"It's Ma'am, as in ham, not Marm as in farm"

שבועות ארוכים של ציפייה וספקולציות מיותרות לגבי מעצב השמלה של קייט מידלטון, הדוכסית מקיימבריג' ורעייתו של יורש העצר, הגיעו אמש לסיומם כאשר נחשפה הכלה ונודע כי את השמלה עיצבה שרה ברטון, מ-"אלכסנדר מקווין בע"מ". אבל עבורי המתח נשבר כמה דקות קודם לכן, כאשר המלכה האמיתית בכל הסיפור הגיע אל כנסיית וסטמינסטר והחלה לצעוד על הטיח האדום. לבושה בחליפה, מעיל עליון וכובע תואם בצבע חמאה או צהוב בהיר כפי שרבים יתארו אותו, היא בירכה את הבישוף שהיה לבוש הוא גלימה זהובה. הכל לקולות המחצרצים שעל המפרסת גם הם לבושים Butter cream. זו אינה הפעם הראשונה שהמלכה בוחרת ללבוש את הגוון המדובר והיה זה גם הניחוש הראשון שלי לגבי הצבע אותו תבחר לאירוע. בסיור שלי בארמון בקינגהם לפני כמה שנים (הפתוח למבקרים בזמן שדיריו יוצאת לחופשת הקיץ שלם בווילס), החדר שמצא חן בעיני ביותר היה חדר הציורים הצבוע באותו גוון צהבהב בדיוק.

("Say Cheese"- מימין: המלכה על רקע גלימת הבישוף, בניסיון כנה לחייך. משמאל- החדר הצהבהב בארמון בקינגהם)

מעבר לעובדה כי צהוב הוא הצבע הקרוב ביותר לזהב מלכותי, מה שהיה כל כך נפלא בלבוש שבחרה אליזבת הII היא הקלילות הנונשלנטית שהשתקפה מהופעתה. בעוד ששאר המוזמנים, לרבות החתן, הכלה וויקטוריה את דויוד בקהם, ודאי עמלו שבועות בהכנות הנוגעות במערכת הלבוש שלהם לאירוע, היא בחרה בצבע קיצי שניתן לתארו כגוון הקר ביותר מבין פלטת הצבעים החמים. בשעה שאת צווארן של דוכסיות ורוזנות שישבו על ספסלי הכנסייה הונחו מחרוזות פנינים בגדלים שלא יבישו ביצי שליו, המלכה ענדה על צוארה מחרוזת פנינים מזעריות ב3 שורות, גודלן כגודל גרגיר אורז. לכובען פיליפ טרייסי היה ייצוג נכבד באירוע, כיאה לכל אירוע בריטי רשמי. טרייסי חתום על כ100 מהכובעים שכבשו המוזמנים על ראשם, בניהם ויקטוריה בקהם והנסיכה ביאטריס (שנראתה כמו חזרזירה- במעיל ולנטינו ורוד וכובע מעוטר סרטים שנראו כזנבות חזיר מסולסלים). המלכה לעומת זאת, הגיע כשעל ראשה כובע צהבהב דמוי מגבעת בעלת שוליים רחבים שנראה יותר כמו עוגת חתונה, אומנם צנועה יותר מזו של הזוג המלכותי, אך מעוטרת בעלי כותרת פרחוניים. ואם כבר בעוגות המותאמות לשמלות עסקינן, הרשו לי להזכיר את הקולקציה של איזק מזרחי שכולה רויאל אייסינג המותאם לרויאל דרסינג.

(המלכה- כי מישהו חייב לקחת את המושכות לידיים! Queen Elisabeth II attends Harcourt Developments Queen's Cup, UK, June 2010)

המלכה הצליחה להעביר בצורה ברורה כי אומנם הצטרפותה של חברה חדשה למשפחת המלוכה היא חגיגה גדולה לאומה, אולם עד שלא הוכיחה את עצמה, היא אינה יותר טובה מכל שועל אחר שגררו גורי הקורגי שלה ביום צייד אביבי. ממש כמו שהתייחסה לדיאנה, פרגי, קמילה או כל פרוצה אחרת שהתיימרה להתעלק על כספי משפחתה, גם מזו- ל-HRH, אין מה להתרגש. אחרי הכל, מישהו חייב לשמור על שפיות בשעה ששאר בני המשפחה מאבדים את הראש.

(את המשפט המופיע בכותרת הפוסט שמעתי לראשונה בסרט "המלכה" ואח"כ הוא חזר והופיע גם ב"נאום המלך". אם היו צריכים לכתוב אותו מחדש, כנראה שאת הנקניק הייתה מחליפה הגבינה, או משהו כזה...).