצר בהשראת...)הסרט מועמד לאוסקר בקטגוריית עיצוב תלבושות (בנוסף ל9 קטגוריות כמו השחקן הראשי, שחקנית המשנה, המוזיקה, התסריט וכו'). על התלבושות, הוא מתמודד מול "I am love" ו"The Kings Speech", "Alice in wonderland" ו- "The Tempest". אילו הייתי נמנה בין "חברי האקדמיה", אינני בטוח במי הייתי בוחר. הבגדים של רף סימונס לג'יל סנדר (המופיעים ב"אני אהבה") מאוד (מאודX2) יפים והולמים את טילדה סווינטון, אבל ב"אומץ אמיתי" יש משהו מעבר והוא מצליח לשמור על גוון אופנתי לא פחות (זאת, למרות היותו סרט תקופתי). בנאום המלך, הייתה תחושה של פשטות מודרנית והבגדים לא נראו אוטנטיים. צוארוני המינק של המלכה הצליחו להרשים אותי כמו גם שמלת הסאטן השחורה והקטנה של גברת סמפסון שנלבשה באופן "שאנלי" ביותר עם שרשרת הפוכה. מה שכן ברור לי, הוא שסיפורי הפנטזיה המועמדים לא הצליחו להרשים אותי מבחינת התלבושות. אני חושב, שכיוון שמדובר בחלומות ופנטזיה, קיימת האפשר להגיע רחוק ככל שיוביל אותך הדמיון. עיצוב תלבושות בסרט כדוגמת זה של טים ברטון או The Tempest, לא דורש הרבה מעבר לראש קריאטיבי ותקציב מספיק שמן. כדי ליצור עניין במלתחה של בוקרים, שם נראה שנאמר כבר הכל- ולעשות זאת מבלי ליפול למלכודת הקלישאות, צריך כשרון אמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה